ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מובא במשנה בפרקי אבות פרק ה' משנה ב':
"עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורת היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו וקבל שכר כולם".
נמצא, שאברהם אבינו תקן את מה שקלקלו דורו של נח, וברצוננו לעיין בפרטי חטא דור המבול ודור הפלגה, כיצד אברהם אבינו היה תשובה לדורו של נח?!
הנסר מהתיבה כנגד העץ של אברהם ומשה
מובא בילקוט שמעוני (רמז רנ"ו):
"יעשו עץ גבוה חמישים אמה - והקב"ה צווח לא יהיה קלווסן [=פירוש הצווי שלהם], ומה אני עושה לאברהם, והוא עומד עליהם תחת העץ, ומה אני מפייס למשה: ויורהו ה' עץ. ההוא אמר ולא יעשה, והיה המן מבקש קורה של חמישים אמה ולא מצאה אלא קורה שהייתה בביתו, שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקרדוניא, ונטל נסר אחד מתיבתו של נח, שעשה הקב"ה זכרון לעולם שידעו דורות עולם שהביא מבול לעולם, שכן כתיב: זכר עשה לנפלאותיו".
מה התכוונו חז"ל לרמוז לנו בכך, שהמן הרשע לקח נסר מתיבתו של נח כדי לתלות עליו את מרדכי? נראה לומר שהמן מזרע עמלק בקש לקטרג על בחירתם של ישראל ולומר שגם הם בני נח וחיים בזכותו, ע"י תיבת נח שעשה השאיר פליטה בעולם, ואין להם יתרון על שאר העמים. כל מה שעשה נח בבנית התיבה וטיפול בבעלי החיים שבה, נזקף לזכותו כאילו הוא הציל את העולם, זאת ועוד, לא היתה זאת רק הצלה פיזית, אלא שהיה זה מקום למוד של חסד, שבזכות החסד שעשה נח השפיע חסד משמים לקיים את העולם. אמרו חז"ל (בר"ר לא,ט): "קינים תעשה את התיבה" (בראשית ו,יד)- אמר ר' יצחק: מה הקן הזה מטהר את המצורע, אף אתה תיבתך מטהרתך", היינו, ע"י החסד שעשה לקיים את בעלי החיים שבתיבה, זכה לטהרה רוחנית, ובזכותזה ניצל. נאמר "ויזכר אלקים את נח" (ח,א) ואמרו חז"ל (בר"ר לג,ג) " מה זכירה זכר לו? שזן ופרנס אותן כל שנים עשר חודש בתיבה וכו'", חסד שגמל נח עם בעלי החיים בתיבה עמד לו להפוך מידת הדין למידת הרחמים, ובזכות זה ניצל. מכל זה למדנו, שנח היה צדיק יסוד עולם, שבעבורו ובזכותו העולם קיים, וממילא אין כל יתרון לישראל על שאר אומות, את כל זה בקש המן לסמל בנסר של התיבה.
אולם הקב"ה לא קבל את קטרוגיו של המן, וכסימן לבחירת אברהם ציינו חז"ל את העץ של אברהם אבינו ששקול יותר מהנסר מתיבת נח. העץ של אברהם מסמל את הכנת אורחים שלו, כפי שאמר למלאכים שבאו לבקרו " וישענו תחת העץ ", וכן העץ שנטע בבאר שבע, שנאמר "ויטע אשל בבאר שבע", שהיה פונדק להכנסת אורחים, ומשם הפיץ אברהם את אמונת האמת בעולם, שנאמר "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", ובזה ניכר ההבדל בין נח לאברהם, שנח הציל רק את עצמו ואת בעלי החיים שאתו בתיבה, ואברהם הציל את האנושות כולה מסכנת הכפירה, ואם כן הוא ראוי לבחירה, וזרעו אחריו נבחרו מכל העמים.
