ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
אָמְנָם לְפִי הַדְּבָרִים 1 אֲשֶׁר אָמַרְנוּ יֵשׁ לְפָרֵשׁ גַּם כֵּן, כִּי בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, 2 לְפִי מַעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהָיָה לָהֶם בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, הָיָה יֵצֶר הָרַע יוֹתֵר גָּדוֹל בָּהֶם, לְבַטֵּל אֶת הָאָדָם בְּעַצְמוֹ. וְאֵלּוּ ג' דְּבָרִים הֵם שַׁיָּכִים אֶל הָאָדָם עַצְמוֹ, וְזֶה כִּי הָאָדָם יֵשׁ בּוֹ ג' כֹּחוֹת: כֹּחַ הַשִּׂכְלִי אֲשֶׁר הוּא יָדוּעַ, כֹּחַ נַפְשִׁי הוּא גַּם כֵּן, וְיֵשׁ בּוֹ כֹּחַ הַגּוּף. וּכְנֶגֶד אֵלּוּ הֵם ג' חֲטָאִים, כִּי עֲבוֹדָה זָרָה הַחֵטְא הוּא בַּכֹּחַ הַשִּׂכְלִי, שֶׁמַּאֲמִין בַּעֲבוֹדָה זָרָה. וְגִלּוּי עֲרָיוֹת הַחֵטְא שֶׁמְּטַמֵּא אֶת גּוּפוֹ בִּזְנוּת וּבְעֶרְוָה. וּשְׁפִיכוּת דָּם הוּא לַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דַּם נֶפֶשׁ הָאָדָם, כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ (דברים יב, כג). וּלְכָךְ אֵלּוּ הַחֲטָאִים הָיָה בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, לְבַטֵּל הָאָדָם עַצְמוֹ. אֲבָל בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי 3 לֹא הָיָה הַיֵּצֶר הָרַע כָּל כָּךְ כֹּחוֹ גָּדוֹל לְבַטֵּל אֶת הָאָדָם עַצְמוֹ, רַק הַחֵטְא לְבַטֵּל מֵהֶם מַה שֶּׁהֵם עַם יִשְׂרָאֵל. וְגַם זֶה 4 קָרוֹב אֶל בִּטּוּל הָאָדָם עַצְמוֹ, רַק כִּי הָרִאשׁוֹן הוּא לְבַטֵּל עֶצֶם הָאָדָם בַּחֵטְא, אִם כֵּן הוּא בִּטּוּל הָאָדָם לְגַמְרֵי. אֲבָל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי לֹא הָיָה זֶה בְּעֶצֶם הָאָדָם, רַק מַה שֶּׁהֵם עַם אֶחָד, וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם חִבּוּר בְּיַחַד הֵם עַם אֶחָד. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שִׂנְאָה, אֵינָם עַם אֶחָד, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ כְּמוֹ עֶצֶם הָאָדָם.
________________________________
אולם לפי מה 1 שבארנו בפרק ב', אפשר לפרש באופן נוסף. במקדש ראשון 2 מעלתם הפרטית היתה גדולה מאוד, לכן היצר הרע שהתגרה בהם היה בעל עוצמה גדולה מאוד, כדי לבטל אותם כאדם. שלושת העבירות שייכות לכל אדם באופן פרטי, כי שלוש כוחות יש באדם: הכח השכלי, והוא ידוע, הכח הנפשי שגם הוא ידוע, והכח הגופני. שלושת החטאים הם כנגד שלושת הכוחות האלו. עבודה זרה היא חטא בכח השכלי, שמאמין בעבודה זרה. גילוי עריות, הוא חטא שמטמא את גוף האדם במעשה זנות ובעריות. ושפיכות דמים, היא חטא לנפש, כי הוא שופך את דם האדם, והדם הוא הנפש. חטאים אלו היו במקדש ראשון, כדי לבטל מהם את מעלת האדם. אבל 3 במקדש שני, שמעלתם האישית לא היתה גבוהה, לא היה היצר הרע מתגרה בהם כדי לבטל מעלת האדם, אלא לבטל מהם מעלתם כעם ישראל. 4 שני הדברים קרובים זה לזה. הראשון לבטל מעלת האדם, והוא ביטול מוחלט של מעלתם האישית. ואילו במקדש שני היה ביטול מעלתם כעם, כי כאשר הם מאוחדים הם עם אחד, וכאשר יש בהם שנאת חינם אינם עם אחד. בנקודה זו יש שוני ממקדש ראשון, שבמקדש ראשון הוא ביטול מוחלט של המעלה.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
