ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(כ: במשנה עד כב. במשנה)
המשך ענייני קיום שטרות -
חלק א (משנה) - האם צריכים שני עדים על כל חתימה?
ת"ק – לא צריך, הסבר: מעידים על תוכן השטר, לא על החתימות
רבי – צריך, הסבר: מעידים על החתימות.
א. ר"י-רב: יש מצב שבו רבנן מחמירים –
אם אחד מת,
לפי רבי – אפשר שהחי ועוד אדם מהשוק יעידו על חתימת המת.
אך לרבנן א"א, כי כיון שמעידים על השטר, אם החי יעיד גם על של המת, יוצא שהוא מעיד על 3/4 מהשטר, אלא יביאו שני עדים שיעידו על של המת.
[ואם אין שניים מהשוק לרבנן?
החי יחתום על חרס ויתן לבית דין, ובית דין יקיימו את חתימת החי מתוך החרס, ואז החי ועוד משיהו יקיימו את חתימת המת.
(על חרס, כדי שאם יאבד ורמאי ימצא את זה, לא יוכל להפוך את זה לשטר לטובתו)
ב. הגמרא שואלת על הסבר המחלוקת – פשיטא!
ועונה – יכולנו לחשוב שלרבי זה ספק, ואז יחמיר מספק במקרה שהזכרנו בA, קמ"ל.
(כא. באמצע)
ג. ר"י-שמואל – הלכה כחכמים.
דיונים על זה:
- פשיטא! (רבים > יחיד)
תשובה – היינו חושבים שהלכה כרבי > חביריו (כדעה בב"ב קכב:), קמ"ל שלא.
[עולה בהמשך הגמרא סברא נוספת שהיינו חושבים שדווקא כאן הלכה כרבי, כי טעמו מסתבר].
- קשה - והרי הבי"ד של שמואל קיים שטר שכל עד העיד על שלו ושל חברו?
תשובה – עשה זאת ליתר ביטחון, ולא כי צריך
(שם זה היה שטר של יתומים, רצה לדאוג שלא יעשו להם בעיות, לכן עשה גם כרבי, שמא יהיה בי"ד אחר שחשוב שהלכה כרבי).
(כא. 7-)
חלק ב – אישור הדיינים על קיום השטר
הקדמה:
כשהיו מקיימים שטר, אז הדיינים היו מוסיפים לשטר "הנפק" (אשרתא דדייני") שזה אישור שהשטר קוים, והדיינים היו חותמים עליו.
נוסח ההנפק: במותב תלתא כחדא הוינא, ונפק שטרא דא קדמנא, ואתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו, ואישרינוהו וקיימנוהו כדחזי. (במושב שלושה ביחד היינו, ויצא שטר זה לפנינו, ובאו פלוני ופלוני והעידו על חתימות ידיהם, ואישרנוהו וקיימנוהו כראוי).
אך גם על חתימות אלו הלווה יכול לערער שהן מזויפות, ואז יצטרכו לקיים גם את חתימות הדיינים (שזה קל יותר כי קל למצוא את הדיינים או מסמך אחר שעליו הם חתומים).
א. האם עד ודיין מצטרפים?
הלווה טען שחתימות העדים והדיינים מזויפות, והמלווה מצא רק דיין אחד ועד אחד שיקיימו חתימותיהם, האם מצטרפים?
רבא, רמי בר יחזקאל, רב אשי – לא מצטרפים, כי כל אחד מעיד על משהו אחר.
ר"י-שמואל, רמי ב"ח, אמימר – מצטרפים, כי מטרת שתי העדויות זהה - שהשטר אמיתי.
(כא: 6+)
ב. אם שניים מהדיינים עצמם גם משמשים כעדי קיום השטר
השניים צריכים להעיד בפני השלישי, ורק אז שלושתם יחתמו על ההנפק, ולא לפני כן.
דיונים על זה:
A. תיקון על פי רב פפי – לא מספיק שיחתמו אחרי שמיעת העדות, אלא גם את הכתיבה של הנוסח כותבים אחרי, שלא יראה ככותבים שקר.
(כא: באמצע)
B. שלושה דינים שנלמדים מהנ"ל:
- 1.עד נעשה דיין
שהרי השניים הם גם עדים וגם דיינים (אפילו בו זמנית, שהרי צריכים להעיד בפני שלושת הדיינים בבת אחת (ריטב"א)).
ומקשים – הרי בקידוש החודש במצב דומה עד לא נעשה דיין.
תשובה – קידוש החודש דאורייתא (לא נעשה דיין), קיום שטרות דרבנן ונעשה דיין.
- אם הדיינים מכירים החתימות, אין צורך בעדים אחרים.
(ההוה אמינא זה שצריך "הגדת עדות", וזה לא נחשב הגדה, כשאומר לעצמו).
דחייה – אולי כאן לא צריך כי יש הגדה לפחות לדיין אחד, אבל אולי אם שלושת הדיינים מכירים החתימות אז זו לא הגדה וצריך עדים אחרים?
- העדים צריכים להעיד בפני שלושת הדיינים, ולא רק בפני שניים.
(ההוה אמינא – כיון שקיום שטרות דרבנן ניתן להקל להגיד לשניים מתוך השלושה (רא"ה))
דחייה – אולי לא צריך, וכאן צריך את השלישי בשביל שכאמור תהיה הגדה לפחות לפני דיין אחד שלא מכיר.
(כא: 3-)
ג. יצא ערער על אחד מהדיינים תוך כדי הדיון
ערעור יוחסין – שני הדיינים האחרים יכולים להכשירו בהוכחות גם אחרי שיחתום.
ערעור כי הוא גזלן – כדי ששני הדיינים האחרים יכשירוהו יש שני תנאים:
- לא מספיק שיאמרו שאינו גזלן, כי זה תרי ותרי, אלא צריכים לומר שחזר בתשובה.
- צריכים לומר זאת עוד לפני כל חתימות הדיינים, אחרת הם נוגעים בעדותם.

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

האם מותר לפנות למקובלים?

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

חג החירות

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















