ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
נוֹסָף עַל כָּל זֶה, הֲרֵי עַל זֶה הֵעִידוּ הַנְּבִיאִים כֻּלָּם פֶּה אֶחָד, כִּי לֹא עָזַב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְיִרְמְיָה הַנָּבִיא 1 זָכַר אֶת הַמּוֹפֵת הַמְחֻיָּב מִן הַשֵּׂכֶל, לְכָךְ אָמַר יִרְמְיָה (ירמיהו לא, לד-לה): כֹּה אָמַר ה', נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים. וְהִנֵּה אָמַר בְּפֵרוּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁאֵלּוּ נִמְצָאִים הֵם עִקַּר הַמְּצִיאוּת, וְהֵם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה שִׁנּוּי בְּדָבָר שֶׁהוּא עִקַּר הַמְּצִיאוּת, כָּךְ אֵין שִׁנּוּי לְיִשְׂרָאֵל בְּמַה שֶּׁהֵם עִקַּר וְעֶצֶם הַמְּצִיאוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הֵם רֵאשִׁית וְעִקָּר בָּעוֹלָם, וְאֵין רָאוּי לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת דָּבָר כְּמוֹ זֶה, וּמְרֻחָק מִן הַשֵּׂכֶל בְּתַכְלִית הַרְחָקָה, וְדַי בָּזֶה.
וּבַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר: נֹתֵן הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה, רָמַז כִּי לֹא יִהְיֶה בִּטּוּל לְיִשְׂרָאֵל, בֵּין כַּאֲשֶׁר לֹא יִהְיוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאֻמּוֹת, וְהָיָה לָהֶם אוֹרָה, וּבֵין שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בַּגָּלוּת וּבַחֲשֵׁכָה. וּלְכָךְ אָמַר: נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר אֵין יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאֻמּוֹת. וְאָמַר: חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה וגו', וְזֶה אָמַר שֶׁאַל יֹאמַר כִּי יַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל בִּטּוּל בִּשְׁבִיל כֹּבֶד גָּלוּתָם, וּלְכָךְ אָמַר כִּי כְּשֵׁם שֶׁנָּתַן חֹק לַיָּרֵחַ וְלַכּוֹכָבִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַמְּצִיאוּת לְאוֹר לַיְלָה, כָּךְ נָתַן קִיּוּם לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם, וְלֹא יְקַבְּלוּ בִּטּוּל וְהֶפְסֵד כְּלָל בְּגָלוּתָם, אַף אִם יֵשְׁבוּ בְּחֹשֶׁךְ הַגָּלוּת. וְאָמַר: רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ, כְּנֶגֶד הָאֻמּוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ כְּיָם. וּבַמִּדְרָשׁ (ילק"ש תורה רמז תשס"ה): הוֹי הֲמוֹן עַמִּים כַּהֲמוֹת יָם יֶהֱמָיוּן (ישעיהו יז, יב), נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, א): וְהָיָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְנִמְשְׁלוּ הָעוֹבְדֵי גִלּוּלִים לְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר כַּהֲמוֹת יָם יֶהֱמָיוּן, וְהֵם מִתְיָעֲצִין עַל יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתִּישׁ גְּבוּרָתָן. וְזֶה שֶׁאָמַר כָּאן רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְבַטֵּל עֲצָתָן כַּאֲשֶׁר רוֹצִין לָבוֹא עַל יִשְׂרָאֵל, וְזֶה מְבֹאָר.
________________________________
בנוסף להוכחות השכליות, הרי העידו הנביאים כולם פה אחד, שלא עזב הקב"ה את עמו ישראל. ירמיהו הנביא 1 הזכיר את ההוכחה השכלית, לכן אמר: כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם, חוקות ירח וכוכבים לאור לילה, רוגע הים ויהמו גליו, ה' צבאות שמו, אם ימושו החוקים האלה מלפני גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים. אמר בפירוש, שכשם שהשמש, הירח והכוכבים, שהם עיקרים במציאות, לא יהיה בהם שינוי, כך לא יתכן שינוי לעם ישראל, שהם עיקר ועצם המציאות, כי הם ראשית העולם ועיקרו, כמו שבארנו. לכן אי אפשר להעלות על הדעת כלל שינוי בדבר שכזה.
