ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
אומרת הגמרא בבבא בתרא (עה, א):
"ושמתי כדכד שמשותיך". אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא: גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין.
המהר"ל בנצח ישראל (פרק נא) מבאר שהמלאכים נחלקו כיצד תבנה ירושלים, האם במידת החסד או במידת הדין, כי מיכאל מידתו חסד וגבריאל מידתו דין, ושוהם צבעה לבן שמסמל חסד וישפה צבעה כאש, אדומה, ומסמלת מידת הדין.
ונראה ביאור הדבר האם הגאולה תהיה במידת החסד האלוקי, לפנים משורת הדין, ללא תלות במעשיהם של ישראל, אלא לפי רוב טובו של הקב"ה בלי גבולות, או שהגאולה תהיה במידת הדין - זכיותיהם של ישראל יגרמו לגאולה שתבוא. יש צדדים של מעלה כאשר הגאולה באה במידת החסד, כי אז אין גבול לחסד, ויש צדדים של מעלה שהגאולה באה במידת הדין שאז ישראל שותפים לגאולה והחיבור הוא משני הצדדים, בין ישראל לאביהם שבשמים. כך מתנסח בעל ה"תניא" (ליקוטי תורה, פרשת ראה, כז, ד-כח, ב) בהסבירו את דברי חז"ל אלו: האם הגאולה תהיה באיתערותא דלעילא או באיתערותא דלתתא.
"אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין", כלומר השלמות תהיה משני הצדדים, גם זכויותיהם של ישראל יהיו הבסיס לגאולה ועל זה יוסיף הקב"ה כהנה וכהנה ממידת חסדו.
צריך לומר שהמחלוקת בין המלאכים אינה מחלוקת במציאות. וכי המלאכים לא יודעים איך המציאות תהיה?! וגם לא מסתבר שהאמוראים חולקים במציאות ואחד מהם טועה, אלא שהגאולה אכן תהיה בשני האופנים גם בחסד וגם בדין. והמחלוקת היא מה העיקר, האם העיקר הוא ההשתדלות והזכויות, או העיקר הוא השפע האלוקי. כל אחד מביט במבט שלו ומדגיש את המידה שהוא רואה כעיקרית, והקב"ה אומר "כדין וכדין" - על ידי שניהם תהיה השלמות היותר גדולה.
פירושה של מידת החסד היא שהכול יזרום בקלות, ומידת הדין פירושה או בהשתדלות גדולה של ישראל, או בייסורים שמרבים זכויותיהם של ישראל שסובלים ולא בועטים ולא עוזבים את עמם. יכול גם להיות ששניהם ביחד יביאו לגאולה, מצד אחד סייעתא דשמיא גדולה ומצד שני ייסורים. נתבונן נא בגאולת מצרים. מצד אחד חסד אלוקי נפלא, ומאידך הייסורים הקשים, "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א, יב), שניהם היו בגאולת מצרים, לא היו זכויות של מצוות אבל היו זכויות שסבלו ונשארו נאמנים.
מה הדגש בעבודת ה'?
המחלוקת היא גם בהדגשים בעבודת ה', לא רק בהסתכלות מה הוא המצב השלם. לאמור, מה צריך להיות הדגש בעבודת ה', להכיר שהכול תלוי באדם ועליו להתאמץ ולעסוק בתורה ולקיים מצוות בכל ההשתדלות, או העיקר הוא המשכת החסד האלוקי ואז צריך להתבטל כלפי ה'. האם העיקר הוא הלב המבקש, הכוונה שמתבטאת במעשים שהם לפנים משורת הדין, הממשיכים את החסד האלוקי, או העיקר הוא השלמות האישית של האדם, וכבר דן בזה המפרש על הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (ב, א-ב), האם העיקר שיגיע אדם לאהבת ה' ויראתו ועניינם של כל המצוות הוא להביא את האדם לכך, או עניינם של אהבת ה' ויראתו הוא להביא את האדם לקיום כל המצוות והקיום הוא העיקר.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
