ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(יג. במשנה הראשונה עד יד. שליש עליון)
תזכורת למה שראינו בדף יא –
- האם מוכת עץ זה מקח טעות?
רמי בר חמא – מקח טעות.
רבא – לר"מ אינו מקח טעות
רבא אחרי שחזר בו – אינו מקח טעות - האם בעולה זה מקח טעות?
ר' חייא ב"א-רב ששת, רבה – אינו מקח טעות,
רבא, רב אשי (לגירסה הראשונה) – מקח טעות.
א. מוכת עץ או דרוסת איש –
| (לשניהם מוכת עץ אינו מקח טעות) | היא – מוכת עץ ר"ג - נאמנת | הוא – דרוסת איש ר' יהושע – לא נאמנת |
| רי"ח | 200 | 100 |
| ר' אלעזר | 100 | כלום |
למה צריך גם את המשנה הקודמת וגם את משנתנו?
הרי בשניהם יש את אותה מחלוקת האם ברי עדיף או חזקת הממון עדיפה.
| המשנה הקודמת (מתי נאנסה) | משנתנו (האם אנוסה או מוכת עץ) | |
| לר"א | ללמד שדרוסת איש כן מקח טעות | ללמד שמוכת עץ אינו מקח טעות |
| רי"ח | שאפילו כאן ר' יהושע מעדיף את חזקת הממון, | שאפילו כאן ר"ג מאמין לאישה, |
ב. ראוה מדברת/מעוברת
ר"ג – נאמנת שהוא כשר, ר' יהושע – לא נאמנת (מעלה עשו ביוחסין)
A. מה הכוונה "מדברת"?
| מה הכוונה מדברת? | זעירי – נסתרת | רב אסי – נבעלת |
| 1. למה כתוב "מדברת"? | מובן | קשה. |
| 2. למה כתוב | מובן - | קשה. |
| 3. | 3. רב פפא - למה לר' יהושע לא נאמנת אם רק נסתרה, הרי לא אוסרים אישה שהתייחדה עם זר על בעלה! תשובה – מעלה עשו ביוחסין. | |
| (יג: 1-) 4. מיתיבי – כמו המשנה, רק שמפורש שראוה שנכנסה "לסתר או לחורבה" | מובן: לסתר = מדברת חורבה = נבעלת | קשה. ואפילו בחורבה בשדה |
| 5. לגבי מעוברת – "זו עדות האישה כשרה לה" | מפורש שם בדיון בין ר"ג לר' יהושע שהם חולקים גם לגבי מקרה שראוה מעוברת וגם לגבי מקרה שרק ראוה מתייחדת. (נשלים את הדיון בסעיף B). |
(יג: שליש תחתון "ותיפוק ליה")
B. השלמה - דיון ר"ג ור' יהושוע
ר"ג בברייתא האחרונה טען כלפי ר' יהושוע -
"מילא אתה אוסר כשמעוברת, אך בראוה מדברת – מי אמר שבכלל נבעלה?",
על זה שואלת הגמרא (ריטב"א), לכאורה ר"ג יכל לטעון -
גם אם כן נבעלה, מי אמר שנבעלה לפסול? (הרי רוב כשרים, בניגוד לשבויה ששם רוב פסולים).
אלא שמכאן מוכח כר"א, שהרוב לא משנה לר"ג ולר' יהושע.
(כלומר שר"ג מכשיר גם ברוב פסולים, ור' יהושע פוסל גם ברוב כשרים).
[דילוג – (יג: 1-)
אישה מאורסת התעברה ואמרה שזה מארוסה וגם הארוס הודה,
רב יוסף הכשיר (שהיא לא זינתה והולד אינו ממזר):
1. הרי הארוס מודה.
2. גם אם הארוס היה שותק או לא יודע, הרי הלכה כר"ג שנאמנת.
אביי – והרי שמואל אמר להכשיר כר"ג רק ברוב כשרים? (וכאן הרי מאורסת, אז הרוב פסולים אצלה)
דחייה – אמר זאת לכתחילה, אך אחרי שכבר נישאה לכהן הכשיר בדיעבד, וגם כאן כבר מאורסים לכן נכשיר בדיעבד].
(חזרה ליג: רבע תחתון)
C. האם ר"ג מכשיר גם את בתה?
ר"א – פוסל (רבה – ר"ג מכשיר אותה כי יש לה גם חזקת כשרות, אך לבת אין חזקת כשרות).[1]
רי"ח – מכשיר
מקשה ר"א מהברייתא לעיל (ב, A, 5) –
גם לר"ג נאנמת על עצמה, אך הוולד שתוקי.
בדרך כלל הכוונה שהוולד ממזר מדרבנן, אא"כ אמו אומרת שנבעלה לכשר,
לכן כאן ר"א מציע שהכוונה שאפילו שהאם אומרת שנבעלה לכשר, הבת תהיה פסולה להתחתן עם כוהן.
ודוחה רי"ח – הכוונה רק שאם טוענת שהבועל היה כהן, הוולד יהיה פסול לעבודה במקדש, כי צריך כהן ש"זרעו מיוחס אחריו" (רשב"א).
(כמו ששמואל אמר לגבי מי שודאי נבעלה לכהן אך לא יודעים איזה, שהוולד "שתוקי", כלומר שרק פסול מלעבוד במקדש, ולא שהבת או בת הבן פסולים מלשאת כהן).
[1] טיעון זה דומה למה שראינו בדף הקודם (ראה כאן) שר"ג אומר בר ושמא ברי עדיף דווקא כשיש עוד משהו לטובת הברי (כמו מיגו או חזקה).
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
