ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
מקבץ של אירועים כישלוניים מביא אותנו להקשיב ל'תחושותיו' של הקב"ה בחדרי חדריו עם סיומה של פרשת בראשית - 'וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּו'.
פרשיית בני האלהים ובנות האדם מביאה לקיצור משמעותי בתוחלת החיים של המין האנושי 'כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם'. אותם 'אנשי השם' 'ששיממו את העולם', תולדות הנפילים 'שנפלו והפילו את העולם', והגיבורים 'למרוד במקום', מצטרפים אל סדרת כישלונות חינוכיים קודמים: תחילת זיוף האמונה בדור אנוש, 'הרצח הראשון' על ידי בנו של אדם הראשון, וחטאם של אדם וחוה יצירי כפיו של הקב"ה. אפילו הארץ, כבר ביום השלישי לבריאה לא הוציאה את העץ טעים כפריו כדבר ה' והרי תמונה שכמו אומרת - 'חבל על הזמן', אין סיכוי לקודש להצליח בעולם של חומר.
וכך מתאפשרת המחשבה החמורה: 'וַיאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי.. מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה... וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם', ועולה השאלה, האם יש ליחס נפילות אלו לכישלון אלוקי, כפי שנראה מפשטי המקראות?
נח - נקודת אור?
אכן, לעומת כל אלו - 'נחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. ולמרות זאת, איש צדיק תמים זה מהווה מקור מפתיע ל'מחקר השוואתי' ביקורתי שחז"ל עורכים לו. רש"י מביא דעה שצדקותו היתה רק יחסית לדורו השפל. אחר הוא משווה אותו לרעה מול אברהם על כך שנזקק לסעד מאת ה' בהתהלכו אותו. בהמשך שוב מגונה נח על היותו מ'קטני אמנה', מאמין ואינו מאמין שאכן יבוא המבול. עוד השוו אותו לרעה לעומת אברהם ומשה המתפללים על דורם בעוד הוא, די נח לו בהצלתו את עצמו. עם פרשת שכרותו, שפלותו באהלֹה ואשר עשה לו כנען בנו הקטן, מהכל יחד עולה מסכת מאכזבת, מתסכלת ולכאורה מייאשת את הלבבות ששמחו על האור הגדול שהאיר לעולם.
אברהם אבינו - נקודת אור?
לכאורה כן, הכל היה כדאי עם הופעת אברהם בסוף פרשתנו. כל הדורות המאכזבים שלפניו אינם שוים אלא כמופיעי אברהם ומוציאיו לאור עולם. כך ניתן לקרוא את המדרש המסביר: 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם' - באברהם, בזכותו של אברהם'.
אלא שדרך זו אינה דרך האחדות אלא דרך החלקיות. וכי אם לאברהם התכוון הבורא לא יכול היה להביאו לעולם עם תחילתו? ובכלל, מדוע ה' לא נתן את התורה עם הבריאה אלא חיכה שנות אלפיים? ומשיח, מדוע זה הקב"ה מתמהמה עד כה מלהביאו, בעוד 'יכול היה בקלות' לומר ביום הראשון 'יהי משיח ויהי משיח' - ובא לציון גואל. אלא שלא כן, ראייה כזו מעקרת מעומק וממשמעות את כל הדרך הארוכה בה מתנהל העולם עד כה, שהקב"ה אוהבנו דוקא בגללה - 'זכרתי לך חסד נעוריך... לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה'. המציאות מתעלה ומתפתחת לאיטה אך לא מפני שה' לא יכול אחרת.
בשבחה של תורת ההתעלות
כמה כללים מלמדנו הרמח"ל על מנת ללכת נכונה בציר הניווט של ההיסטוריה: 'כי הנה ברור שהרצון העליון לא ברא העולם כפי שהיה יכול לברוא, ויותר מזה לא היה יכול ח"ו. אלא ודאי היה יכול הרבה יותר, אלא שלא רצה. ולא פעל אלא בדרך ששיער היות שלמות נאה לפעול בו, לפי המכוון בבריאה' (הפתח הכ"ד מקל"ח פתחי חכמה).
בהמשך דבריו הסביר את תכלית הירידה באומרו כי 'העולמות נבראו בדרך שיוכלו לעלות ממדרגתם, כי הלא לכך ירדו - כדי שיעלו מעט מעט, עד שיחזור הכל למדרגה השלמה כקודם השבירה' (שם, פתח קל"א) אלא שהפעם עליית העולמות תהיה גם על ידי תרומתנו לכך ואושרנו תלוי בכך.
ועוד נתן:
'הקדמה גדולה והיא, שבאמת אין הקב"ה מואס יגיע כפיו לעולם ח"ו ובשעה שנראה כאילו העולם עזוב ממנו, הענין הוא שאדרבא, הרי הוא מחדש טובה לעולמו, ונפלאותיו ומחשבותיו תמיד רק לתיקונו של עולם, לא לקלקולו; אלא שהוא מסתיר עצתו הסתר גדול מאד' (דעת תבונות אות קמ"ו).
לכן כל אלו הנפילות הן חלק מהתמונה אותה צופה הדורות מראש רואה לפניו עם בואו לברוא קרוצי חומר, ואשר על כן הוא מביט בחמלה על המציאות וקורא את נח צדיק תמים בתוך מציאות מרה זו, ומנקודה זו של אור שלאחר כל התסכול מהבריאה, הוא מתחיל לרומם את המציאות אל דרכה הארוכה שלפנים, דרך מלאה מורדות, פיתולים ועליות - שירידות אחריהן, דרך אברהם וזרעו אחריו, ומצרים ומדבר וארץ ישראל וחורבן וגאולה - עד שנביא לידי כך ש'מלכותו בכל משלה'.
נכון, סופרים, עיתונאים, במאי סרטים ולקוחותיהם אוהבים ביותר להתענג על נפילות החיים וזוהמת המין האנושי שבינתיים, בחושבם אותם לעיקר החיים, כי לא זכו למבט הארוך, המבורך של ראיית 'ציר הזמן הארוך'.
אבל התורה מחנכת אותנו לפרופורציות הנכונות בציפיותינו מן המציאות, ושלא ננקר בזוהמת החיים אשר שמה הכישלונות אלא אדרבא, להביט אל האורות, להוסיף עוד נרות רבים של קדושה, להסתכל אחורה ממרום מיקומנו בהיסטוריה ולברך על כל צעד שעשינו, לבער עוד מן החושך ולהוסיף אורות רבים בכל - כי ה', 'אורות מאופל אמר ויהי', וברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, לשם שותפותינו עמו בבריאה ובהתעלותה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
