ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, לֹא זֶה בִּלְבַד שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים כַּאֲשֶׁר הֵם סְכָלִים, וּפֵרוּשׁ סְכָלִים, כַּאֲשֶׁר הֵם נֶעְדָּרִים הַחָכְמָה אֲשֶׁר רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם, וּבִשְׁבִיל הֶעְדֵּר קִנְיַן הַחָכְמָה אֵין רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל מֵהֶם שֵׁם בָּנִים, כִּי כַּאֲשֶׁר הֵם חוֹטְאִים בִּשְׁגָגָה, שֶׁלֹּא יָבִינוּ בִּשְׁבִיל הֶעְדֵּר הַחָכְמָה, לֹא יְסֻלַּק שֵׁם בָּנִים, אֲבָל אֵינָם פּוֹשְׁעִים שֶׁיִּהְיוּ מְזִידִים יוֹדְעִים אֶת רִבּוֹנָם וְעִם כָּל זֶה חוֹטְאִים. וְעַל זֶה אָמַר כִּי עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הֵם פּוֹשְׁעִים בְּמֵזִיד נִקְרָאִים 1 אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנִים לֹא אֵמֻן. הֲרֵי אַף שֶׁהָאָב הוּא מוֹכִיחַ וּמְלַמֵּד וּמַזְהִיר אֶת בָּנָיו, וְיוֹדְעִים הַבָּנִים אֶת אֲבִיהֶם, 2 וְעִם זֶה אֵין אֵמוּן בָּהֶם, מִכָּל מָקוֹם שֵׁם בָּנִים עֲלֵיהֶם. וְלֹא זֶה בִּלְבַד, אֶלָּא אַף אִם דְּבֵקִים לְגַמְרֵי בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְיוֹצְאִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵי נֵכָר, וּבְדָבָר זֶה הָיָה רָאוּי לוֹמַר שֶׁיִּתְבַּטֵּל שֵׁם בָּנִים, אֲשֶׁר הֵם מִצְטָרְפִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ צֵרוּף הַבֵּן אֶל אָבִיו, וְעַל זֶה אָמַר, שֶׁגַּם בְּעִנְיָן זֶה נִקְרְאוּ בָּנִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה מִפְּנֵי כִּי אֵין שַׁיָּךְ בִּטּוּל לְעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּנִים. כִּי שֵׁם בָּנִים מִצַּד אֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא 3 עִלָּה לָהֶם, כְּמוֹ הָאָב שֶׁהוּא עִלָּה אֶל הַבֵּן, וְהוּא מִצַּד עַצְמוֹ שֶׁל הָאָב. וְדָבָר זֶה אֵין שִׁנּוּי לוֹ בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, תִּהְיֶה הַחֵטְא מַה שֶּׁהוּא. שֶׁכָּל חֵטְא שֶׁהוּא הֲסָרָה מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַכֹּל הוּא 4 מִצַּד הֶעָלוּל. אֲבָל מִצַּד כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִלָּה לָהֶם, דָּבָר זֶה הוּא 5 מִצַּד אֲמִתַּת עַצְמוֹ.
________________________________
אומר רבי מאיר, שלא זו בלבד שנקראים בנים כאשר הם סכלים - כלומר בשעה שהם חסרי חכמה, אשר ראויה הייתה שתהיה להם - וזאת, כי מפני העדר חכמה, הם חוטאים בשגגה, לכן אין ראוי לבטל מהם שם בנים, שכן אינם פושעים שחוטאים במזיד. החוטאים במזיד מכירים את ריבונם ומתכוונים למרוד בו. אבל אלו חוטאים בשגגה. אלא אף יותר מכך, כאשר הם פושעים וחוטאים במזיד, גם אז הם נקראים 1 בנים ביחס לקב"ה, שנאמר: בנים לא אמון בם. כלומר אפילו שהאב מלמד את בניו, מוכיחם ומזהירם, והבנים מכירים את אביהם 2 ובכל זאת חוטאים, מכל מקום שם בנים עליהם. ולא זו בלבד, אלא אפילו כשהם דבקים בעבודה זרה, ויוצאים במעשיהם נגד הקב"ה, ובחטא כזה היה ראוי לומר שאבדו שם בנים, שהרי שם בן מורה על חיבור וקשר, גם במקרה זה אומר רבי מאיר שנקראים בנים. סיבת הדבר, כי לשם בנים לא יתכן ביטול, מאחר ששם זה הוא מפני שהקב"ה הוא 3 סיבת מציאותם בעולם, כמו האב שהוא הסיבה למציאות בנו בעולם, והוא מצד האב ולא מצד הבן, לכן לדבר זה לא יתכן ביטול, ולא משנה מהו החטא שיעשו. כל חטא שהם חוטאים, אף שהוא מרידה בקב"ה, הוא 4 רק מצד ישראל, אבל מצד הקב"ה, בהיותו סיבת מציאותם בעולם, דבר הנובע 5 מעצם מציאותו האמיתית המוחלטת, לדבר זה אין שינוי.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
62 - פרק י"א חלק ג'
63 - פרק י"א חלק ד'
64 - פרק י"א חלק ה'
טען עוד
לאחר שראינו שהיחס בין ה' לישראל הוא יחס של אב לבנים, ניתן להתקדם צעד אחד נוסף ולראות עד כמה עמוק הקשר בין האב לבנים. הפסוקים שמביא ר' מאיר אינם משמשים רק כראיות לשיטתו, אלא הם מבררים עד כמה המושג "בנים" אינו תלוי בשום גורם ואינו בר שינוי כלל.
