ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְאָמַר עוֹד, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם אֶחָד מֵאַרְבָּעָה קִנְיָנִים שֶׁקָּנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. וְרָצָה בָּזֶה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָּנִים מִצַּד כִּי הֵם נִמְצְאוּ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, כָּךְ הֵם קִנְיָנוֹ. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי, וְדָבָר זֶה גַּם כֵּן קִשּׁוּר וְצֵרוּף גָּמוּר. וְזֶה, כִּי יֵשׁ דָּבָר שֶׁהָיָה נִמְצָא מֵאֶחָד, וְאֵינוֹ קִנְיָנוֹ לִהְיוֹת בִּרְשׁוּתוֹ. וְיֵשׁ דָּבָר שֶׁהוּא קִנְיָן שֶׁל אָדָם, וְהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אֲבָל 1 אֵינוֹ נִמְצָא מֵאִתּוֹ. כִּי הַבֵּן הוּא נִמְצָא מִן הָאָב, וְאֵינוֹ קִנְיָנוֹ. וְהָעֶבֶד הוּא קִנְיָן שֶׁל הָאָדוֹן, וְהוּא בִּרְשׁוּתוֹ לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ נִמְצָא מֵאִתּוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דָּבָר זֶה לְמַעְלָה שֶׁעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (דברים לב, ו): הֲלוֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ וגו'.
קניין פירושו שייכות עצמית מוחלטת
וּמַה שֶּׁאֵלּוּ ד' דְּבָרִים דַּוְקָא נִקְרְאוּ קִנְיָנוֹ, נִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי שְׁאָר דְּבָרִים, אַף עַל גַּב שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ, כִּי גַּם הַיָּם שֶׁלּוֹ, כְּדִכְתִיב (תהלים צה, ה): אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם, וְאֵין זֶה קִנְיָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַיָּם מִצַּד עַצְמוֹ לְבַד שֶׁלּוֹ, 2 רַק עִם דָּבָר אַחֵר, כְּדִכְתִיב (שם): וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ, וְלֹא נִקְרָא דָּבָר זֶה קִנְיָן, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ בִּלְבַד. וְכֵן הַיַּבָּשָׁה גַּם כֵּן אֵינוֹ שֶׁלּוֹ מִצַּד שֶׁהוּא יַבָּשָׁה בִּלְבַד, רַק הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם בְּיַחַד הֵם שֶׁלּוֹ, 3 וְאֵין זֶה קִנְיָן וְצֵרוּף גָּמוּר כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ צֵרוּף מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, כִּי הַצֵּרוּף שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֵינוֹ צֵרוּף גָּמוּר. וְכֵן הַכֶּסֶף הוּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף, אֲבָל אֵין הַכֶּסֶף מִצַּד שֶׁהוּא כֶּסֶף הוּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר גַּם כֵּן (שם): וְלִי הַזָּהָב, וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים. אָמְנָם אֵלּוּ ד' דְּבָרִים הֵם אֶחָד, וְאֵין שִׁתּוּף לָהֶם עִם זוּלָתָם, וְאִם כֵּן הֵם שֶׁלּוֹ מִצַּד עַצְמָן בִּלְבַד, וְזֶה נִקְרָא קִנְיָן גָּמוּר. כִּי הַתּוֹרָה הִיא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין דָּבָר מְשֻׁתָּף עִמָּהּ, וּלְפִיכָךְ הִיא קִנְיָן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִקְנָה לוֹ לְגַמְרֵי. וְכֵן הַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, לֹא תִּמְצָא דָּבָר עִם שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְאַל יִקְשֶׁה לְךָ כִּי גַּם שָׁמַיִם וָאָרֶץ 4 מְחֻלָּקִים, אֵין זֶה קַשְׁיָא, כִּי שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם כְּמוֹ דָּבָר אֶחָד, כִּי הֵם מִתְחַבְּרִים יַחַד, וְדָבָר זֶה אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ, וְהוּא מְבֹאָר. וְכֵן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא יָחִיד, שֶׁאֵין עוֹד אֶחָד, לְכָךְ הוּא קִנְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכֵן יִשְׂרָאֵל הֵם עַם אֶחָד, הֵם קִנְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַהֲרֵי הַדָּבָר מְבֹאָר, כִּי קִנְיָן נִקְרָא דָּבָר שֶׁלּוֹ, קָנוּי לוֹ לְגַמְרֵי מִצַּד עַצְמוֹ, 5 בְּמַה שֶּׁהוּא מְיֻחָד אֵלָיו. וּמִפְּנֵי זֶה אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְּבָרִים הֵם נִקְנִים לוֹ לְגַמְרֵי, אַחַר שֶׁמִּצַּד עַצְמָם הֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
66 - פרק י"א חלק ז'
67 - פרק י"א חלק ח'
68 - לימוד שבועי באמונה כ"ח אייר- ה' סיון תשע"ה
טען עוד
