ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְקָאָמַר שָׁם (יומא ט, ב): 1 הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם, 2 נִתְגַּלָּה קִצָּם. פֵּרוּשׁ, הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה חֶטְאָם, מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹנִים עִקַּר חֶטְאָם שֶׁהָיוּ נִמְשָׁכִים אַחַר יִצְרָם לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת רָעוֹת בְּגָלוּי, וּלְפִיכָךְ עֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם נִתְגַּלָּה, וְכֵן קִצָּם גַּם כֵּן נִתְגַּלָּה. אֲבָל הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר עֲוֹנָם בַּלֵּב, שֶׁהוּא בַּנִּסְתָּר, וּלְכָךְ לֹא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר נִסְתָּר, לָכֵן לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם גַּם כֵּן, וְנִשְׁאַר קִצָּם נִסְתָּר וְנֶעֱלָם.
הראשונים היו במעלה לכן נרשם קצם
וְעוֹד יֵשׁ פֵּרוּשׁ בָּזֶה, לְפִי שֶׁכָּל עִנְיַן הָרִאשׁוֹנִים לְפִי מַעֲלָתָם הָיָה 3 בְּהִתְרַשְּׁמוּת יוֹתֵר, לְכָךְ כָּל מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנִים 4 נִרְשַׁם, וְלֹא נִרְשַׁם דָּבָר מִן הָאַחֲרוֹנִים. וְזֶה שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא חָשׁוּב, כָּל עִנְיָנוֹ נִרְשָׁם לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ, לְכָךְ חֵטְא הָרִאשׁוֹנִים נִרְשַׁם בָּעוֹלָם, וְנִרְשַׁם גַּם כֵּן בַּכְּתִיבָה. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל עִנְיַן הָרִאשׁוֹנִים בְּהִתְרַשְּׁמוּת, גַּם כֵּן קִצָּם נִתְגַּלָּה וְנִתְרַשֵּׁם. אֲבָל עִנְיַן הָאַחֲרוֹנִים אֵינוֹ בְּהִתְרַשְּׁמוּת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ, וּלְפִיכָךְ אֵין קִצָּם נִרְשַׁם, אֲבָל הוּא מִן הָעִנְיָנִים הַנֶּעֱלָמִים. וְדָבָר זֶה עִנְיָן עָמֹק מְאֹד, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה עוֹד, וְזֶה נָכוֹן.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
41 - פרק ד' חלק ח'
42 - פרק ד' חלק ט'
43 - פרק י' חלק א'
טען עוד
ויש עוד פירוש לעניין זה. חטא הראשונים היה לפי מעלתם, ומכיוון שהיו אנשי מעלה, 3 חטאם עשה רושם גדול, וכל דבר שעושה רושם 4 נכתב. ואילו דורות אחרונים, שלא היו במעלה כל כך, גם מעשיהם לא עשו רושם, ולכן לא נכתבו. מכוון שכל עניני הראשונים עשו רושם בעולם, לכן נכתב על ידי הנביאים חטאם וקץ גלותם. אבל האחרונים שמעשיהם לא עשו רושם בעולם, מפני שלא היו חשובים כל כך, לכן גם קץ גלותם לא נכתב, אלא הוא מן הדברים הנעלמים. רעיון זה עמוק מאד ואמיתי, ואין להאריך בו עוד.
ביאורים
נוסף לכל ההבדלים בין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני, מעלת המקדש, מעלת העם וחטאיו, ישנו הבדל משמעותי נוסף והוא משך הגלות. גלות בית ראשון, נמשכה שבעים שנה והדבר היה ידוע מראש. מגלות חורבן בית שני, לעומת זאת, אנו קמים רק בדורות האחרונים אחר כאלפיים שנה. שנים שהתאפיינו בחוסר וודאות אימתי תחל לזרוח הישועה.
הגמרא קושרת את אופי החטא לגילוי הקץ. המהר"ל מביא שני הסברים לכך.
