ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(יד. שליש עליון עד יד: במשנה)
מושגים –
חלל – ילד של כהן עם אישה האסורה לכהונה (גרושה, חללה), אם בא על אישה היא חללה, ואסורה לכהן.
ספק חלל – למשל שהאמא היתה ספק גרושה ספק אלמנה.
(צאצאי חלל הם חללים, צאצאי חללה שנישאה לישראל הם כשרים).
אלמנת חלל – חללה, ופסולה לכהונה.
אלמנת עיסה – אלמנת ספק חלל.
חלק א - המשך מחלוקת ר"ג ור' יהושע – קושיא מאלמנת עיסה
| משנתנו – ר"ג – נאמנת | משנה בעדויות - ר' יהושע – כשרה | |||
| לגבי ר' יהושע | רבה | לא בודקת עם מי מזנה | בודקת עם מי מתחתנת | |
| רבא | ספק אחד – | שני ספקות – כלומר זה רחוק מהספק המקורי (הספק המקורי זה באמא של בעלה, והספק על האלמנה רק נובע מספק זה, ולכן כאן חזקת האלמנה לא הורעה. | סברא לרבא: לר' יהושע לא אכפת לנו מה שהאישה יודעת, אלא מה שקובע זה מצב החזקות והספקות. | |
| לגבי ר"ג | רבא | טוענת טענת ברי | האישה לא יודעת מעמד החלל | סברא לרבא: לר"ג מה שקובע זה ברי או שמא. |
(יד. 3-)
חלק ב – עוד על חלל ואלמנת עיסה
ברייתא – אלמנת עיסה (ספק חלל) מותרת, אבל בספק ממזר (ונתין ועבד) -
ת"ק – אלמנת ספק ממזר אסורה לכהונה.
ר"מ 1 - אם בעלה לא ספק ממזר מותרת.
ר"מ 2 – אלמנת עיסה שהתירו, הכוונה שבעלה ספק חלל.
יש סברא להחמיר בספק חלל יותר מספק ממזר, כי מכירים את הממזרים ולא את החללים.
קשיים בברייתא:
- למה להחמיר יותר בפסק ממזר, הרי חלל וממזר זה דאורייתא.
- מה ההבדל בין ת"ק לר"מ 1, שניהם מקלים בספק חלל ומחמירים בספק ממזר!
- יש סתירה פנימית בר"מ 2 – בתחילה אומר כת"ק, אך אח"כ מביא סברא הפוכה.
הסבר חדש בברייתא – מדובר במי שקוראים לו כינוי פסול והוא שותק
יש מחלוקת בראשונים אם זה דווקא מי שכבר יש לגביו ספק או גם בלי זה,
בכל מקרה לא מדובר בחלל שהספק לגביו ברור (כמו שאמו ספק גרושה), אלא במי שיש לגביו ספק שלא מבורר, ואולי האדם עצמו יודע אם הוא חלל או לא.
ת"ק – גם בממזר וגם בחלל אם שתק – פסול.
ר"מ 1 מחמיר בממזר –
ממזר ושותק - פסול (זאת האשמה חמורה, ואם אינו ממזר היה צווח),
אך חלל ושותק - כשר (לא נורא להיות חלל).
ר"מ 2 מחמיר בחלל –
חלל ושותק – פסול (לא רוצה לצווח שמא יבדקו ויגלו, ואומר שלא נורא שיחשבו שהוא רק חלל).
ממזר ושותק – כשר(כי מניח שכולם ידעו שאינו באמת ממזר)

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












