ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְאָמַר עוֹד, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם אֶחָד מֵאַרְבָּעָה קִנְיָנִים שֶׁקָּנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. וְרָצָה בָּזֶה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָּנִים מִצַּד כִּי הֵם נִמְצְאוּ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, כָּךְ הֵם קִנְיָנוֹ. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי, וְדָבָר זֶה גַּם כֵּן קִשּׁוּר וְצֵרוּף גָּמוּר. וְזֶה, כִּי יֵשׁ דָּבָר שֶׁהָיָה נִמְצָא מֵאֶחָד, וְאֵינוֹ קִנְיָנוֹ לִהְיוֹת בִּרְשׁוּתוֹ. וְיֵשׁ דָּבָר שֶׁהוּא קִנְיָן שֶׁל אָדָם, וְהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אֲבָל 1 אֵינוֹ נִמְצָא מֵאִתּוֹ. כִּי הַבֵּן הוּא נִמְצָא מִן הָאָב, וְאֵינוֹ קִנְיָנוֹ. וְהָעֶבֶד הוּא קִנְיָן שֶׁל הָאָדוֹן, וְהוּא בִּרְשׁוּתוֹ לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ נִמְצָא מֵאִתּוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דָּבָר זֶה לְמַעְלָה שֶׁעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (דברים לב, ו): הֲלוֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ וגו'.
קניין פירושו שייכות עצמית מוחלטת
וּמַה שֶּׁאֵלּוּ ד' דְּבָרִים דַּוְקָא נִקְרְאוּ קִנְיָנוֹ, נִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי שְׁאָר דְּבָרִים, אַף עַל גַּב שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ, כִּי גַּם הַיָּם שֶׁלּוֹ, כְּדִכְתִיב (תהלים צה, ה): אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם, וְאֵין זֶה קִנְיָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַיָּם מִצַּד עַצְמוֹ לְבַד שֶׁלּוֹ, 2 רַק עִם דָּבָר אַחֵר, כְּדִכְתִיב (שם): וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ, וְלֹא נִקְרָא דָּבָר זֶה קִנְיָן, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ בִּלְבַד. וְכֵן הַיַּבָּשָׁה גַּם כֵּן אֵינוֹ שֶׁלּוֹ מִצַּד שֶׁהוּא יַבָּשָׁה בִּלְבַד, רַק הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם בְּיַחַד הֵם שֶׁלּוֹ, 3 וְאֵין זֶה קִנְיָן וְצֵרוּף גָּמוּר כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ צֵרוּף מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, כִּי הַצֵּרוּף שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֵינוֹ צֵרוּף גָּמוּר. וְכֵן הַכֶּסֶף הוּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף, אֲבָל אֵין הַכֶּסֶף מִצַּד שֶׁהוּא כֶּסֶף הוּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר גַּם כֵּן (שם): וְלִי הַזָּהָב, וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים. אָמְנָם אֵלּוּ ד' דְּבָרִים הֵם אֶחָד, וְאֵין שִׁתּוּף לָהֶם עִם זוּלָתָם, וְאִם כֵּן הֵם שֶׁלּוֹ מִצַּד עַצְמָן בִּלְבַד, וְזֶה נִקְרָא קִנְיָן גָּמוּר. כִּי הַתּוֹרָה הִיא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין דָּבָר מְשֻׁתָּף עִמָּהּ, וּלְפִיכָךְ הִיא קִנְיָן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִקְנָה לוֹ לְגַמְרֵי. וְכֵן הַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, לֹא תִּמְצָא דָּבָר עִם שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְאַל יִקְשֶׁה לְךָ כִּי גַּם שָׁמַיִם וָאָרֶץ 4 מְחֻלָּקִים, אֵין זֶה קַשְׁיָא, כִּי שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם כְּמוֹ דָּבָר אֶחָד, כִּי הֵם מִתְחַבְּרִים יַחַד, וְדָבָר זֶה אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ, וְהוּא מְבֹאָר. וְכֵן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא יָחִיד, שֶׁאֵין עוֹד אֶחָד, לְכָךְ הוּא קִנְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכֵן יִשְׂרָאֵל הֵם עַם אֶחָד, הֵם קִנְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַהֲרֵי הַדָּבָר מְבֹאָר, כִּי קִנְיָן נִקְרָא דָּבָר שֶׁלּוֹ, קָנוּי לוֹ לְגַמְרֵי מִצַּד עַצְמוֹ, 5 בְּמַה שֶּׁהוּא מְיֻחָד אֵלָיו. וּמִפְּנֵי זֶה אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְּבָרִים הֵם נִקְנִים לוֹ לְגַמְרֵי, אַחַר שֶׁמִּצַּד עַצְמָם הֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
66 - פרק י"א חלק ז'
67 - פרק י"א חלק ח'
68 - לימוד שבועי באמונה כ"ח אייר- ה' סיון תשע"ה
טען עוד
