ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מו: במשנה – מח. במשנה)
חלק א - האב זכאי בבתו
מקור:
א. שמקבל את הכסף הקידושין -
- וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף (שמות כא) - אין כסף לאדון זה, יש כסף לאדון אחר.
קושיות:
- קשה – אולי הכסף הולך אליה?
תשובה(מו: רבע תחתון) – לו היה כסף ביציאת אמה – ודאי שהיה הולך לאדון, כך הכסף הולך לאב.
- קשה(שם) – הרי היציאה מהאב אינה ממש יציאה? (שהרי עדיין חסר חופה, ובינתים מעשה ידיה וירושתה לאביה)
תשובה – זה בכל זאת יציאה, לעניין זה שהבעל גם מפר נדריה.
- סברא – אביה יכול לקדשה, ולא יקבל את הכסף?![1]
דחייה חלקית – אולי זה נכון רק לגבי קטנה,
אך אולי נאמר שנערה מקדשת את עצמה ומקבלת את הכסף?
- לגבי נדרים - "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ" (במדבר ל) – כל שבח נעורים לאביה.
דחייה – רב לא סבר דרשה זו,
שהרי את "מעשה ידיה לאביה" למד ממקור אחר –"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה" (שמות כא) -
היקש: כמו שמעשה ידיה לרבה כך לאביה.
(וממעשה ידיה לא נלמד, כי קידושין לא נחשב "מעשה ידיה")
- נלמד מתחומים אחרים + דחייה:
הפרת נדרים – לא לומדים ממון מאיסור
מקנס של אנוסה – לא לומדים ממון מקנס
בושת ופגם – שם גם לאביה יש שייכות בבושת ופגם שלה (שיכל להרוויח יותר לולי נאנסה).
ב. מעשה ידיה -
- וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים (שמות כא) –
כפי שמעשה ידיה לרבה, כך מעשה ידיה לאביה.
דחייה חלקית – הפסוק מדבר על קטנה (שיכול למוכרה לאמה),
מה לגבי נערה?
תשובה(מהמשך הסוגיא) – לקטנה לא צריך פסוק (בגלל תשובה 3 להלן),
ממילא הפסוק בא לחדש על נערה (כמו "אם אינו עניין ל... תנהו עניין ל...").
- סברא – כיון שיכול לקדשה, ובך לבטלה ממלאכה, סביר שמלאכתה שלו.
דחייה – יכול לקדשה ללא ביטול מלאכה (ישלם לה, בלילה, בשבת וחג).
- סברא בקטנה – כיון שיכול למוכרה, ודאי שגם מעשה ידיה שלו.
- לקדשה(כנראה שזה רק כסף, כי לשון נתינה זה כסף).
ג. שאר הדברים
בכסף – "את בתי נתתי לאיש הזה"
שטר וביאה – "והיתה לאיש אחר" - איתקש הוויות להדדי.
- מציאתה – משום איבה ("אני מפרנס אותך ואת לוקחת מציאות לעצמך?!")
- הפרת נדריה – פסוק מפורש: "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ" (במדבר ל)
- מקבל את גיטה - " וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר" (דברים כד) – היקש יציאה להוויה.
- מזונותיה – מעשה ידיה,
- קבורתה – נדוניתה (="כתובתה"), שזוכה בנדוניה אם מתה לפניו.
- פרקונה משבי – אכילת פירות(גם של הכנסים שהכניסה כנדוניה, וגם של הנכסים שפשוט שלה מלפני או שירשה אחרי הנישואין).
(מז. שליש תחתון)
ד. האם אביה אוכל פירות מנכסי בתו?
הקדמה: כמו שראינו לאורך המסכת – חשש שבויה היה חשש משמעותי, והיה צריך הרבה כסף כדי לפדותה, לכן חז"ל דאגו למעין "ביטוח שבויות":
