ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
אָמְנָם אִם תֹּאמַר, אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה לְאֻמָּה אַחֶרֶת? דָּבָר זֶה אַל יַעֲלֶה עַל דַּעַת הָאָדָם. שֶׁהַנִּמְצָאִים בִּכְלָל יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד 1 סֵדֶר מְיֻחָד אֲשֶׁר הוּא סִדְרוֹ מְיֻחָד אֵלָיו, 2 וְאֵינוֹ רָאוּי אוֹתוֹ סֵדֶר לְאַחֵר. כָּךְ סֵדֶר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אִי אֶפְשָׁר רַק לְעַם יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהַתּוֹרָה הָיָה סִדְרָם הַמְיֻחָד לָהֶם, 3 וְלֹא אֶפְשָׁר זֶה לְעַם אַחֵר. כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּחוּשׁ, עִם 4 שֶׁהֵם מוֹדִים בַּתּוֹרָה, עַד גְּבוּלָהּ לֹא בָּאוּ לְקַיֵּם אוֹתָהּ. וְכָל זֶה מוֹכִיחַ כִּי אֵין הַתּוֹרָה חֶלְקָם כְּלָל. וְכָל זֶה בֵּאֲרוּ חֲכָמִים בֶּאֱמוּנָתָם בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ב, ב), וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת, עַל הַכָּתוּב (דברים לג, ב): ה' מִסִּינַי בָּא וגו', מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ רַק יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' וּבְחִבּוּר הַתִּפְאֶרֶת, שֶׁאֵין 5 מוּכָן לַתּוֹרָה הַזֹּאת רַק יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי כָּל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּרָא בְּעוֹלָמוֹ, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם חִלּוּף וּתְמוּרָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כִּי נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עַל הַכֹּל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר בָּזֶה חִלּוּף לָתֵת לְעַם אַחֵר, דָּבָר זֶה לֹא יִתָּכֵן כְּלָל.
בחירת ישראל משום שהתורה מוכרחת להיות בעולם, ומתאימה רק לישראל
וּמֵעַתָּה הִתְבָּאֵר כִּי בְּחִירַת יִשְׂרָאֵל הוּא הֶכְרֵחִי לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא תּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה זוּלַת לְיִשְׂרָאֵל. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא הֶכְרֵחִי, וְכִי שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה הֲסָרָה וּבִטּוּל לְדָבָר שֶׁהוּא הֶכְרֵחִי, 6 שֶׁאִם הָיָה זֶה הֶכְרֵחִי קֹדֶם יְצִיאָתוֹ לַפֹּעַל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר אַחַר שֶׁיָּצָא לַפֹּעַל שֶׁיִּהְיֶה בָּטֵל? הֲרֵי כִּי הַסִּבָּה אֲשֶׁר בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא נִשְׁתַּנָּה כְּלָל.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
76 - לימוד שבועי באמונה ו' סיון - י"ב סיון תשע"ה
77 - פרק י"א חלק ט"ז
78 - פרק י"א חלק י"ז
טען עוד
לאור דברינו התבאר, כי בחירת ישראל הכרחית למציאות העולם, מפני נחיצותה של תורה בעולם, שכן אין קיום לעולם ללא תורה, ואין קיום לתורה בעולם ללא עם ישראל. ומכיוון שדבר זה הכרחי בעולם, איך ניתן לומר שיהיה שינוי או ביטול לדבר הכרחי! 6 ואם היה הכרח לנתינת התורה ולמציאות ישראל קודם שנברא העולם, איך אפשר לומר שיתבטלו לאחר שנברא העולם, הרי סיבת הכרחיותם לעולם לא נשתנתה כלל.
ביאורים
המהר"ל ממשיך לבסס את העובדה שהתורה מתאימה רק לישראל, ולא לאף אומה ולשון. הוא מביא ראיה מעניינת לכך. הראיה לקוחה מהמציאות . אנו יודעים ששתי הדתות המונותאיסטיות, הנצרות והאיסלאם, בנויות על תורת ישראל. שתי הדתות מאמינות במעמד הר סיני ובנתינת התורה. אך למרות זאת, שתי הדתות אינן רוצות לקיים את כל המצוות, אלא מצמצמות למספר מוגבל של מצוות. למרות שטענת הדתות היא שהם החליפו את עם ישראל, אין הם מתיימרות לקיים את כל המצוות שציוונו. המהר"ל מסביר שיש לכך הסבר עמוק. הגויים לא מסוגלים לקיים את כל המצוות. הטבע שלהם אינו בנוי לכך. רק הטבע של ישראל מותאם לתורה. לכן אף דת לא לקחה על עצמה את המימוש של כל המצוות אלא רק את השם של ישראל בלבד.