מה שהזכירו חכמים ארבעה דברים אלו שהם קנינו של הקב"ה, התבאר במקומות אחרים. אומנם מצאנו דברים נוספים שנאמר עליהם שהם שייכים לקב"ה, לדוגמה על הים נאמר: אשר לו הים, אם כן מדוע אינו נחשב בין קנייני הקב"ה? אלא שיש הבדל בין ארבעה דברים אלו לשאר דברים. הים אינו יחידה עצמאית, שהיא קנינו של הקב"ה, 2 אלא הוא שלו ביחד עם דבר אחר, שנאמר: ויבשת ידיו יצרו. הים עם היבשה יחדיו הם קנינו ולא כשהם בנפרד, לכן מנו חכמים רק את אותם הדברים שהם קנינו כאשר הם עומדים בפני עצמם. גם היבשה כשלעצמה אינה של ה', אלא היבשה והים הם קנינו. כאשר הקניין הוא דבר העומד בפני עצמו, מלמד הדבר על ייחודיות הקשר, 3 ורק קשר ייחודי הוא קשר גמור, כמו שהתבאר למעלה. גם על הכסף נאמר שהוא של הקב"ה, שנאמר: לי הכסף, אבל הכסף אינו קנין העומד בפני עצמו, אלא יחד עם הזהב, שנאמר: ולי הזהב, וכן הוא בשאר הדברים. רק אותם ארבעה דברים שהזכירו חכמים הם קנין עצמי, מבלי צירוף של דבר נוסף לאף אחד מהם. אם כן הם של הקב"ה מצד עצמם, ודבר זה הוא קניין באופן מוחלט. התורה של הקב"ה ואין שום דבר המצטרף אליה, לכן היא קניין הקב"ה, הקנוי לו קניין מוחלט. וכן השמים והארץ הם קנין, לא תמצא דבר המצטרף אליהם. ואל תקשה ששמים וארץ 4 הם שני דברים שמצטרפים זה עם זה, כי אין זו קושיה, לפי ששמים וארץ נחשבים כמו דבר אחד, כי הם מתחברים יחד ליחידה אחת. ואין המקום כאן להרחיב בענין זה. גם בית המקדש הוא יחיד, שאין מתחבר אליו דבר נוסף, לכן הוא קניינו של הקב"ה. כמו כן ישראל הם קניינו של הקב"ה, שנאמר: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. נמצא דבר זה מבואר, קניין נקרא דבר שהוא שלו, הקנוי לו קניין גמור, 5 כשהוא לעצמו ומיוחד אל הקונה. מפני זה רק ארבעה דברים אלו נחשבים כקנויים לו לגמרי, כיון שהם מצד עצמם שייכים לקב"ה.
ביאורים
כפי שראינו בגמרא בפסחים ישנם ארבעה קניינים אותם קנה ה' בעולמו – תורה, שמים וארץ, ישראל ובית המקדש. במה שונים ארבעה אלו מכל שאר הבריאה שזכו להיקרא קניין? הרי כל מה שברא ה' בעולם שייך לו באותה מידה ובמה נתייחדו אלו?
קיים הבדל מהותי בין מה ששייך לה' לבין מה שנקרא 'קנוי' לו. מצד השייכות, כל הבריאה כולה שלו היא, ואין שום דבר שיוצא מתחת רשותו. מה שמבדיל בין מה ששייך למה שקנוי הוא שבקניין יש מיוחדות וייחודיות, כלומר הדבר הקנוי הוא יחיד בעניינו, אין דומה לו ואין בריאה אחרת מצטרפת אליו. לדוגמא, הים שייך לה' מצד מה שברא אותו, אך מכיוון שהים אינו שלם אלא אם יש בסמוך לו יבשה, וכן היבשה אינה שלמה אלא אם יש בסמוך לה ים, שהרי כל אחד מהם הוא גבולו של השני ועל כן הכל חלק ממכלול אחד ואין מיוחדות באף אחד מהם בפני עצמו לולא שהשני היה מתלווה ונספח אליו, על כן הים והיבשה אינם מכונים בשם קניין, שזהו שם המורה על דבר יחיד ובלעדי שאין דבר אחר המצטרף אליו.
מה שמיוחד בארבעת הקניינים הללו הוא שכל אחד מהם יחיד בסוגו ועומד בפני עצמו. כל נברא שאינו מייצג את מטרת הבריאה בלי הפכו, אינו נקרא 'קניין', ואילו ב'ציר המרכזי' של המטרות האלוהיות בעולם: תורה, ישראל ובית המקדש, המגמה האלוהית מופיעה באופן מרכזי בנברא אחד. משום כך, מלבד מה שישראל מכונים בניו של ה', מצד המקור ממנו יצאו וקישורם אליו, כפי שראינו בימים הקודמים, עוד נקראו בשם קניינו של ה', מפני שאין שום אומה אחרת הנלווית אליהם ומצטרפת לעניינם.
הרחבות
* קנייניו של הקב"ה
וּמַה שֶּׁאֵלּוּ ד' דְּבָרִים דַּוְקָא נִקְרְאוּ קִנְיָנוֹ. הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש) עומד על משמעות ייחוס נבראים מסוימים כקנייניו של הקב"ה: "אף שכל העולם כולו הוא קנינו של הקב"ה להיותו בורא העולם, מכל מקום ענין זה אינו ניכר בהעולם מצד עצמו... רק על ידי ביטול ישות העולם (התבטלות בפני הקב"ה), הזדככות חומריותו והעלאתו למעלה, אפשר להכיר בענייני העולם שמציאותם היא 'אמיתת המצאו'". במבט ראשון איננו רואים קדושה בתוך המציאות, אולם לאחר השתדלות ושימת לב אנו מכירים בכך שבכול יש קדושה. עם זאת, הדברים שנקראים 'קניינים' של הקב"ה אינם מצריכים עבודה על מנת שיבטאו את קישורם לבורא: "שדברים אלה כמו שהם הרי הם ברשותו של הקב"ה לפי שכל עניינם וגדרם הוא גילוי אלקות". ארבעת הקניינים הללו הם כמו התורה, שמבטאת את רצון ה' גם כשהיא עוסקת בענייני עולם הזה. כך גם בית המקדש "זה שהוא בית גשמי, בנוי מדברים גשמיים כו', אינו מְגָרֵע מענין השראת השכינה שבמקדש, והקב"ה נמצא ומתגלה שם בכל עצמותו " [ליקוטי שיחות לה, לך-לך, א].
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
דיני פרשת זכור
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
איך להתכונן לחגים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ענייני כשרות המצויים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
