ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ז: 2- עד ח: 1-)
המשך ברכת נישואין ("שבע ברכות")
(ז: 1-)
א. מספר ונוסח הברכות
A. הנוסח המלא
אצל רבי ברכו שבע - כמו שלנו:
יין (בחופה זה בהתחלה, בברכת המזון זה בסוף)
+
- בא"י... שהכל ברא לכבודו
- בא"י... יוצר האדם
- בא"י... אשר יצר את האדם... והתקין לו ממנו בניין עדי עד (האישה), בא"י יוצר האדם.
- שוש תשיש... בא"י משמח ציון בבניה.
- שמח תשמח רעים האהובים... בא"י משמח חתן וכלה.
- בא"י אשר ברא ששון ושמחה... בא"י משמח חתן עם הכלה.
- 1.פנים חדשות –
אצל רב אשי ברכו שש – כי לא ברך "יוצר האדם".
הסבר המחלוקת:
לרב אשי (6) - אדם וחווה נוצרו יחד (דו פרצופין).
לרבי (7) -
או – נוצרו זה אחר זה
או – נוצרו יחד, אך כיון שעלתה במחשבה לבראם בנפרד, מברכים שניים.
B. מצבים שבהם מברכים פחות ברכות / שהשמחה במעונו
[הקדמה – יש בימי השבע ברכות גם תוספת בזימון – "שהשמחה במעונו"].
(ז: 2-)רב יהודה - בשאר הימים מברכים רק אם יש פנים חדשות.
(ח. באמצע)אם אין – רב אשי - אומרים "שהשמחה במעונו" (בזימון) + הברכה האחרונה של ה7 ברכות.
- 2.לפני ואחרי ימי ה7 ברכות אומרים רק "שהשמחה במעונו":
אחרי –
עד 30 יום – תמיד,
עד שנה – רק אם אמרו בפירוש שזה לכבוד שמחת החתונה.
(ח. רבע תחתון)
לפני (בין האירוסין לחופה) -
העיקרון - משיהיה ברור שלא יבטלו את החתונה.
- משהתחילו לטרוח בסעודה, כמו שריית השעורים במים בשביל שכר.
(ורב פפא שברך כך כבר מהאירוסין, זה כי כבר התחיל להכין מאז). - רבינא ברך מאירוסי בנו, פשוט כי היה בטוח שלא יבטלו (אך בסוף ביטלו...).
- לגבי רב – רב תנא ופליג.
- לגבי רי"ח – הברייתא דיברה על צירוף לזימון בשלושה.
(ואגב, רב חביבא ברך שהשמחה במעונו בברית מילה, ואין הלכה כך כי השמחה אינה שלמה כי יש לתינוק צער).
(ח. 6-)
C. שינויים בנוסח הברכות
רב תחליפא האריך בשתי הברכות הראשונות (ולכן גם חתם בהם), ואין הלכה כמותו.
(ח. 4-)
ב. מניין
חתנים מן המניין.
לגבי אבלים –
רב ורי"ח – אבלים אינם מן המניין
לגבי מה צריך מניין? 1. הניחום בשורות אחרי הקבורה. 2. ברכת אבלים ("ברכת רחבה" שמברכים בדרך כלל בסעודת ההבראה ברחובה של עיר אחרי ההלוויה).
מיתיבי – אבלים כן מן המניין.
תשובה:
[רי"ח אמר זאת שלוש פעמים – 1. סתם, 2. ברכת אבלים, 3. ברכת אבלים כל שבעה.
והגמרא מסבירה שברכת אבלים גם נאמרת כל שבעה, אם יש פנים חדשות שלא היה בניחום ביום הראשון, מביא אוכל ומברך ברכת אבלים.
סיפור על זה (+ נוסח ברכת אבלים(:
ר"ל בא לנחם עם יהודה בן נחמני מתורגמנו את ר' חייא בר אבא ביום השני של השבעה, והמתורגמן ברך את ארבע הברכות של ברכת האבלים.
ואגב זה - דיון על כמה כוסות האבל שותה (10 או 14), ותקנת ר"ג לקבור בתכריכים פשוטים.

מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?

איך עושים קידוש?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

איך מותר להכין קפה בשבת?

למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