במה שאמר, נותן שמש לאור יומם, חוקות ירח וכוכבים לאור לילה, רמז שלא יתבטלו ישראל בכל מצב, בין כשיהיו עצמאיים כדוגמת השמש המאירה ביום, ובין כשיהיו בגלות יושבים בחושך, כדוגמת הלילה. כשאמר חוקות ירח וכוכבים לאור לילה, רצה לומר, שאפילו כשתכבד עליהם הגלות מאוד, לא יאבדו. כשם שיש חוק קיום לירח ולכוכבים, שהם האור בלילה, כך יש קיום לישראל שלא יאבדו בגלות, למרות חשכת הגלות. ואמר רוגע הים ויהמו גליו, כנגד האומות, שנמשלו כים רוגש. וכן מצאנו במדרש, הוי המון גוים כהמות ים יהמיון. נמשלו ישראל לחול, שנאמר: והיה בני ישראל כחול אשר על שפת הים. ונמשלו האומות לים, שנאמר: כהמות ים יהמיון, והם מתייעצים על ישראל, והקב"ה מתיש גבורתם. זוהי כוונת הדברים, שאמר ירמיהו: רוגע הים ויהמו גליו, כלומר, הקב"ה מבטל את עצתם כשבאים על ישראל.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
49 - פרק י' חלק ו'
50 - פרק י' חלק ז'
51 - פרק י' חלק ח'
טען עוד
ביאורים
המהר"ל האריך בהסברו ופירט כיצד הבחירה של הקב"ה בעם ישראל היא נצחית ולא ייתכן שהיא תתבטל חלילה. לאחר שהביא לכך הוכחות מצד ההיגיון, הוא מביא לדבר הוכחות מדברי הנביאים. ההבנה שבחירת הקב"ה בעם ישראל איננה מסתכמת רק בסברה שכלית, אלא מבוססת על דברי הבורא עצמו ביד עבדיו הנביאים. הבנה זו מבססת ומחזקת את ההכרה בבחירה הנצחית של הקב"ה בעם ישראל.
הפסוק שאותו המהר"ל מביא הוא פסוק מספר ירמיה שמשווה בין העובדה שהקב"ה ברא את 'מאורות השמים', והם חלק בלתי נפרד מהמציאות, לבין הבחירה בעם ישראל והקיום שלהם. דימוי זה אינו סתם משל בעלמא אלא דימוי מהותי. השמש, הירח והכוכבים שנמצאים בבסיס המציאות הינם חלק בלתי נפרד מקיומו של העולם, ואינם בני שינוי או הפסקה, וכך גם עם ישראל. בעולם הזה ישנם סוגים רבים של דברים שנבראו, אולם רבים מהם אינם מהווים חלק מהותי ובסיסי לקיום העולם. גם אם הם ייעלמו מהעולם, הוא ימשיך להתקיים ולהתקדם. המציאות של עם ישראל שונה מזה. היא עומדת בבסיס של כל בריאת העולם. עם ישראל נמצא במרכז וכל העולם סביבו.
המהר"ל מוסיף שדימוי זה מבטא עניין נוסף. בתקופות של גלות, כאשר עם ישראל מפוזר בעולם, וסובל ייסורים ודיכויים רבים, נדמה לפעמים כאילו, חלילה, הקב"ה עזב אותם, ואין להם סיכוי להחזיק מעמד בעולם, ובודאי שלא לתפוס בו מקום מרכזי ומשמעותי. הדימוי למאורות השמים מלמד אותנו שאין זה כך. כמו שגם בזמנים של לילה ואפלה, הירח והכוכבים ממשיכים להאיר, גם אם אור קלוש, ולאחר מכן מגיעה השמש ומאירה, כך גם עם ישראל, גם בתקופות המעבר הקשות והמסובכות, הקב"ה אינו עוזב אותם, והם ממשיכים להאיר גם אם באור חלש ועמום. גם ההשוואה בין הביטוי הנוסף שבפסוק "רגע הים ויהמו גליו", מתפרשת כמשל לקיומו של עם ישראל בגלות. אומות העולם רוצים לפגוע בחוזקה בעם ישראל כהמייתם וסערתם של גלי הים, והקב"ה מונע מהם לעשות זאת.
הרחבות
* נצחיות ישראל והתורה
אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים. כותב רס"ג : "אומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה, וכיוון שאמר הבורא שהאומה תעמוד כל עמידת השמים והארץ, מן ההכרח שתעמד תורותיה כל ימי השמים והארץ, והוא אמרו "כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חֻקות ירח וכֹכבים... אם ימושו החֻקים ('חוקות ירח וכוכבים' – חוקי הטבע) האלה מלפני נאֻם ה' גם זרע ישראל" [ירמיה לא, לה]" [אמונות ודעות ג, ז]. רס"ג מוכיח את נצחיות התורה מדברי ירמיה המדבר על קיומו הנצחי של עם ישראל, כשם שחוקי הטבע יתקיימו לנצח. רס"ג מוסיף על דברי הפסוק שקיומו של עם ישראל מכריח את קיום התורה, שהרי 'אין אומתנו אומה אלא בתורותיה'. ממילא נצחיות ישראל מוכיחה את נצחיות התורה.
הרב צבי יהודה קוק מדגיש: "ישראל ותורה הם שני צדדים של דבר אחד ... התורה נוצרה כך וסודרה כך כדי להופיע בעולם הזה אלינו ועל ידינו ולא על ידי מישהו אחר... ישראל ותורה הם מציאות אחת ואחדות אחת. "עם זו יצרתי לי, תהלתי יספרו". כך הוא סדר התגלות האלוהות בעולם" [שיחות הרצי"ה, שמות עמ' 185]. על פי דברי הרב צבי יהודה ניתן להבין טוב יותר את דברי רס"ג: "אומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה". האופי המיוחד לעם ישראל הוא ההתאמה הפנימית שיש בין עם ישראל לתורת ישראל.
לעילוי נשמת אבנר בן חדוה אלינה טולדנו ז"ל
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
זמן הדלקת נרות חנוכה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקשר אל ה' – תפילה
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