לגבי הבעל – נתנו לו את פירות הנכסים שלה (גם מה שירשה אחרי הנישואין) , ובתמורה הוא פודה אותה.
לגבי האב, אם בתו ירשה נכסים, כל עוד היא חיה – הם שלה, וכאן זה מחלוקת האם תיקנו שיאכל הפירות כדי שיפדה אותה בעת הצורך:
רי"ס בר"י בברייתא – כן.
שמא ימנע מלפדותה, כי יאמר לה לפדות עצמה מפירות נכסיה.
משנתנו ות"ק בברייתא – לא,
ואכן צריך לשים רווח הפירות בצד לצורך זה, ואם זה לא יספיק אנחנו סומכים על האב שיוציא מכיסו להשלים החסר.
(מז. 7-)
חלק ב – זכויות וחובות הבעל
באופן כללי יש לבעל כל מה שיש לאבא. כאן נדבר על השונה:
א. האם זוכה בנדוניה אם מתה באירוסין?
הקדמה: כשמתחתנים, האישה מביאה עמה נכסים שונים: חלקם פשוט מתנה לבעל, חלקם נכסי מילוג – סוג של השאלה, וחלקם נכסי צאן ברזל – סוג של הלוואה.
אם הבעל מת או שמתגרשים, היא מקבלת חזרה את נכסי המילוג וצאן ברזל, ולא יורשיו. אם היא מתה לפניו – הנדוניה נשארת אצלו (זה לא בתור ירושה, אלא הנדוניה ניתנת לו ישירות מאבי האישה (ראשונים)).
השאלה כאן אם הבעל זוכה בנדוניה גם אם רק היו מאורסים ואז מתה?
ר' נתן – זכה.
ת"ק – לא זכה.
הצעה: המחלוקת היא האם ענייני הממון שכתובים בכתובה מתחילים מהאירוסין או מהחופה.
וממילא, לכאורה זה כמחלוקת הבאה:
האם האישה מקבלת את כל הכתובה גם מאירוסין או רק את עיקר הכתובה (100/200)?
ת"ק – הכל – לכאורה כר' נתן.
ראב"ע – רק את העיקר, כי את התוספת כתב רק בשביל נישואין בפועל – כת"ק.
דחייה – גם ר' נתן יסתדר עם ראב"ע,
כי יש לחלק בין התחייבויות הבעל להתחייבויות האישה:
הבעל מתחייב רק אם תהיה חופה בפועל,
אך האישה מתחייבת כבר מעצם יצירת קשר החתונה (אירוסין).
(מז: שליש עליון)
ב. חיובי הבעל לאשתו
A. ת"ר – תיקנו:
הערות:
- הברייתא מסיימת: לפיכך בעל אוכל פירות,
שהיתה הווה אמינא שכל עוד יכול להתפרנס ללא הפירות, ישים את הרווח שלהם בצד וישתמש בזה אם תישבה, קמ"ל שלא צריך ואף עדיף שלא (כדי שהבעל כבר לא ידע אם סכום הפדיון היה גדול מערך הפירות).
- למה דווקא לפי הזוגות האלו?
אביי – זה לפי רמת ה"מצוי" שלהם.
B. האם מזונות מדאורייתא?
בברייתא הנ"ל זה לא מוכרח.
בברייתא הבאה יש דעה שזה דאורייתא –
"שארה כסותה ועונתה לא יגרע".
כסותה זה בגדים.
לגבי שארה ועונתה:
| שארה | עונתה | |
| ת"ק | מזונות | תשמיש |
| ר' אלעזר | תשמיש | מזונות |
| ראב"י – כל הפסוק מדבר על כסותה | תן לה כסות לפי גילה | כסות לפי עונת השנה |
| תני רב יוסף – כל הפסוק על תשמיש (רמב"ן עה"ת), | תשמיש עם קירוב בשר | תשמיש |
[1] בגמרא ניתן להבין שזה מובא כתשובה על הקושיא למקור הראשון, אך תוס' מקשים שלפי זה כבר לא צריך את המקור הראשון, לכן נראה לנו שזה אכן הובא כתחליף למקור הראשון.

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מהי המלכות שיש בכתר התורה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך מותר להכין קפה בשבת?

עירוב תבשילין

אחדות זו מעבדה של בירורים

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