34 - פרק ד' חלק ב'
35 - פרק ד' חלק ג'
36 - לימוד שבועי באמונה ל' ניסן - ו' אייר תשע"ה
טען עוד
המהר"ל מוסיף ביאור נוסף על ההבדל בין סיבת החורבן בבית ראשון לסיבת החורבן בבית שני. בהסבר הקודם, התמקד המהר"ל בהבדל במעלת המקדש. בהסבר זה הדגש הוא בהבדל במעלת עם ישראל עצמו בין שתי התקופות. "כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו" [ילקוט שמעוני רמז תקלה]. מעלת עם ישראל בתקופת בית ראשון הייתה גדולה יותר. המפגש עם השראת השכינה במקדש ועם הנביאים, העצים את העם מבחינה רוחנית. ייחוס העם למשפחותיו, היה מתוקן לעומת תקופת בית שני שבה חלק גדול מהעם שעלה מהגלות היה ללא ייחוס מבורר. המהר"ל מבאר, שההבדל בין מקדש ראשון לשני, היה שבראשון פעל היצר לפגוע בעצם היותם 'אדם'. ואילו במקדש שני, פעל לפגוע במעלתם כ'עם אחד'. בבית ראשון היצר הרע פעל לפגוע במעלה הבסיסית של האדם. לאדם יש שלושה כוחות, גופני נפשי ושכלי, והם המשלימים אותו ברבדים שונים. מטרת כוחות אלו, לסייע לאדם להתקדם ולהתעלות, כאשר המגוון מאפשר התקדמות בכל הדרכים השונות. בבית המקדש הראשון, אם-כן, נפגעה הצורה היסודית של היותם אדם. העם השתמש בצורה מסולפת בכוחות האדם, וכך קלקלו החטאים הן את הכוח הגופני בגילוי העריות, כמו את הכוח הנפשי בשפיכות הדמים, והכוח השכלי בעבודה זרה.
בבית שני, בהתאם לרמתו הרוחנית של העם, היצר הרע פגע לא בבחינת האדם שבו אלא בעניין הלאומי שבו. הקשרים החברתיים שיוצרים איש עם רעהו נפגעו על ידי שנאת החינם בעם, ועל ידי זה נפגע כל קיומו הלאומי. כיוון שלעם לא נשארה המעלה האחדותית הלאומית חרב בית המקדש השני.
הרחבות
* חומרת הפירוד בעם ישראל
וְגַם זֶה קָרוֹב אֶל בִּטּוּל הָאָדָם עַצְמוֹ. פירוד בעם ישראל פוגע לדעת המהר"ל באחדותו. פגיעה זו קרובה בחומרתה לפגיעה באדם עצמו. באופן דומה התייחס הנצי"ב להצעה שהעלו בתקופתו להפריד בין הקהילות ששומרות תורה ומצוות בשלמות לבין הרפורמים: "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" [משיב דבר א, מד]. גם הרב קוק התייחס להצעה זו בחומרה רבה וכתב שעצם הדיון באפשרות של פירוד בעם ישראל נובע ממצב רוחני ירוד. הצעה כזו מעידה על ירידה במדרגת השייכות לכלל ישראל של מי שמציע: "מחלוקת הדעות על דבר הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ה' לא יהיה להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כוח השלום מכריע את הכל – כל עיקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית... אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אף על פי שפירוד גמור כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיו לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית" [אורות, אורות התחיה כ]. מתוך הבנת החשיבות שבאחדות כלל ישראל כולו, צדיקים בינוניים ורשעים, הרב קוק מדריך להימנע מלהשתמש בביטויים "חרדים" ו"חופשיים" (חילונים), ולראות את כולם כמרכיבים חשובים של עם ישראל [מאמרי הראיה, עמ' 76-77].
לעילוי נשמת צבי מרדכי בן חיים יעקב ז"ל

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מהי המלכות שיש בכתר התורה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אנחנו קודש למענך

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















