ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְהָיָה הַחֵטְא בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן בַּעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְאִילוּ בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי הָיָה הַחֵטְא הָרָגִיל בָּם שִׂנְאַת חִנָּם. וְזֶה מְבֹאָר לְמַעְלָה, כִּי בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן רָאוּי הָיָה לָהֶם דַּוְקָא הַפְּרִישָׁה מֵאֵלּוּ הַחֲטָאִים, בְּמַה שֶּׁהָיָה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן בֵּינֵיהֶם, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה אֱלֹקִית בְּיוֹתֵר. וְרָאוּי לָאָדָם, אֲשֶׁר הוּא דּוֹמֶה לְמִקְדָּשׁ, לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וְרָחוֹק מִן הַדְּבָרִים הַמְטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר שׁוֹכֵן בְּמִשְׁכַּן הָאָדָם. וְטָהֳרָתוֹ הוּא עַל יְדֵי ג' דְּבָרִים אֵלּוּ, עַל יְדֵי שֶׁפּוֹרֵשׁ מִן עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁבָּזֶה נִשְׁאָר הַהֵיכָל, שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁבּוֹ מִשְׁכַּן נִשְׁמַת הָאָדָם, קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְבֹאָר לְמַעְלָה. וְהָרִאשׁוֹנִים הָיָה הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בָּהֶם, עַד שֶׁהֵבִיא אוֹתָם יֵצֶר הָרַע אֶל אֵלּוּ ג' חֲטָאִים, כַּאֲשֶׁר הָיָה מַעֲלָתָם בְּג' דְּבָרִים אֵלּוּ, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה. לְכָךְ הָיָה הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בָּהֶם, עַד שֶׁהֵבִיא אוֹתָם אֶל אֵלּוּ ג' חֲטָאִים, שֶׁהֵם טֻמְאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל, וּבָזֶה הָיוּ מְטַמְּאִים אֶת הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ ג' מַחֲנוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה. וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, רָאוּי הָיָה לָהֶם הַחִבּוּר וְהָאַחְדוּת, שֶׁכְּבָר הִתְבָּאֵר לְמַעְלָה כִּי הַנֶּפֶשׁ הַזֶּה הוּא כֹּחַ אֶחָד, אַף שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ כֹּחוֹת מְחֻלָּקִים, מִכָּל מָקוֹם כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ כּוֹלֵל כָּל הַחֶלְקִיּוּת, הוּא אֶחָד בִּלְבַד, וְזֶה הָיָה מַעֲלָתָם. וּלְכָךְ הָיָה הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בָּהֶם, וּלְפִיכָךְ מִקְדָּשׁ שֵׁנִי חָרַב עַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם.
קדושת בתי המקדש תואמת לקדושת האדם
כְּלַל הַדָּבָר, כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים שְׁקוּלִים, הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָדָם. כִּי בְּהֵיכַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּבוֹד ה' זָרַח עָלָיו, וְכָךְ בְּהֵיכַל הָאָדָם שׁוֹכֵן כְּבוֹד הַנְּשָׁמָה, וִישִׁיבָתָהּ בְּהֵיכָלָהּ דּוֹמָה לִכְבוֹד ה', כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (י, א): 1 הָנֵי חֲמִשָּׁה בָּרְכִי נַפְשִׁי כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָם דָּוִד? לֹא אָמַר דָּוִד אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְנֶגֶד הַנְּשָׁמָה, מָה הַנְּשָׁמָה 2 וכו'. וּלְכָךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ כָּל כֹּחוֹת הַנְּשָׁמָה בִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא הָיוּ מְטַמְּאִין אוֹתָהּ, גַּם כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה שׁוֹכֵן בַּהֵיכָל שֶׁלּוֹ בָּאָרֶץ בִּקְדֻשָּׁתָם. וְכַאֲשֶׁר נִטְמָא הָאָדָם, אָז נִטְמָא מִזֶּה גַּם כֵּן הֵיכַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ בָּזֶה רְאָיוֹת בְּרוּרוֹת, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בַּמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
39 - פרק ד' חלק ו'
40 - פרק ד' חלק ז'
טען עוד
כללו של דבר, המקדש והאדם תואמים זה לזה. בהיכל ה', במקדש, כבוד השם יתברך זורח, וכן בהיכל האדם שוכנת הנשמה האלוקית. מציאות הנשמה בהיכל האדם דומה לכבוד ה' השוכן במקדש, כמו שמצאנו בדברי חכמים במסכת ברכות: 1 חמישה פסוקי ברכי נפשי כנגד מי אמרם דוד? לא אמרם אלא כנגד הקב"ה וכנגד הנשמה, 2 מה הקב"ה מלא כל העולם, אף הנשמה מלאה את כל הגוף. מה הקב"ה רואה ואינו נראה, אף הנשמה רואה ואינה נראית. מה הקב"ה זן את כל העולם כולו, אף הנשמה זנה את כל הגוף. מה הקב"ה טהור, אף הנשמה טהורה. מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים, אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים. תבוא הנשמה שיש בה חמישה דברים אלו, ותשבח למי שיש בו חמישה דברים אלו. כאשר היו כוחות הנשמה בקדושה, גם הקב"ה היה שוכן בהיכלו אשר בארץ. וכאשר נטמא משכן האדם, נטמא גם היכל השם יתברך. לעניין זה ישנן ראיות ברורות, ואין להאריך במקום זה עוד.
