ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה
פֶּרֶק שְׁבִיעִיכתיבת ספר תורה | |
מצות כל איש | |
א מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים לא,יט), כְּלוֹמַר כִּתְבוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁירָה זוֹ; לְפִי שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוּ לוֹ לָאָדָם אֲבוֹתָיו סֵפֶר תּוֹרָה, מִצְוָה לִכְתֹּב מִשֶּׁלּוֹ. וְאִם כְּתָבוֹ בְּיָדוֹ - הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ קִבְּלוֹ מִסִּינַי. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִכְתֹּב - אֲחֵרִים כּוֹתְבִין לוֹ. וְכָל הַמַּגִּיהַּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת - הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ כְּתָבוֹ כֻּלּוֹ. | א אִישׁ וָאִישׁ - לפטור את האישה (סה"מ עשה יח; ראה שם חתימת מצוות עשה), ולא עוד אלא שכתיבתה פסולה (לעיל א,יג). לְפִי שֶׁאֵין כּוֹתְבִין וכו' - ראה להלן יד. כּוֹתְבִין לוֹ - במיוחד לו. מַגִּיהַּ - מתקן. |
מצות המלך | |
ב הַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לְעַצְמוֹ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ, יָתֵר עַל סֵפֶר שֶׁהָיָה לוֹ כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ" (שם יז,יח), וּמַגִּיהִין אוֹתוֹ מִסֵּפֶר הָעֲזָרָה עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. זֶה שֶׁהָיָה לוֹ כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט - מַנִּיחוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו; וְזֶה שֶׁכָּתַב אוֹ שֶׁנִּכְתַּב לוֹ אַחַר שֶׁמָּלַךְ - יִהְיֶה עִמּוֹ תָּמִיד: אִם יֵצֵא לְמִלְחָמָה - סֵפֶר תּוֹרָה זֶה עִמּוֹ, נִכְנָס וְהוּא עִמּוֹ, יֵשֵׁב בַּדִּין וְהוּא עִמּוֹ, מֵסֵב וְהוּא כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (שם יז,יט). | ב הֶדְיוֹט - לפני שנעשה מלך. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם". מִסֵּפֶר הָעֲזָרָה - ספר תורה המונח בבית המקדש, שנוסחו נחשב לנוסח המהימן של התורה. מַנִּיחוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו - ששמורים בו אוצרותיו הפרטיים, כמנהגם באותם הימים לשמור ספרי תורה פרטיים בבית ולא בבית הכנסת. מֵסֵב - אוכל בהסיבה. כְּנֶגְדּוֹ - מולו. |
אופן הכתיבה | |
ד סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכְּתָבוֹ שֶׁלֹּא בְּשִׂרְטוּט, אוֹ שֶׁכָּתַב מִקְצָתוֹ עַל הַגְּוִיל וּמִקְצָתוֹ עַל הַקְּלָף - פָּסוּל; אֶלָּא אוֹ כֻּלּוֹ עַל הַגְּוִיל אוֹ כֻּלּוֹ עַל הַקְּלָף. וְכֵיצַד כּוֹתְבִין סֵפֶר תּוֹרָה? כּוֹתֵב כְּתִיבָה מְתֻקֶּנֶת נָאָה בְּיוֹתֵר. יַנִּיחַ בֵּין כָּל תֵּבָה וְתֵבָה כִּמְלוֹא אוֹת קְטַנָּה, וּבֵין כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה כִּמְלוֹא שִׁטָּה. וְאֹרֶךְ כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה - שְׁלשִׁים אוֹתִיּוֹת, כְּדֵי לִכְתֹּב 'לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם', שְׁלשָׁה פְּעָמִים, וְזֶה הוּא רֹחַב כָּל דַּף וָדַף. וְלֹא תְּהֵא הַשִּׁטָּה קְצָרָה מִזֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הַדַּף כְּאִגֶּרֶת, וְלֹא אֲרֻכָּה יָתֵר עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכְּתָב. | ד בְּשִׂרְטוּט - ראה לעיל א,יב. הַגְּוִיל... הַקְּלָף - ראה א,ו ז. צבע העורות ועוביים שונה. נָאָה בְּיוֹתֵר - "בכל דבר שהוא לשם האל הטוב, שיהיה מן הנאה הטוב" (איסורי מזבח ז,יא). תֵּבָה - מילה. כִּמְלוֹא אוֹת - רווח ברוחב אות. שִׁטָּה - שורה. דַּף - עמודה. |
ח וְיִזָּהֵר בָּאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וּבָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת וּבָאוֹתִיּוֹת הַנְּקוּדוֹת וּבָאוֹתִיּוֹת שֶׁצּוּרָתָן מְשֻׁנּוֹת, כְּגוֹן הַפֵּ"יִין הַלְּפוּפוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת הָעֲקֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהֶעְתִּיקוּ הַסּוֹפְרִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ. וְיִזָּהֵר בַּתָּגִין וּבְמִנְיָנָן: יֵשׁ אוֹת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ תָּג אֶחָד, וְיֵשׁ אוֹת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ שִׁבְעָה. וְכָל הַתָּגִין - כְּצוּרַת זַיִ"ן הֵן, דַּקִּין כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. | ח שֶׁהֶעְתִּיקוּ - שמסרו בעל פה איש מפי איש את מסורת הכתיבה. השווה: "גדולי החכמים... מעתיקי השמועה" (תלמוד תורה א,ט). בַּתָּגִין - ראה לעיל ב,ח. ראה איור. איור מבאר להלכה ח: מסורת האותיות החריגות כבכתיבת סופרי תימן. בָּאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת - סמ"ך שבמילה "ספר" (בראשית ה,א).
וּבָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת - ה"א שבמילת "בהִבראם" (שם ב,ד).
וּבָאוֹתִיּוֹת הַנְּקוּדוֹת - המילה "את" (שם לז,יב).
וּבָאוֹתִיּוֹת שֶׁצּוּרָתָן מְשֻׁנּוֹת, כְּגוֹן הַפֵּ"יִין הַלְּפוּפוֹת - כפי שנשתמרו במסורת תימן (שם ז,כב).
וְהָאוֹתִיּוֹת הָעֲקֻמּוֹת - דוגמת החי"ת (שבפסוק הקודם), והלמ"ד (שם ג,כד).
כ"ף סופית (שם ט,ו).
פ"ה סופית (שם ג,א).
והאות וא"ו (שם ט,ה).
|
פסולי כתיבה ותיקון טעויות | |
יא2 אֲבָל אִם כָּתַב הַמָּלֵא - חָסֵר, אוֹ הֶחָסֵר - מָלֵא, אוֹ שֶׁכָּתַב מִלָּה שֶׁהִיא 'קְרָא' וְכָתַב כִּקְרִיאָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁכָּתַב "יִשְׁכָּבֶנָּה" מְקוֹם "ישגלנה" (שם כח,ל), "וּבַטְּחֹרִים" מְקוֹם "ובעפלים" (שם כח,כז) וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ שֶׁכָּתַב פָּרָשָׁה פְּתוּחָה - סְתוּמָה, אוֹ שֶׁכָּתַב סְתוּמָה - פְּתוּחָה, אוֹ שֶׁכָּתַב הַשִּׁירָה כִּשְׁאָר הַכְּתָב, אוֹ שֶׁכָּתַב פָּרָשָׁה אַחַת כְּשִׁירָה - הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה כְּלָל, אֶלָּא כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין שֶׁמְּלַמְּדִין בָּהֶן הַתִּינוֹקוֹת. | יא2 מִלָּה שֶׁהִיא קְרָא - הנקראת שלא ככתיבתה. קרי. |
יג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁכָּתַב הַמָּלֵא חָסֵר, שֶׁנִּמְצָא תּוֹלֶה הָאוֹתִיּוֹת שֶׁשָּׁכַח בֵּינֵי הַשִּׁטּוֹת. אֲבָל אִם כָּתַב הֶחָסֵר מָלֵא - אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּכָל דַּף וָדַף כַּמָּה טָעֻיוֹת, הֲרֵי זֶה מְתַקְּנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גּוֹרֵד וְאֵינוֹ תּוֹלֶה. | יג תּוֹלֶה הָאוֹתִיּוֹת - כותב את האותיות מעל השורה. |
חומשים ותנ"ך | |
יד מֻתָּר לִכְתֹּב הַתּוֹרָה חֻמָּשׁ חֻמָּשׁ, כָּל חֻמָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין בָּהֶן קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה הַתָּם. אֲבָל לֹא יִכְתֹּב מְגִלָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ פָּרָשִׁיּוֹת. וְאֵין כּוֹתְבִין מְגִלָּה לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד בָּהּ, וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַשְׁלִים עָלֶיהָ חֻמָּשׁ - מֻתָּר. כָּתַב מְגִלָּה שָׁלשׁ שָׁלשׁ תֵּבוֹת בְּשִׁטָּה אַחַת - מֻתָּר. | יד הַתָּם - השלם, המחזיק את כל חמשת חומשי תורה וחף מטעויות. מְגִלָּה - יריעת עור כתובה ומגולגלת. שָׁלשׁ שָׁלשׁ תֵּבוֹת בְּשִׁטָּה אַחַת - בשינוי, שאין רגילים לכתוב כך. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה (43)
הרב אחיקם פרייליך
16 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ו'
17 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ז'
18 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
