בית המדרש
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • כתובות
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה 23 דק' האזנה



(יג. במשנה הראשונה עד יד. שליש עליון)


תזכורת למה שראינו בדף יא –



  1. האם מוכת עץ זה מקח טעות?
    רמי בר חמא – מקח טעות.
    רבא – לר"מ אינו מקח טעות
    רבא אחרי שחזר בו – אינו מקח טעות

  2. האם בעולה זה מקח טעות?


ר' חייא ב"א-רב ששת, רבה – אינו מקח טעות,
רבא, רב אשי (לגירסה הראשונה) – מקח טעות.


א. מוכת עץ או דרוסת איש –






















(לשניהם מוכת עץ אינו מקח טעות)



היא – מוכת עץ


ר"ג - נאמנת



הוא – דרוסת איש


ר' יהושע – לא נאמנת



רי"ח
כרב חייא ב"א-רב ששת שמוכת עץ
ובעולה
אינו מקח טעות,
וממילא חייב לומר כר"מ שמוכת עץ 200,
כדי שיהיה הבדל בין טענת האיש לטענת האישה.



200



100



ר' אלעזר
כחכמים שמוכת עץ 100,
וממילא חייב לומר כרבא שמוכת עץ אינו מקח טעות אך בעולה זה כן מקח טעות, כדי שיהיה הבדל בין טענת האיש לטענת האישה.



100



כלום




למה צריך גם את המשנה הקודמת וגם את משנתנו?


הרי בשניהם יש את אותה מחלוקת האם ברי עדיף או חזקת הממון עדיפה.





















 

המשנה הקודמת (מתי נאנסה)



משנתנו (האם אנוסה או מוכת עץ)



לר"א



ללמד שדרוסת איש כן מקח טעות



ללמד שמוכת עץ אינו מקח טעות



רי"ח
(לדעתו בכל מקרה אינו מקח טעות, ואת זה אפשר ללמוד ממשנתנו, אז למה צריך את שתי המשניות?)



שאפילו כאן ר' יהושע מעדיף את חזקת הממון,
אפילו שלאישה יש מיגו וחזקת הגוף



שאפילו כאן ר"ג מאמין לאישה,
אפילו שאין לה מיגו וחזקת הגוף.




ב. ראוה מדברת/מעוברת


ר"ג – נאמנת שהוא כשר, ר' יהושע – לא נאמנת (מעלה עשו ביוחסין)


A. מה הכוונה "מדברת"?





































מה הכוונה מדברת?



זעירי – נסתרת



רב אסי – נבעלת
(והמשנה השתמשה בלישנא מעליא)



1. למה כתוב "מדברת"?



מובן



קשה.
תשובה - המשנה השתמשה בלישנא מעליא



2. למה כתוב
גם מדברת וגם מעוברת?



מובן -
שר"ג מתיר אפילו במעוברת,
ור' יהושע פוסל אפילו בנסתרת.



קשה.
תשובה -
ללמד שגם היא מותרת
וגם בתה
.
(וכרי"ח בעמוד ב שר"ג מכשיר גם בביתה, אך לר"א ר"ג פוסל בביתה),



3.



3. רב פפא - למה לר' יהושע לא נאמנת אם רק נסתרה, הרי לא אוסרים אישה שהתייחדה עם זר על בעלה!


תשובהמעלה עשו ביוחסין.


 

(יג: 1-)


4. מיתיבי – כמו המשנה, רק שמפורש שראוה שנכנסה "לסתר או לחורבה"



מובן:


לסתר = מדברת


חורבה = נבעלת



קשה.
תשובה – אכן שני המקרים בחורבה וברור לנו שנבעלה, והחידוש:
שאפילו בחורבה בעיר

(סביר שזה אדם כשר)
ר' יהושע פוסל,


ואפילו בחורבה בשדה
(סביר שזה אדם פסול)
ר"ג מתיר.



5. לגבי מעוברת – "זו עדות האישה כשרה לה"



מפורש שם בדיון בין ר"ג לר' יהושע שהם חולקים גם לגבי מקרה שראוה מעוברת וגם לגבי מקרה שרק ראוה מתייחדת.


(נשלים את הדיון בסעיף B).


 


(יג: שליש תחתון "ותיפוק ליה")


B. השלמה - דיון ר"ג ור' יהושוע


ר"ג בברייתא האחרונה טען כלפי ר' יהושוע -
"מילא אתה אוסר כשמעוברת, אך בראוה מדברת – מי אמר שבכלל נבעלה?",


על זה שואלת הגמרא (ריטב"א), לכאורה ר"ג יכל לטעון -
גם אם כן נבעלה, מי אמר שנבעלה לפסול? (הרי רוב כשרים, בניגוד לשבויה ששם רוב פסולים).


אלא שמכאן מוכח כר"א, שהרוב לא משנה לר"ג ולר' יהושע.


            (כלומר שר"ג מכשיר גם ברוב פסולים, ור' יהושע פוסל גם ברוב כשרים).


                                [דילוג – (יג: 1-)
                                אישה מאורסת התעברה ואמרה שזה מארוסה וגם הארוס הודה,
                                רב יוסף הכשיר (שהיא לא זינתה והולד אינו ממזר):
                                1. הרי הארוס מודה.
                                2. גם אם הארוס היה שותק או לא יודע, הרי הלכה כר"ג שנאמנת.


אביי – והרי שמואל אמר להכשיר כר"ג רק ברוב כשרים? (וכאן הרי מאורסת, אז הרוב פסולים אצלה)


דחייה – אמר זאת לכתחילה, אך אחרי שכבר נישאה לכהן הכשיר בדיעבד, וגם כאן כבר מאורסים לכן נכשיר בדיעבד].


(חזרה ליג: רבע תחתון)


C. האם ר"ג מכשיר גם את בתה?


ר"א – פוסל (רבה – ר"ג מכשיר אותה כי יש לה גם חזקת כשרות, אך לבת אין חזקת כשרות).[1]



רי"ח – מכשיר


            מקשה ר"א מהברייתא לעיל (ב, A, 5) –


גם לר"ג נאנמת על עצמה, אך הוולד שתוקי.


בדרך כלל הכוונה שהוולד ממזר מדרבנן, אא"כ אמו אומרת שנבעלה לכשר,


לכן כאן ר"א מציע שהכוונה שאפילו שהאם אומרת שנבעלה לכשר, הבת תהיה פסולה להתחתן עם כוהן.


ודוחה רי"ח – הכוונה רק שאם טוענת שהבועל היה כהן, הוולד יהיה פסול לעבודה במקדש, כי צריך כהן ש"זרעו מיוחס אחריו" (רשב"א).


(כמו ששמואל אמר לגבי מי שודאי נבעלה לכהן אך לא יודעים איזה, שהוולד "שתוקי", כלומר שרק פסול מלעבוד במקדש, ולא שהבת או בת הבן פסולים מלשאת כהן).


 




[1] טיעון זה דומה למה שראינו בדף הקודם (ראה כאן) שר"ג אומר בר ושמא ברי עדיף דווקא כשיש עוד משהו לטובת הברי (כמו מיגו או חזקה).



סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il