ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(נא. במשנה – נא: 2-)
משנה
גם אם לא כתב כתובה, או שכתב אך לא פירט את הכל, בכ"ז מתחייב ב –
- כתובה (100 או 200)
- כל נכסיו משועבדים לכתובה (גם אם כתב שרק שדה ששווה 100 משועבדת כשמגיע לה 200)
- חייב לפדותה והחזירה לביתו (אא"כ הוא כהן שאז מגרשה)
א. כמי משנתנו?
הקדמות:
- A.האם אישה יכולה לוותר על כתובתה?(משנה נד:)
ר"מ – לא יכולה לוותר: כל הפוחת מ100/200 זה בעילת זנות,
ר"י – יכולה: היא יכולה לכתוב לו שובר כאילו שכבר פרע חלק מהכתובה.
- האם אחריות טעות סופר?
ר"מ – לא טעות, ובשטר שלא כתוב בו אחריות אז אין אחריות, ולא גובים מלקוחות,
[והגמרא מביאה ברייתא שבה מפורש שלר"מ זה הדין גם בכתובת אישה].
חכמים (ור"י, רש"י) – אחריות טעות סופר, וגם אם לא כתוב אחריות זה כאילו שכתוב.
משנתנו –
מצד אחד ברישא – גם כשלא כתבו כתובה כאילו כתבו - אישה לא יכולה לוותר – ר"מ.
מצד שני בסיפא – גובה גם כשלא כתוב אחריות – לכאורה כר"י ולא כר"מ.
תירוצים:
- המשנה כר"י,
וברישא שגובה גם ללא כתובה, לא מדובר שוויתרה (אם וויתרה אכן יכולה לוותר),
אלא שפשוט לא כתבו וסמכה על תנאי בית דין, ולכן מקבלת.
- המשנה כר"מ,
ולגבי הסיפא שחייב גם כשלא כתב, הכוונה רק לנכסים בני חורין ולא מהיורשים.
(נא: מעל האמצע)
ב. אשת ישראל שנאנסה
א. המחלוקת (מחלוקת כפולה):
אבוה דשמואל – אסורה
כי מניח: 1. תחילתו באונס סופו ברצון – אסורה. 2. חושש שסופו היה ברצון.
רבא – מותרת
לא רק שסתם אנוסה מותרת, כי לא חוששים,
אלא אפילו אם אומרת שסופו ברצון – מותרת, כי "יצר אלבשה".
ב. ראיות שמותרת:
- משנתנו – אם נשבית פודה אותה ומחזירה לביתו - מותרת.
תשובה – שם מדובר בשבויה, ולא ברור שנאנסה, אלא רק חשש.
- 2."וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה, פרשיית סוטה)
- משמע שאם כן נתפסה (נאנסה) – מותרת!
דחיית אבוה דשמואל – שם נעמיד יש עדים שצווחה מתחילה ועד סוף.
- ועוד (ברייתא), מהריבוי של "והיא" לא נתפסה, מרבים שיש אישה אחרת שאפילו אם לא נתפסה מותרת, וזה בתחילתו באונס וסופו ברצון שמותרת.
תשובות – יש דרשות חלופיות:
- ברייתא – בא לרבות לחומרא:
שיש אישה אחרת שאפילו אם נתפסה אסורה, וזה אשת כהן.
- משום רי"ש – בא לרבות לקולא –
שיש אישה אחרת שגם אם היה ברצון מותרת, וזה אם הקידושין לבעלה היו על תנאי והתנאי לא התקיים, שלמפרע בעצם לא היתה אשת איש.
(נא: 9-)
ג. שבויות לגנבים ולמלך
אשת ישראל שנשבית – מותרת (כאמור במשנה, ופודה אותה ומחזירה לביתו)
אך בנשבית לגנבים (שרואים שהיא הפכה להיות חלק מהחבורה)
A. רב יהודה - גם מותרות,
ואפילו שרואים שהן עוזרות לגנבים (לחם ותחמושת), הן עושות זאת מיראה.
B. ברייתות –
ברייתא א - נשבתה למלך מותרת, ללסטים אסורה,
ברייתא ב – נשבתה למלך – אסורה, ללסטים מותרת.
תשובה –
נשבתה למלך רציני (אחשוראש) – מותרת, כי לא חוששים שחושבת להיות מלכה,
נשבתה לליסטים פשוט – גם מותרת כפי שראינו מקודם,
אבל נשבתה לליסטים כמו בן נצר (שהוא בין ליסטים למלך) – אסורה, כי חוששים שמא חשבה להפך למלכה שלו.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












