בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • לך לך
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

אברהם ומשה כנגד נח

אברהם אבינו מתקן את מה שקלקלו דורו של נח; הנסר מתיבת נח כנגד העץ של אברהם ומשה.

undefined

הרב דוד דב לבנון

תש"ס
6 דק' קריאה
אברהם תקן את אשר קלקלו דורו של נח
מובא במשנה בפרקי אבות פרק ה' משנה ב':
"עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורת היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו וקבל שכר כולם".

נמצא, שאברהם אבינו תקן את מה שקלקלו דורו של נח, וברצוננו לעיין בפרטי חטא דור המבול ודור הפלגה, כיצד אברהם אבינו היה תשובה לדורו של נח?!

הנסר מהתיבה כנגד העץ של אברהם ומשה
מובא בילקוט שמעוני (רמז רנ"ו):
"יעשו עץ גבוה חמישים אמה - והקב"ה צווח לא יהיה קלווסן [=פירוש הצווי שלהם], ומה אני עושה לאברהם, והוא עומד עליהם תחת העץ, ומה אני מפייס למשה: ויורהו ה' עץ. ההוא אמר ולא יעשה, והיה המן מבקש קורה של חמישים אמה ולא מצאה אלא קורה שהייתה בביתו, שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקרדוניא, ונטל נסר אחד מתיבתו של נח, שעשה הקב"ה זכרון לעולם שידעו דורות עולם שהביא מבול לעולם, שכן כתיב: זכר עשה לנפלאותיו".

מה התכוונו חז"ל לרמוז לנו בכך, שהמן הרשע לקח נסר מתיבתו של נח כדי לתלות עליו את מרדכי? נראה לומר שהמן מזרע עמלק בקש לקטרג על בחירתם של ישראל ולומר שגם הם בני נח וחיים בזכותו, ע"י תיבת נח שעשה השאיר פליטה בעולם, ואין להם יתרון על שאר העמים. כל מה שעשה נח בבנית התיבה וטיפול בבעלי החיים שבה, נזקף לזכותו כאילו הוא הציל את העולם, זאת ועוד, לא היתה זאת רק הצלה פיזית, אלא שהיה זה מקום למוד של חסד, שבזכות החסד שעשה נח השפיע חסד משמים לקיים את העולם. אמרו חז"ל (בר"ר לא,ט): "קינים תעשה את התיבה" (בראשית ו,יד)- אמר ר' יצחק: מה הקן הזה מטהר את המצורע, אף אתה תיבתך מטהרתך", היינו, ע"י החסד שעשה לקיים את בעלי החיים שבתיבה, זכה לטהרה רוחנית, ובזכותזה ניצל. נאמר "ויזכר אלקים את נח" (ח,א) ואמרו חז"ל (בר"ר לג,ג) " מה זכירה זכר לו? שזן ופרנס אותן כל שנים עשר חודש בתיבה וכו'", חסד שגמל נח עם בעלי החיים בתיבה עמד לו להפוך מידת הדין למידת הרחמים, ובזכות זה ניצל. מכל זה למדנו, שנח היה צדיק יסוד עולם, שבעבורו ובזכותו העולם קיים, וממילא אין כל יתרון לישראל על שאר אומות, את כל זה בקש המן לסמל בנסר של התיבה.

אולם הקב"ה לא קבל את קטרוגיו של המן, וכסימן לבחירת אברהם ציינו חז"ל את העץ של אברהם אבינו ששקול יותר מהנסר מתיבת נח. העץ של אברהם מסמל את הכנת אורחים שלו, כפי שאמר למלאכים שבאו לבקרו " וישענו תחת העץ ", וכן העץ שנטע בבאר שבע, שנאמר "ויטע אשל בבאר שבע", שהיה פונדק להכנסת אורחים, ומשם הפיץ אברהם את אמונת האמת בעולם, שנאמר "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", ובזה ניכר ההבדל בין נח לאברהם, שנח הציל רק את עצמו ואת בעלי החיים שאתו בתיבה, ואברהם הציל את האנושות כולה מסכנת הכפירה, ואם כן הוא ראוי לבחירה, וזרעו אחריו נבחרו מכל העמים.