תחילה, מסביר המהר"ל, הגמרא מלמדת אותנו שכך המציאות פועלת וכך צריך לראות ולהבין את ההיסטוריה. במציאות יש התאמה – תוצאת חטא גלוי הוא עונש גלוי, ואילו חטא נסתר – עונש נסתר. בבית ראשון החטאים היו בגלוי. הראשונים חטאו במעשים גלויים וברורים. עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, וקיצם – גלות של שבעים שנה הייתה גלויה גם כן. בבית שני החטא היה נסתר. חז"ל אומרים ששבעה דברים מכוסים מבני אדם ואחד מהם 'אין אדם יודע מה בלבו של חבירו' [פסחים נד, ע"ב]. האיבה והשנאה לא היו גלויים. קלקול נסתר כזה מביא עונש נסתר – גלות ללא קץ ידוע.
על הפירוש הראשון מוסיף המהר"ל נדבך נוסף. הדורות הראשונים היו 'חשובים'. מעלתם הייתה גבוהה מכל הדורות האחרונים. אחת הדרכים שבהן זה בא לידי ביטוי היה בכך שדברי ימיהם נכתבו. התנ"ך אוצר את סיפור חייו של עם ישראל מראשית התהוותו עד סוף דורות בית ראשון. חז"ל אף אומרים שהנבואות שנכתבו הינן 'נבואות לדורות', דהיינו מעשיהם רלוונטיים גם לדורות הבאים. החשיבות הזו מתבטאת גם ברישום חטאיהם וממילא ברישום קיצם. הדורות האחרונים היו חשובים פחות. האחרונים חיו בדור שדרגת חיי האדם פחתה, ובכלל זה דרגת הגילוי של הקשר האלוהי עם האנושות. זו הסיבה שמעשיהם וחטאיהם, וגם העונש הדרוש לתיקונם לא נכתבו, והכל נשאר עלום.
חטאי העם בתקופת בית שני אמנם לא נרשמו, אך אנו סובלים מהם עד ימינו אנו. חז"ל מלמדים אותנו שהיתה בעיה חמורה של שנאת חינם. צצו הרבה סכסוכים חיצוניים שהיו בעצם סימפטום לרעה חולה שפשטה בעם. רעה זו הייתה כה חמורה ועמוקה עד שהצריכה שבירה של כל המערכת, חשבון נפש, זיכוך ותיקון מחודש בכור הגלות עד לגאולה העתידה ובנין בית המקדש, במהרה בימינו אמן.
הרחבות
* אורך הגלות לשם תיקון המידות
הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם. הסבר ייחודי לדברי חז"ל אלו כתב הרב ליב מינצברג : "בדורו של בית ראשון הגם שכבר הכירו והאמינו בה', אולם עדיין היה העם בתחילת דרכו ולא היו עומדים בדרגה זו שיהיו נתבעים על פנימיות נפשם ודקדוק כוונת לבם, לא נדרש אפוא מאיתם אלא תיקון המעשים וההליכה בדרכי התורה, ומשקלקלו בזה נגזרה עליהם גלות. אך בבית שני כבר עמד העם בדרגה נעלה יותר אשר נדרש מאיתם טוהר פנימי ותיקון המידות, וכאשר נמצא ענין זה בלתי מתוקן למרות שלא פגמו במעשיהם נענשו וגלו מן הארץ . וזה פשרו של מאמר חז"ל "ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קצם" כי הראשונים שלא היו נתבעים אלא על מעשיהם הגלויים, אף קצם נתגלה כי לשם תיקון המעשים גרידא אינה נדרשת גלות ארוכה כל כך ולכן אורך גלותם הוקצב מראש. לא כן חורבן בית שני שמאחר ולא נתגלה עוונם – אלא בסתר לבם היה, הרי שהגלות הבאה לשם זיכוך וצירוף זה – אין לשער אורך זמנה " [בן מלך, גלות וגאולה, עמ' כד]. חורבן בית שני נגרם כתוצאה מפגמים במערכת המידות ולא כתוצאה מפגמים במעשים. תיקון המידות אורך זמן רב ודורש עבודה נפשית מאומצת, ולכן הגלות שנגזרה אחר חורבן בית שני ארוכה מאוד, עד שיתוקנו המידות של עם ישראל.
איך עושים קידוש?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
