ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
{/.}
(יח: במשנה עד יט: 9-)
טענות העדים כלפי השטר
הקדמה:
א. עקרונית עדים אמורים להיות נאמנים (הם לא בעלי דין שצריכים ראיה לדבריהם, אלא הם נאמנים מעצם היותם עדים).
אבל – יש שני גורמים שיהיוו בעיה בעדות:
- אין אדם משים עצמו רשע.
- כיון שהגיד, שוב אינו חוזר ומגיד.
- גם בסיפא עקרונית נאמנים, אפילו שאין מיגו, אלא ש"אין אדם משים עצמו רשע", ולכן -
בסיפא אינם נאמנים כי משימים עצמם רשעים, אא"כ אם יאמרו שהיו אנוסים מחמת נפשות.
ב. החתימה על השטר נחשבת כהגדת עדות. לכן הם לא יכולים אחר כך להעיד משהו שנוגד את עדותם בשטר בגלל "כיון שהגיד", אא"כ החתימה עצמה לא לגמרי מוגמרת, כי עדיין אין קיום, אז הם יכולים לקיים אותה אך לומר גם משהו נגדה.
אבל, גם זה רק בתנאי שהם אומרים משהו נגד עצם החתימה, אבל אם הם מקבלים את החתימה אך מוסיפים דברים, על זה נראה בהמשך אם יד בעיה של כיון שהגיד.
א. המשנה – העדים: "כתב ידינו אך אנוסים/קטנים/פסולים היינו"
רישא - נאמנים במיגו (שיכלו לומר שאינו כתב ידם)[1]
סיפא - אבל אם יש קיום אחר לשטר – אינם נאמנים.
A. האמוראים
שתי גרסאות ברמי בר חמא -
ברישא נאמנים, כי מיגו > "אין אדם משים...",
דחיית רבא – לא יתכן שבסיפא נאמנים, שהרי "כיון שהגיד...".
- חולק בשני דברים:
- בסיפא אינם נאמנים, בגלל "כיון שהגיד".
ברישא נאמנים במיגו (המיגו פוטר את בעיית כיון שהגיד)
- "אין אדם משים..." > מיגו, ולכן בכל מקרה לא נאמנים באונס ממון.
- רב חסדא – גם פה יש "אין אדם משים עצמו רשע".
(יח: 6-)
B. דעת ר"מ – גם ברישא אינם נאמנים (אפילו שיש להם מיגו)
"קטנים היינו, פסולי עדות היינו" – כי לא סביר שהמלווה יקח עדים קטנים/פסולים.
"אנוסים (נפשות) היינו" –
דחיית רבא – הרי זה לא בשלושת הדברים שצריך למסור עליהם את הנפש!
(ורב חסדא – אולי יאמר שאמנם לא צריך, אך הרבה יעשו כך).
- רבא – גם לר"מ נאמנים במיגו,
ומה שאמר שאינם נאמנים זה רק כשהלווה כבר הודה שהשטר אמיתי (אלא שטוען שפרע),
והעדים אומרים שזה כתב ידם אך "אנוסים (נפשות) היינו",
רבנן – עדיין צריך לקיים השטר, והעדים נאמנים במיגו (אפילו שזה נגד דברי הלווה).
ר"מ (רב) – אין צורך בקיום השטר, ולכן העדים לא נאמנים לפוסלו.
[באמוראים -
רב כר"מ (ור"נ שואלו למה אמר זאת מעצמו ולא פשוט פסק כר"מ?)
ר"נ כרבנן (אומר למלווה לקיים השטר)].
(יט. באמצע)
ב. ר"י-רב: "שטר אמנה הוא זה – אינו נאמן"
במה מדובר?
- רבא – הלווה (והמלווה יצטרך להביא עדים לקיום השטר והלווה אינו נאמן).
פשיטא!
תשובה - החידוש שכיון שהודה הלווה, המלווה אין צריך לקיימו (כרב לעיל).
- אביי – המלווה,
ולמה שלא יהיה נאמן לפסול את השטר של עצמו?
מדובר דווקא כשחב לאחרים
(אם ראובן הלווה לשמעון ושמעון ללוי, ראובן יכול לגבות ישירות מלוי. אם שמעון אומר על השטר שלוי נתן לו שהוא שטר אמנה, הוא גורם להפסד לראובן, ולכן אינו נאמן).
- רב אשי – העדים.
ולמה אינם נאמנים במיגו?
- רב אשי - כי אין אדם משים עצמו רשע שחתמו על אמנה, כדלעיל.
[המשהה שטר אמנה בביתו עובר על "אל תשכן באוהליך עוולה"].
- ר"נ בגמרא בהמשך - "כיון שהגיד, שוב אינו חוזר ומגיד".
כי בניגוד לכשאומרים פסולים היינו, שהם בעצם אומרים שהשטר לא טוב כלל,
כאן הם אומרים שהשטר עצמו נעשה בהסכמה, אלא שבאים שסותרו מסיבה אחרת – שהיה המוכר אנוס או שניתן כאמנה, זה נחשב כעדות נפרדת על השטר – ואינם נאמנים.
ניתן לחלוק על סברא זו ולומר שלא נחשב עדות נפרדת.
(יט: שליש עליון)
ג. עדים: שטר המכירה היה מודעא (בעל כורחו של המוכר)
כאן אין בעיה של עוולה (כיון שחתמו כדי לעזור למוכר להינצל מהאונסו למכור),
ויש מחלוקת האם יש בעיה של "כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, כפי שכתבתנו לגבי אמנה -
ר"נ – לא נאמנים ("כיון שהגיד")
מר בר רב אשי – נאמנים (אין בעיית כיון שהגיד)
ד. שטר המכירה היה עם תנאי
לפי ר"נ שיש בעיית "כיון שהגיד" ב"מודעא" – מה לגבי "תנאי היו דברינו"?
מצד אחד גם כאן זו עדות נוספת שבאה לעקור את משמעות השטר (ואז לא נאמנים),
אך מצד שני – העדות השנייה לא סותרת השטר באופן ישיר, רק מוסיפה לו תנאי, והתנאי הוא שעוקר השטר, ואז נאמנים, וכך פוסק ר"נ.
שאלה - ואם אחד אומר תנאי ואחד לא תנאי?
רב פפא – השטר מקוים, וללא תנאי.
שהרי שניהם מעידים שזה חתימותיהם, ורק אחד אומר שהיה תנאי.
רב הונא בריה דרב יהושע – השטר כולו פסול,[2]
שהרי אם נאמר כרב פפא, ונפריד לגמרי בין החתימה על השטר לעדות שהוא עם תנאי – אז זה כן יחשב "כיון שהגיד",
אלא צריך להחשיב את החתימה על השטר והעדות על התנאי כלא נפרדות לגמרי (ואין בעיית כיון שהגיד בגלל שאין סתירה ישירה כנ"ל),
וממילא יש כאן שני עדים שמעידים דברים שונים, ולכן גם השטר לא מקוים.
[1] הערה - ראשונים: מדאורייתא שטר עם עדים הוא כשר, כמו שמאמינים לעדות של שני עדים. מדרבנן יש צורך לקיים את השטר.
[2] כך הבנתי מרש"י, אם כי יתכן ואומר להפך.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הקשבה בזמן של פילוג

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

כאב הגלות ותקוות הגאולה

אנחנו קודש למענך

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

"איזהו העשיר השמח בחלקו!"

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