ביאורים
באים אנו לסיום ההסבר השלישי. אם בהסבר הראשון הדגש היה על מעלת המקדש, ובהסבר השני העיסוק היה עם מעלת עם ישראל, הרי שבהסבר השלישי קושר המהר"ל בין האדם למקדש, ובעצם בין מעלת ישראל למעלת המקדש. המקדש הראשון היה קדוש על ידי השכינה ששרתה בו. היו לעם ישראל מלוכה ושלטון עצמאי. היו לו כל התנאים לבניית ממלכה המרוממת את ה' בעולם. הפוטנציאל היה גדול מאוד. עם זאת הניסיונות היו גדולים אף הם, והעם לא עמד בהם, ונכשל. הוא השתמש בכוחותיו בצורה פסולה, וטימא את עצמו ואת המקדש.
בתקופת בית המקדש השני, לא היתה מעלה העליונה כבימי הבית הראשון. במישור הרוחני והשלטוני לא היה פוטנציאל גבוה, וגם המקדש היה רחוק ממעלת בית מקדש ראשון. אמנם היה בעם את הכוח והיכולת לאחדות – להיות אומה מאוחדת בארצה. הייתה בעם אחדות כנפש שכל כוחותיה יוצאים ממקום אחד. אמנם בזה גם היה הקלקול, ועל ידי שנאת החינם שהפרידה את הכוחות שבעם, אבד ונחרב בית המקדש.
ניתן להוסיף ולחדד שבבית ראשון הייתה מוכנות לגילוי כוחות החיים בעוצמתם. כמו שלאדם יש כוחות על ידם יכול הוא להתקדם ולהשתלם, צמיחת הגוף וריבוי התולדות בטהרה, על ידי הכוח הגופני, הפנייה אל הדברים הנכונים על ידי הכוח הנפשי, והפעילות בתורת ה' על ידי הכוח השכלי, כך בבית המקדש הראשון שרתה שכינה בגלוי, היו נביאים בקרב העם והמלכות עמדה על מכונה. היו להם כוחות רבים ופוטנציאל גדול.
בבית שני, לעומת זאת, היו חסרים כוחות רבים בעם, ואלה שהיו, דלים היו. המלוכה לא הייתה בשיא כוחה, הנבואה נעדרה, והכהונה, כנזכר לעיל לא הייתה בטהרתה כל העת. דומה הדבר לאדם שכוחות נפשו אינם בתוקפם. אמנם, נפש האדם עוד הייתה קיימת והיא נתנה לו ולכוחותיו חיים. כך באומה נשבה רוח חיים. במישור הלאומי עוד הייתה מעלה מסויימת, שעליה היה אפשר לשמור ועל ידה להתקדם. מעלה זו הביאה לבניין המקדש, ולקשר יותר חזק עם הקב"ה. גם יכולת האומה להתעלות באמצעות האחדות נפגעה. העם הפך 'אגודות אגודות', ושנאת החינם הרסה את האמון בין הקבוצות והפרטים.
הרחבות
* שפיכות דמים לשם מצווה
עַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם. הסבר מחודש על אופייה ומהותה של שנאת חינם שפשתה בתקופת בית שני, כתב הנצי"ב : "הן בשעה שהיינו בארץ הקודש וברשותנו כמעט, בבית שני, נעתם (חשכה) ארץ וחרב הבית וגלה ישראל בסבת מחלוקת הפרושים עם הצדוקים, וגם הסב (נגרם) מחמת שנאת חנם הרבה שפיכות דמים מה שאינו מן הדין. היינו בשעה שראה פרוש שאחד מיקל באיזה דבר, אף על גב שלא היה צדוקי כלל, אלא עשה עבירה, מכל מקום מחמת שנאת חינם היה שופטו לצדוקי שמורידין אותו (שחייב מיתה), ומזה נתרבה שפיכות דמים בהיתר ולשם מצוה בטעות" [שו"ת משיב דבר א, מד]. שנאת חינם בבית שני הייתה גם בין תלמידי חכמים. מתוך שלא העריכו וכיבדו זה את זה, התפרשה כל עבֵרה שעבר אחד מהם אצל חבריו ככפירה גמורה. לפיכך התרחקו ממנו, ופעמים אף גרמו למותו מתוך מחשבה שהם עושים בכך מצווה. יש ללמוד מכך שגם כשעושים דברים לשם שמים, צריכות להיות לאדם טהרת הלב ומידות טובות. זאת כדי שלא יטעה ויעשה מעשים שאינם טובים מתוך רצון לעשות טוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