והנה בדורו של נח היו שני אירועים גדולים שיהיו צריכים תקון: המבול והפלגה. בדור המבול חטאו בגזל ובעריות, ובזה קלקלו את המציאות הטבעית בארץ, וזהו"השחית כל בשר את דרכו על הארץ" , ולכן כעונש בא המבול ומחה את כל היקום. והתקון לזה הוא בקיום ז' מצוות בני נח, שאנמם אדם הראשון נצטווה עליהם, אך לא נשמרו על ידי בניו, והן מיחסות לנח, אבי האנושות שלאחר המבול ומקיימה. ואך הואיל ונח לא הצליח להציל את דורו, הוכח שהתורה שקבל אינה מספיקה כדי לתת את התשובה המלאה לחטא המבול, ובשביל זה צריכה התורה להנתן לישראל, והקב"ה ארך אפים לקיים את העולם עד הופעתם של ישראל. וחז"ל רמזו לנו דבר זה, בכך שמצאו רמז למשה בדור המבול, וכך אמרו (חולין קל"ט) " משה מן התורה מנין? 'בשגם הוא בשר' [בשגם גימטריה משה]", יש גם הקבלות נוספות, משה בתיבה, כמו תיבת נח, מי נח מי מריבה, וגם הקבלה נגודית, בזהר הק' ח"א סז: בא וראה מה בין משה לבין אחרים, משה כשאמר לו הקב"ה 'ועתה הניחה לי וגו''...'ויחל משה', נח, מכיון שאמר לו הקב"ה שיציל אותו בתיבה לא בקש רחמים על העולם ונאבדו.

נראה לומר שמשה שורש תורה שבכתב, היה התקון לדור המבול, כמו שבני נח קבלו ז' מצוות כך ישראל קבלו תורה, ובה נלמד איך לנהוג כדי שהעולם יתקיים.

לעומת זאת, בדור הפלגה היה הסדר האנושי מתוקן, הארץ היתה שפה אחת ודברים אחדים, מה שמעיד על אחדות ושלום, בלא גזל ועריות. אבל חטאם היה בכפירה בקב"ה. הכפירה נבעה מאמונתם בכח עצמם להתגבר על כל מכשולי הטבע ולהגן על עצמם מפני עונש מבול בעתיד. חז"ל תארו את האבסורד שבדבר, בשאיפה לבנות מגדל כדי לעשות סמוכות לשמים, מפני הגשמים, כאילו בן אנוש מסוגל לעשות זאת. מצד אחד, הדבר העיד על כח החידוש להם, להשתמש בטבע לצורכם, אבל מאידך גיסא, לא הצליחו להשיג תוצאות חיוביות בגלל יומרתם זו. בדור זה זרח אורו של אברהם, לפי רש"י (שבת י:) היה אברהם בין מ"ח שנים בזמן דור הפלגה, ונפלא לקשר זאת עם מה שאמרו חז"ל, "בן מ"ח שנים הכיר אברהם את בוראו", לעובדה שבאותו זמן היה מעשה המגדל של דור הפלגה, ויש ללמוד מכאן מה הביא את אברהם להכיר את בוראו, נראה לומר שדוקא אותם כופרים שהיה צריך להתמודד עמם הביאוהו להכיר את בוראו. הם בנו בירה ומגדל לשם כפירה, ואברהם התבונן בבירה ואמר אפשר אין לה אדון עד ש"הציץ עליו בעל הבירה", (יש כמה מקורות המוכיחים שאברהם עד בויכוח עם דור הפלגה, הארץ כולה היתה "שפה אחת ודברים אחדים" אמרו חז"ל (בב"ר ) כנגד ה' אחד וכנגד אברהם אחד. ועוד אמרו "אברהם העברי" שהיו כל העולם מעבר אחד ואברהם מעבר אחר, וזה היה יכול להיות הדוד הפלגה שאז כל העולם היה מרוכז במקום אחד). נראה שהתקון לדור הפלגה הוא בתורה שבע"פ, מפני שאותו כח חדוש שבקשו אנשי הפלגה, נמצא בתושבע"פ, שניתן הכח לבני אדם לחדש בתורה, והחדושים האלו שלפעמים נראים אף כעוקרים דבר מהתורה, ובכל זאת הקב"ה מסכים על ידם, מפני שחכמי התורה לומדים אותה מתוך ענוה ומתוך רצון להבין את רצון הבורא, חדושי התורה, הם בבחינת ניסיון לעלות לשמים, מה שניסו לעשות דור הפלגה ולא הצליחו, ורמז לכך שהדבר אפשרי, שנאמר "ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות", משמע שאם לא היתה מתחלקת לשונם היו מצליחים במזימתם, ואכן בתורה קיים הכלל הזה שחכמי ישראל יכולים לחדש ככל מחשבות לבם, הואיל ומכונים דעתם לרצון המקום. וכך נתחלקו באותו דור לשבעים לשון, כנגד שבעים פנים שבתורה, אלא ששבעים פנים שבתורה מתחברים לבסוף להיות תורה אחת, כיון שהמקור הוא אחד, אבל הם שלא האמינו נשארו בפירוד. ולפי זה יובן מה שאמר האריז"ל שנפשות דור הפלגה משורש תורה שבע"פ (פרי צדיק ח"ה עמ' קכ"ה). ולכן תלמוד בבלי נקרא בבלי על שם אותה בבל של דור הפלגה היא שורש לכל חלוקי הדעות, שבתורה מוצאים את תקונם. על תלמוד בבלי אמרו בגמ' " העם ההולכים בחושך ראו אור גדול ", שמכל אותם המחלוקות אפשר לגלות אור גדול בעולם הזה. ואברהם אבינו הוא שורש לתושבע"פ, אמרו חז"ל (יומא כח: שקיים את כל התורה כולה לפני שניתנה, ואף חידש ערובי תבשילין, שהוא חידוש מדרבנן, בכח תורה שבע"פ, עוד אמרו חז"ל (בב"ר ס"א) "נעשו כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה", והוא בחינת תושבע"פ שנובעת מלב חכמי ישראל מכליותיהם ומלבם.

