ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
מספרים על רבי חיים מבריסק, שכבר בילדותו התפרסם כעילוי גדול. פעם רצה אחד מגדולי ישראל להשתעשע עם חיים הילד בלימוד, והקשה לו קושיא חריפה וקשה.
תירץ הילד מדעתו תירוץ מסוים. אמר לו אותו גדול – והלא תירוצך כבר כתוב בספר פלוני?
ענה הילד – מי שהולך בדרך המלך פוגש אנשים נוספים. כשאנו מתרצים תירוץ, ומוצאים שכבר קדמנו אחד מגדולי ישראל, סימן שקו המחשבה שלנו טוב ואמיתי.
הפעם, ברצוני להעלות בבימה זו קושיא, שאין לי עליה תירוץ, ולא מצאתי שהמפרשים הקלאסיים מקשים אותה. יתכן והנחת היסוד שלי מוטעית. אשמח לתירוציכם ותיקוניכם כאן בתגובות.
המעיין בעשרת הדברות יגלה, שכל דברה מופיעה בפרשייה נפרדת. אפילו דברות קצרות, כ- 'לא תרצח' וכו', זכו כל אחת לפרשיה משלה. באופן חריג, הפרשיות אפילו מחלקות את הפסוק באמצע, כדי לאפשר לכל דברה פרשיה משלה.
לעקרון זה, יש חריג ראשון בשתי הדברות הראשונות. אנוכי ו – לא יהיה לך מאוגדות בפרשיה אחת. זוהי חריגה מובנת. שתי הדברות הראשונות הם, למעשה, שני פנים של אותה מצווה. שתיהן עוסקות במצוות האמונה בה', כאשר 'אנוכי' היא המצוות עשה בעניין, ו'לא יהיה לך' היא מצוות לא תעשה. מצוות האמונה בה' מקבלת את השלמתה באיסור לא תעשה לעבוד אלילים. לפיכך, דרשו חז"ל את הפסוק – 'אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי', על דברות אלו שהן אחת שהיא שתיים (מכות כג:- כד. ורש"י).
הקושיא הגדולה מצויה דווקא בחריג השני. הדברה האחרונה בעשרת הדברות היא – לא תחמוד. והנה, למרבה ההפתעה דברה זו מתחלקת לשניים (שמות כ, יג)– לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך, ועבדו... וכל אשר לרעך. המילים 'לא תחמוד' חוזרים פעמיים בדיבר, ומחלקים בין הציווי על הבית לציווי על כל השאר. יותר מזה – החלק הראשון בדיבר, 'לא תחמוד בית רעך', זוכה לפרשיה מיוחדת משלו המחלקת את הפסוק באמצעו.
וכך בעשרת הדברות, יש לנו עשר פרשיות, אולם החלוקה לפרשיות לא חופפת את החלוקה לדברות. וצריך להבין את פשר חלוקת הציווי על 'לא תחמוד' לשניים.
עניין זה חוזר על עצמו גם בפרשת ואתחנן, כשהתורה שבה ומספרת על עשרת הדברות. שוב – שתי הדברות הראשונות מאוגדות בפרשיה אחת, והדברה האחרונה מחולקת לשתיים. שם יש גם שינוי מסוים בלשון – החלק השני בציווי, לא נאמר כ – 'לא תחמוד', אלא כ- 'לא תתאווה'. גם סדר הציוויים מתהפך בין יתרו לואתחנן – ביתרו, הפרשיה הראשונה עוסקת ב- בית רעך והשנייה באשת רעך, ואילו בואתחנן הראשונה עוסקת באשת רעך והשנייה בבית, עבד וכל השאר. אשמח לתגובות.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
להתיחס בכבוד
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
