ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
משה רבנו, באחת התפילות שלו שמופיעות בספר תהילים, מצווה אותנו "למנות ימינו". טוב, אין ספק שספירת העומר מספקת לנו הזדמנות לעשות זאת באופן סדיר ומשמעותי. כמו בכל המצוות, גם כאן אנחנו מצווים לא להסתפק בקיום המכאני של המצווה, אלא גם, ואולי בעיקר, להבין את רוחה ולהפנים את הלקח התורני הכללי שהיא מלמדת אותנו. ובעשותנו כן, לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו נאלצים להתמודד עם ערכים סותרים ומצבים בעייתיים. ואז עולה השאלה איזה ערך יכריע, או איזו התנהגות עלינו לאמץ לנו.
מטבע הדברים, השאלה הזאת איננה מוגבלת לימי ספירת העומר אך הואיל והספירה נמשכת זמן ארוך יחסית, ברור שיצוצו במהלכה כמה וכמה הזדמנויות להתמודד עם הדילמה הזאת. במובן הזה, ספירת העומר היא שעת מבחן בשבילנו בכל מה שנוגע להבנת התורה והמורכבות של מערכת הערכים האלוקית שלה.
פעם יצא לי לנסוע בשירות הסעות עם חבר, והיה לנו גם הכבוד לחלוק את הרכב עם רב גדול וחשוב. הנהג הלא-יהודי של ההסעה הפעיל את הרדיו ברכב בשקט והאזין למוזיקה קלאסית תוך כדי נהיגה. מאחר שזה היה בימי ספירת העומר, והרבה יהודים אדוקים נמנעים מהאזנה לכל סוג של מוזיקה בימי הספירה, הדבר הטריד אותנו. האיסור על האזנה למוזיקה בימי הספירה הוא אחד המנהגים הרווחים בקרב חלקים נרחבים בחברה היהודית.
החבר שהיה אתי ואני ידענו היטב שהרב הגדול שיושב לצדנו לא היה שומע מוזיקה במקלט הרדיו בביתו בימי הספירה, ולכן הצענו לו שאחד מאתנו יבקש מהנהג לכבות את הרדיו מפני שזה מפריע לנו. אך הרב הגדול אסר עלינו לעשות זאת ואמר "הנהג הזה תקוע במכונית ונוהג בניו יורק בתנועה איומה כל היום. זאת הפרנסה שלו, והוא חייב לעשות זאת כדי להקל על השעמום ולהרגיע את עצביו כדי שיוכל להעביר שעות העבודה שלו באופן נעים יותר, הוא מאזין למוזיקה קלאסית ברדיו. התורה לא הייתה רוצה שאגזול ממנו את העונג הנחוץ לרווחתו רק בגלל הקפדה על מנהג שבדרך כלל הייתי מקיים. אנא, הניחו לו לנפשו ואל תאמרו לו דבר." מיד חשבתי לעצמי שזה עתה הייתי עד לצורת חשיבה של יהודי שומר תורה ומצוות באמת.
אחד הרעיונות הבולטים בעניינה של ספירת העומר הוא שאדם סופר לא רק את הימים אלא גם את השבועות. על אף שיש דיון הלכתי נרחב בדבר המשמעות לספירה הזאת וסיבותיה, לספירת השבועות כחלק מקיום מצוות ספירת העומר נלוות גם השלכות מוסריות. כשאנחנו סופרים את השבועות ולא רק את הימים, אנחנו נותנים למצוות שלנו ולקיומן השקפה ארוכת טווח. אנחנו מרחיבים את האופקים ולא רואים את היום הזה כיחידה נפרדת אלא כחלק מתהליך בזמן שיוביל לבסוף להתגלות השכינה ולהגשמה עצמית יהודית. בלי ללוות את הימים שלנו בהישגים, תקווה ומחויבות – מה שמשתמע מספירת השבועות – תמיד נמצא את עצמנו לא מגיעים אל הרף שהתורה הציבה לנו. לכן ספירת השבועות מלמדת אותנו שיעור חשוב ומרחיבה את טווח הראיה שלנו מעבר ליום שבו אנחנו נמצאים.
את היהדות יש לראות בקשר ברחב ועל הדקויות שלה. היהדות משלבת עבר ועתיד ומתארת את עצמה כזרז לתהליך של התפתחות האנושות ובניית ציוויליזציה מוסרית. זה השיעור החשוב והרלוונטי שאנחנו יכולים וצריכים ללמוד מספירת העומר.

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

למה ללמוד גמרא?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

למטר השמיים

עשרה בטבת - התחלת ההתחלות

בריאת העולם של פסח

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