אמרו חז"ל, כיצד הכיר אברהם את בוראו? "ראה בירה דולקת אמר יכול ביחרה דולקת ואין לה אדון, הציץ עליו בעל הבירה". מהי בירה"דולקת" ? אולי אפשר לפרש "דולקת" מלשון בוערת, היינו שראה את דור הפלגה שמבקשים להבעיר את העולם בכפירתם, והיכן הוא בעל הבירה שיראה להם שהוא קיים, ולא יאפשר להם לעשות זאת, הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו שגם האפשרות הזאת לכפור היא גם כן ברצונו, כדי לאפשר בחירה חופשית, ורק מי שרוצה לראות זוכה לכך. ומאידך לאפשר לצדיקים הרוצים בכך להגיע להכרת הבורא בכח עצמם. הנה חז"ל במדרש קשרו בין דור הפלגה והליכתו של אברהם אבינו לארץ ישראל וז"ל: "ר' עזריה פתח: את בבל ולא נרפתה, בדור אנוש ולא נרפת בדור המבול, עזבוה בדור הפלגה, ונלך איש לארצו - ויאמר ה' אל אברם לך לך ".

נמצא, שכל העמים נפרדו איש לארצו, ואברהם שמע את קול ה' האומר לו ללכת לארץ ישראל. ומדוע לא שמעו זאת שאר העמים, מפני שאברהם בקש את האמת וה' הנחה אותו בדרך אמת. כל הליכתו לארץ ישראל הייתה מתוך חיפוש ובחירה "אל הארץ אשר אראך" שהעלים ממנו את המקום כדי שימצא אותו בעצמו ויקבל עליו שכר וזהו מהות תורה שבעל פה. נמצא שעצו של משה שהוא - תורה שבכתב, היא תיקון לדור המבול, ועצו של אברהם שהוא תורה שעל פה תיקון לדור הפלגה, והם מזכי עולם נבחרים מכל האנושות כולה בניו של נח.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il