מה שהזכירו חכמים ארבעה דברים אלו שהם קנינו של הקב"ה, התבאר במקומות אחרים. אומנם מצאנו דברים נוספים שנאמר עליהם שהם שייכים לקב"ה, לדוגמה על הים נאמר: אשר לו הים, אם כן מדוע אינו נחשב בין קנייני הקב"ה? אלא שיש הבדל בין ארבעה דברים אלו לשאר דברים. הים אינו יחידה עצמאית, שהיא קנינו של הקב"ה, 2 אלא הוא שלו ביחד עם דבר אחר, שנאמר: ויבשת ידיו יצרו. הים עם היבשה יחדיו הם קנינו ולא כשהם בנפרד, לכן מנו חכמים רק את אותם הדברים שהם קנינו כאשר הם עומדים בפני עצמם. גם היבשה כשלעצמה אינה של ה', אלא היבשה והים הם קנינו. כאשר הקניין הוא דבר העומד בפני עצמו, מלמד הדבר על ייחודיות הקשר, 3 ורק קשר ייחודי הוא קשר גמור, כמו שהתבאר למעלה. גם על הכסף נאמר שהוא של הקב"ה, שנאמר: לי הכסף, אבל הכסף אינו קנין העומד בפני עצמו, אלא יחד עם הזהב, שנאמר: ולי הזהב, וכן הוא בשאר הדברים. רק אותם ארבעה דברים שהזכירו חכמים הם קנין עצמי, מבלי צירוף של דבר נוסף לאף אחד מהם. אם כן הם של הקב"ה מצד עצמם, ודבר זה הוא קניין באופן מוחלט. התורה של הקב"ה ואין שום דבר המצטרף אליה, לכן היא קניין הקב"ה, הקנוי לו קניין מוחלט. וכן השמים והארץ הם קנין, לא תמצא דבר המצטרף אליהם. ואל תקשה ששמים וארץ 4 הם שני דברים שמצטרפים זה עם זה, כי אין זו קושיה, לפי ששמים וארץ נחשבים כמו דבר אחד, כי הם מתחברים יחד ליחידה אחת. ואין המקום כאן להרחיב בענין זה. גם בית המקדש הוא יחיד, שאין מתחבר אליו דבר נוסף, לכן הוא קניינו של הקב"ה. כמו כן ישראל הם קניינו של הקב"ה, שנאמר: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. נמצא דבר זה מבואר, קניין נקרא דבר שהוא שלו, הקנוי לו קניין גמור, 5 כשהוא לעצמו ומיוחד אל הקונה. מפני זה רק ארבעה דברים אלו נחשבים כקנויים לו לגמרי, כיון שהם מצד עצמם שייכים לקב"ה.
ביאורים
כפי שראינו בגמרא בפסחים ישנם ארבעה קניינים אותם קנה ה' בעולמו – תורה, שמים וארץ, ישראל ובית המקדש. במה שונים ארבעה אלו מכל שאר הבריאה שזכו להיקרא קניין? הרי כל מה שברא ה' בעולם שייך לו באותה מידה ובמה נתייחדו אלו?
קיים הבדל מהותי בין מה ששייך לה' לבין מה שנקרא 'קנוי' לו. מצד השייכות, כל הבריאה כולה שלו היא, ואין שום דבר שיוצא מתחת רשותו. מה שמבדיל בין מה ששייך למה שקנוי הוא שבקניין יש מיוחדות וייחודיות, כלומר הדבר הקנוי הוא יחיד בעניינו, אין דומה לו ואין בריאה אחרת מצטרפת אליו. לדוגמא, הים שייך לה' מצד מה שברא אותו, אך מכיוון שהים אינו שלם אלא אם יש בסמוך לו יבשה, וכן היבשה אינה שלמה אלא אם יש בסמוך לה ים, שהרי כל אחד מהם הוא גבולו של השני ועל כן הכל חלק ממכלול אחד ואין מיוחדות באף אחד מהם בפני עצמו לולא שהשני היה מתלווה ונספח אליו, על כן הים והיבשה אינם מכונים בשם קניין, שזהו שם המורה על דבר יחיד ובלעדי שאין דבר אחר המצטרף אליו.
מה שמיוחד בארבעת הקניינים הללו הוא שכל אחד מהם יחיד בסוגו ועומד בפני עצמו. כל נברא שאינו מייצג את מטרת הבריאה בלי הפכו, אינו נקרא 'קניין', ואילו ב'ציר המרכזי' של המטרות האלוהיות בעולם: תורה, ישראל ובית המקדש, המגמה האלוהית מופיעה באופן מרכזי בנברא אחד. משום כך, מלבד מה שישראל מכונים בניו של ה', מצד המקור ממנו יצאו וקישורם אליו, כפי שראינו בימים הקודמים, עוד נקראו בשם קניינו של ה', מפני שאין שום אומה אחרת הנלווית אליהם ומצטרפת לעניינם.
הרחבות
* קנייניו של הקב"ה
וּמַה שֶּׁאֵלּוּ ד' דְּבָרִים דַּוְקָא נִקְרְאוּ קִנְיָנוֹ. הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש) עומד על משמעות ייחוס נבראים מסוימים כקנייניו של הקב"ה: "אף שכל העולם כולו הוא קנינו של הקב"ה להיותו בורא העולם, מכל מקום ענין זה אינו ניכר בהעולם מצד עצמו... רק על ידי ביטול ישות העולם (התבטלות בפני הקב"ה), הזדככות חומריותו והעלאתו למעלה, אפשר להכיר בענייני העולם שמציאותם היא 'אמיתת המצאו'". במבט ראשון איננו רואים קדושה בתוך המציאות, אולם לאחר השתדלות ושימת לב אנו מכירים בכך שבכול יש קדושה. עם זאת, הדברים שנקראים 'קניינים' של הקב"ה אינם מצריכים עבודה על מנת שיבטאו את קישורם לבורא: "שדברים אלה כמו שהם הרי הם ברשותו של הקב"ה לפי שכל עניינם וגדרם הוא גילוי אלקות". ארבעת הקניינים הללו הם כמו התורה, שמבטאת את רצון ה' גם כשהיא עוסקת בענייני עולם הזה. כך גם בית המקדש "זה שהוא בית גשמי, בנוי מדברים גשמיים כו', אינו מְגָרֵע מענין השראת השכינה שבמקדש, והקב"ה נמצא ומתגלה שם בכל עצמותו " [ליקוטי שיחות לה, לך-לך, א].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