על פניו היה ניתן להעלות על הדעת, כשם שטועים הנוצרים במחשבתם כי ישראל במעשיהם הרעים ובבחירתם יכולים לנתק את הברית שכרת ה' עימם ולגרום לו להחליפם באומה אחרת, כך על אחת כמה וכמה שלא לכנותם בשם בנים. הפסוקים שמביא ר' מאיר כראיה לשיטתו מוכיחים אחרת. יתר על כן, פסוקים אלה מובאים בצורה הדרגתית המעידה על כך שגם כאשר מעשיהם של ישראל מאוד חמורים, עדיין אין הם משפיעים על שייכותם לה'. גם הריחוק התודעתי העמוק ביותר שיהיה לישראל מה' לא יבטל את עצם הקשר העמוק שבין ה' לישראל.
כך הפסוק הראשון, "בנים סכלים", מבאר שגם כאשר לא השתמשו כראוי בשכלם לעבודת ה' וחטאו בלי דעת בשגגה, עדיין מכונים הם בשם בנים. הפסוק השני "בנים לא אמון" מבאר שגם כאשר הם חוטאים בפשיעה ובמזיד, כך שהחטא נאחז בהם באופן יותר עמוק הואיל ואינו נעשה בשוגג, בכל אופן הם עדיין נקראים בנים. הפסוק השלישי "זרע מרעים בנים משחיתים" מוסיף שגם כאשר משחיתים את דרכם בעבודה זרה, דבר הסותר את כל עניין החיבור לה' והדבקות בו, עדיין מכונים בנים.
הגדרתם של עם ישראל כבנים לה', לדעת ר' מאיר, אינה נובעת מדרגה כזו או אחרת, אלא היא באה מצד ה', שברא את ישראל כראשית הבריאה ועיקרה.
הרחבות
* הסגולה והבחירה
אֵין שַׁיָּךְ בִּטּוּל לְעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּנִים. הרב קוק מבאר את המושג 'סגולת ישראל' והיחס בינו לבין המעשים: "שני דברים עיקריים ישנם, שהם יחד בונים קדושת-ישראל וההתקשרות האלוהית עמהם: האחד הוא סגולה , כלומר טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות... והסגולה הוא כח קדוש פנימי מונח בטבע-הנפש ברצון ה', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי-אפשר לו להשתנות כלל... והשני הוא עניין – בחירה , זה תלוי במעשה הטוב ובתלמוד-תורה. החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה! אלא שברית כרותה היא, שהסגולה הפנימית לא תתגלה בזמן הזה כי אם לפי אותה המידה שהבחירה מסייעה את גילויה. על כן, הכל תלוי לפי רוב המעשה וקדושת האמונה ותלמוד-תורה" [אגרות הראיה ב, תקנה]. על פניו, ניתן היה להבין שמדובר בשני עניינים בעלי אותה מידת חשיבות: סגולה ובחירה, כשבכל אחד מהם מתגלה חלק מקדושת ישראל. אך לאמיתו של דבר סגולה ובחירה הם מעין 'נשמה וגוף'. הסגולה – היא העיקרית, ואילו הבחירה נועדה כדי לגלות את הקדושה הנמצאת בכל יהודי ובכלל ישראל ולהוציאה אל הפועל. הסגולה, שהיא בחירת ה' בישראל להיות 'נציגיו עלי אדמות', מתבטאת בכל בחירה לעסוק בצורה מאוזנת ועדינה בענייני העולם הזה (עיין רמב"ן ויקרא יט, ב).
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לאן שבים ולמה מתוודים?
החשיבות של לימוד אמונה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