מציאות זו משתקפת במדרש חז"ל מפורסם על נתינת התורה. חז"ל מספרים שהקב"ה עבר על כל אומה ולשון ושאל אותם האם הם מוכנים לקבל את התורה, אך אף אומה לא הייתה חפצה בתורה. למשל, כשפנה הקב"ה לבני אדום ושאלם האם הם רוצים לקבל את התורה, שאלוהו: 'מה כתוב בה?'. אמר הקב"ה: 'לא תרצח!'. אמרו לו בני אדום שאינם מעוניינים, מכיוון שעל אביהם, עשו, נאמר 'על חרבך תחיה'. רק כאשר הגיע הקב"ה לעם ישראל והציע להם את התורה הם אמרו: 'נעשה ונשמע!'.
מדרש זה מלמד אותנו על השוני שיש בין הקשר שיש בין אומות העולם לתורה לבין הקשר של ישראל לתורה. אומות העולם לא רצו לקבל את התורה, מכיוון שהיא לא מתאימה לטבע שלהם. לבני אדום יש נטייה טבעית לרצח ולדם, ולכן הם לא יכלו לקיים את התורה שאוסרת על הרציחה. לעומת זאת, עם ישראל מותאם כולו לתורה. אין אף מצוה שמנוגדת לאופיו, ולכן רק הוא היחידי שיכול לקבל את התורה ולקיימה, ללא כל תחושה שהוא חוסם או כובל ומצמצם משהו מתכונותיו ומטבעו.
לכן כדי שהתורה תופיע בעולם, חייבים שעם ישראל יישאר על המפה. כמו שהעולם אינו יכול להתקיים ללא התורה כך התורה לא יכולה להופיע בעולם ללא ישראל. זו סיבה מכרעת לקיומו הנצחי של עם ישראל ולכך שאין יכולת להחליפם באף עם אחר שייכנס לנעליו. הוא פשוט לא יהיה מסוגל לכך.
הרחבות
* ישראל והתורה
כִּי אֵין הַתּוֹרָה חֶלְקָם כְּלָל. הרב קוק הבחין בין ישראל לעמים, ביחס ליכולת שלהם לחיות באופן מלא את רצון ה': "הרבה בני אדם (גויים) ישנם, שמצד עצמות אופיים – אין העניין האלוהי נוגע להם כלל. ואם ימשכו לחוג זה (אם ינסו לחיות חיי אמונה) על פי ההרגל, או המסורת המושפעת מסיבות מסבכות – יפסידו לעצמם יותר ממה שיועילו. בולט הוא בייחוד דבר זה במה שנוגע לקבוצים חברתיים ידועים. אומה, שעל פי טהרת מציאותה, יהיה העניין האלוהי נוגע לה – כמעט שלא נראה; על כן, כל מה שישתחררו העמים יותר מהיחש הרוחני, האמוני והמטפיזי (מעל החומריות) בכלל – יותר נוח להם לפתח ולשכלל את חייהם. כי מעולף (נסתר) הוא הרבה ניצוץ האורה המלאה של האנושיות, וכל כך עבות הן מעטפותיו, עד שהן מחשיכות יותר ממה שהן מאירות.
הנקודה האחת של האנושיות, שהטבעיות של התביעה האלוהית נמצאה בה בעוצם רעננותה ובהירותה, היא בישראל, "גוי גדול, אשר לו אלוהים קרובים אליו" [דברים ד, ז]. המדע והרגש האלוהי נוגעים אליו בכל מציאותו לכל חייו, לא יוכל רגע להסיח מהם את דעתו, ואי אפשר לו למצוא אושר בנקודה אחת מהחיים מִבַּלְעָדוֹ, ורק הוא יוכל להביא את האנושיות כלה לידי מדרגה זו (לשמוח בחיים שמבטאים בשלמות את רצון ה')" [מאמרי הראיה עמוד 11].
לעילוי נשמת מלכה בת הרב משה ישועה ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