והנה בדורו של נח היו שני אירועים גדולים שיהיו צריכים תקון: המבול והפלגה. בדור המבול חטאו בגזל ובעריות, ובזה קלקלו את המציאות הטבעית בארץ, וזהו"השחית כל בשר את דרכו על הארץ" , ולכן כעונש בא המבול ומחה את כל היקום. והתקון לזה הוא בקיום ז' מצוות בני נח, שאנמם אדם הראשון נצטווה עליהם, אך לא נשמרו על ידי בניו, והן מיחסות לנח, אבי האנושות שלאחר המבול ומקיימה. ואך הואיל ונח לא הצליח להציל את דורו, הוכח שהתורה שקבל אינה מספיקה כדי לתת את התשובה המלאה לחטא המבול, ובשביל זה צריכה התורה להנתן לישראל, והקב"ה ארך אפים לקיים את העולם עד הופעתם של ישראל. וחז"ל רמזו לנו דבר זה, בכך שמצאו רמז למשה בדור המבול, וכך אמרו (חולין קל"ט) " משה מן התורה מנין? 'בשגם הוא בשר' [בשגם גימטריה משה]", יש גם הקבלות נוספות, משה בתיבה, כמו תיבת נח, מי נח מי מריבה, וגם הקבלה נגודית, בזהר הק' ח"א סז: בא וראה מה בין משה לבין אחרים, משה כשאמר לו הקב"ה 'ועתה הניחה לי וגו''...'ויחל משה', נח, מכיון שאמר לו הקב"ה שיציל אותו בתיבה לא בקש רחמים על העולם ונאבדו.
נראה לומר שמשה שורש תורה שבכתב, היה התקון לדור המבול, כמו שבני נח קבלו ז' מצוות כך ישראל קבלו תורה, ובה נלמד איך לנהוג כדי שהעולם יתקיים.
לעומת זאת, בדור הפלגה היה הסדר האנושי מתוקן, הארץ היתה שפה אחת ודברים אחדים, מה שמעיד על אחדות ושלום, בלא גזל ועריות. אבל חטאם היה בכפירה בקב"ה. הכפירה נבעה מאמונתם בכח עצמם להתגבר על כל מכשולי הטבע ולהגן על עצמם מפני עונש מבול בעתיד. חז"ל תארו את האבסורד שבדבר, בשאיפה לבנות מגדל כדי לעשות סמוכות לשמים, מפני הגשמים, כאילו בן אנוש מסוגל לעשות זאת. מצד אחד, הדבר העיד על כח החידוש להם, להשתמש בטבע לצורכם, אבל מאידך גיסא, לא הצליחו להשיג תוצאות חיוביות בגלל יומרתם זו. בדור זה זרח אורו של אברהם, לפי רש"י (שבת י:) היה אברהם בין מ"ח שנים בזמן דור הפלגה, ונפלא לקשר זאת עם מה שאמרו חז"ל, "בן מ"ח שנים הכיר אברהם את בוראו", לעובדה שבאותו זמן היה מעשה המגדל של דור הפלגה, ויש ללמוד מכאן מה הביא את אברהם להכיר את בוראו, נראה לומר שדוקא אותם כופרים שהיה צריך להתמודד עמם הביאוהו להכיר את בוראו. הם בנו בירה ומגדל לשם כפירה, ואברהם התבונן בבירה ואמר אפשר אין לה אדון עד ש"הציץ עליו בעל הבירה", (יש כמה מקורות המוכיחים שאברהם עד בויכוח עם דור הפלגה, הארץ כולה היתה "שפה אחת ודברים אחדים" אמרו חז"ל (בב"ר ) כנגד ה' אחד וכנגד אברהם אחד. ועוד אמרו "אברהם העברי" שהיו כל העולם מעבר אחד ואברהם מעבר אחר, וזה היה יכול להיות הדוד הפלגה שאז כל העולם היה מרוכז במקום אחד). נראה שהתקון לדור הפלגה הוא בתורה שבע"פ, מפני שאותו כח חדוש שבקשו אנשי הפלגה, נמצא בתושבע"פ, שניתן הכח לבני אדם לחדש בתורה, והחדושים האלו שלפעמים נראים אף כעוקרים דבר