ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
מכיוון שה'קדושה' משמשת כציר המרכזי וכ'לב' של התפילה (רק יהודי יכול להבין את הלחץ של 'לא להפסיד קדושה') נקדיש גם השבוע את דברינו לתפילה זו.
בנבואת ההקדשה שלו, מלמדנו הנביא ישעיהו אודות השרפים:
"וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְקֹוָק צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו פרק ו פסוק ג).
התרגום מנסה להסביר מה פשר הקדושה המשולשת? ומתרגם: "קַדִישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָאָה בֵית שְׁכִנְתֵּיהּ קַדִישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְבוּרְתֵּיהּ קַדִישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא".
חז"ל הכניסו את דבריו לתוך 'קדושה דסידרא' המשמשת כחתימה לתפילת הבוקר וכפתיחה לתפילת מנחה של שבת וחג.
לפי תרגום יונתן כוונת הנביא ללמדנו כי קדושת היוצר, משמעותית גם בשמים גם בארץ והיא גם נצחית ותמידית בעבר בהווה ובעתיד.
אבן עזרא, ה'פשטן', מסביר בפשטות כי חזרה שלש פעמים משמעותה רבים.
הרד"ק לעומתו, מעשיר אותנו בשתי תובנות חדשות:
הראשונה - "ויש לפרש כי השלש תיבות הם על האל, וזכר שלש פעמים קדוש כנגד שלשה עולמות עולם העליון והוא עולם המלאכים והנשמות, ועולם התיכון והוא עולם הגלגלים והכוכבים, ועולם השפל והוא זה העולם, והנכבד בזה העולם הוא האדם, ואמר שהוא קדוש ומרומם ונעלה מג' העולמות ובשני העולמות יקדישוהו וירוממוהו [השרפים] בתהלתם והאדם גם כן בעולם השפל". אף על פי שהרד"ק משתמש במושגים אריסטוטליים נבאר את דבריו בלשון ימנו. על פי דבריו, הנביא בא ללמדנו כי הבורא הוא מעל כל חלקי הבריאה, החלקים הרוחניים שלה, כוחות הטבע (כח הכבידה, הכח האלקטרומגנטי והכוחות האטומיים החלש והחזק) והחלק הגשמי שלו, הכולל גם את הפן הגשמי של בני האדם.
הרד"ק מביא כפירוש שני את דברי רבי יהודה הלוי בעל ספר הכוזרי: "והחכם הכוזרי כתב כן וקדוש הוא כנוי שהוא נקדש ומרומם מִשֶתֵאות לו מדה ממידות הברואים ואם יקרא בהם, הוא דרך העברה (=משל), ועל כן שמע ישעיה, קדוש קדוש קדוש, עד אין תכלית (עד אין סוף, כלומר אין סוף לקדושתו), והטעם שהוא נקדש ומרומם משתשיגהו מאומה מטומאת העם, אשר השכין כבודו ביניהם וכן ראה אותו על כסא רם ונשא". כלומר, אין באפשרותנו להגדיר את הבורא או להבינו, כי הוא הרבה יותר מרומם מאתנו. לכן גם אם נשתמש בכל יכולת ההפשטה שיש לנו, הכל יהיה רק בבחינת משל.
נסגור את המעגל, בפירושו של המלבי"ם: "לפי פשוטו הוא כענין מלך מלכי המלכים, ר"ל השם קדוש יותר ממי שהוא קדוש על כל הקדושים, ור"ל שאין קדוש כקדושתו".
(המעוניינים להמשיך ולהעמיק בנושא, מוזמנים לעיין בספרי 'צפנת ישעיהו', אשר יצא לאור בהוצאת "ארץ חמדה"-קורן מגיד, לאחרונה)
השבת, נזכה לקרא אודות מעמד הר סיני, לקראתו נצטוינו אנו להתקדש,
כדי שנוכל ולא במעט להיות יותר קרובים למי שהוא "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ",
הבה נתפלל כי נזכה לכך בכל יום.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