מהתורה, ובכל זאת הקב"ה מסכים על ידם, מפני שחכמי התורה לומדים אותה מתוך ענוה ומתוך רצון להבין את רצון הבורא, חדושי התורה, הם בבחינת ניסיון לעלות לשמים, מה שניסו לעשות דור הפלגה ולא הצליחו, ורמז לכך שהדבר אפשרי, שנאמר "ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות", משמע שאם לא היתה מתחלקת לשונם היו מצליחים במזימתם, ואכן בתורה קיים הכלל הזה שחכמי ישראל יכולים לחדש ככל מחשבות לבם, הואיל ומכונים דעתם לרצון המקום. וכך נתחלקו באותו דור לשבעים לשון, כנגד שבעים פנים שבתורה, אלא ששבעים פנים שבתורה מתחברים לבסוף להיות תורה אחת, כיון שהמקור הוא אחד, אבל הם שלא האמינו נשארו בפירוד. ולפי זה יובן מה שאמר האריז"ל שנפשות דור הפלגה משורש תורה שבע"פ (פרי צדיק ח"ה עמ' קכ"ה). ולכן תלמוד בבלי נקרא בבלי על שם אותה בבל של דור הפלגה היא שורש לכל חלוקי הדעות, שבתורה מוצאים את תקונם. על תלמוד בבלי אמרו בגמ' " העם ההולכים בחושך ראו אור גדול ", שמכל אותם המחלוקות אפשר לגלות אור גדול בעולם הזה. ואברהם אבינו הוא שורש לתושבע"פ, אמרו חז"ל (יומא כח: שקיים את כל התורה כולה לפני שניתנה, ואף חידש ערובי תבשילין, שהוא חידוש מדרבנן, בכח תורה שבע"פ, עוד אמרו חז"ל (בב"ר ס"א) "נעשו כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה", והוא בחינת תושבע"פ שנובעת מלב חכמי ישראל מכליותיהם ומלבם.
אמרו חז"ל, כיצד הכיר אברהם את בוראו? "ראה בירה דולקת אמר יכול ביחרה דולקת ואין לה אדון, הציץ עליו בעל הבירה". מהי בירה"דולקת" ? אולי אפשר לפרש "דולקת" מלשון בוערת, היינו שראה את דור הפלגה שמבקשים להבעיר את העולם בכפירתם, והיכן הוא בעל הבירה שיראה להם שהוא קיים, ולא יאפשר להם לעשות זאת, הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו שגם האפשרות הזאת לכפור היא גם כן ברצונו, כדי לאפשר בחירה חופשית, ורק מי שרוצה לראות זוכה לכך. ומאידך לאפשר לצדיקים הרוצים בכך להגיע להכרת הבורא בכח עצמם. הנה חז"ל במדרש קשרו בין דור הפלגה והליכתו של אברהם אבינו לארץ ישראל וז"ל: "ר' עזריה פתח: את בבל ולא נרפתה, בדור אנוש ולא נרפת בדור המבול, עזבוה בדור הפלגה, ונלך איש לארצו - ויאמר ה' אל אברם לך לך ".
נמצא, שכל העמים נפרדו איש לארצו, ואברהם שמע את קול ה' האומר לו ללכת לארץ ישראל. ומדוע לא שמעו זאת שאר העמים, מפני שאברהם בקש את האמת וה' הנחה אותו בדרך אמת. כל הליכתו לארץ ישראל הייתה מתוך חיפוש ובחירה "אל הארץ אשר אראך" שהעלים ממנו את המקום כדי שימצא אותו בעצמו ויקבל עליו שכר וזהו מהות תורה שבעל פה. נמצא שעצו של משה שהוא - תורה שבכתב, היא תיקון לדור המבול, ועצו של אברהם שהוא תורה שעל פה תיקון לדור הפלגה, והם מזכי עולם נבחרים מכל האנושות כולה בניו של נח.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
