ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
כמה גאים הם היו באמונתם ובטוחים בניצחון דרכם, בסופו של דבר, וביעילותם של הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים שלהם! כאן, בישראל, ציינו את האחד במאי בכובד ראש, בנאומים ובמצעדים ובהתרסה נועזת שרק השמאל מרשה לעצמו.
אני זוכר שכאשר הייתי ילד בשיקגו ארגן השמאל היהודי באופן מתריס חגיגות אחד במאי משלו לכבוד מרקס, הדוקטרינות שלו ותחזיותיו האוטופיות. אם רצינו ואם לאו, אחד במאי היה אז תאריך חשוב – יום חג – בלוח השנה. אפילו בבית הספר הציבורי בשיקגו שבו למדתי בילדותי בשנות מלחמת העולם השנייה, ציינו המורים היהודים את האחד במאי בכיתה, ואפילו שהמורות האיריות הזקנות התעלמו מן התאריך.
היה פרק זמן בחיי ובילדותי שבו באמת חשבתי שאחד במאי הוא חג יהודי! אמי גמלה אותי מהשטות הזאת עד מהרה. מעניין לציין שכמעט איש מנכדיי, אפילו אלה שבגרו והפכו להורים בעצמם, אינו מודע לכך שהאחד במאי היה תאריך כה חשוב בלוח השנה. במאה החולפת השתנה העולם, אין ספק, ועל אחת כמה וכמה העולם היהודי.
נראה לי מעניין לציין שהמונח המקובל בעולם היום לציין סכנה ומצוקה, מצב חירום או אסון קרב הוא מה שנקרא באנגלית "מיי-דיי" (אחד במאי). אינני יודע בוודאות כיצד זה קרה, אבל אני חושב שיש אירוניה הולמת בצירוף המקרים הלשוני הזה. האחד במאי המקורי נועד להביא הרמוניה, צדק והגינות בעולם. הוא היה אמור לשים קץ לניצול הרבים על ידי מעטים ולבנות חברה טובה יותר ועולם מתוקן יותר לבני האדם שחיים בו.
תחת זאת הפך היום הזה לסמל של דיכוי, תוקפנות, חוסר סובלנות, חזון חסר שחר ותקוות שאין להן אחיזה במציאות. הביטוי השלילי מאוד הזה שקיבל האחד במאי הוא, בעיני, מה שמעניק משמעות ורלוונטיות לשימוש האוניברסלי במונח "מיי דיי" כקריאת מצוקה ואזהרה.
אחת מנקודות התורפה של כל האידיאולוגים היא שהם מסרבים ללמוד מניסיון העבר ומההיסטוריה. אמונתם העזה דוחפת אותם לחשוב שהם יודעים מה טוב לכולם, ולא משנה מה המציאות אומרת, הם דבקים במדיניות שבסופו של דבר מחבלת במטרות שלהם והורסת אפילו את אנשיהם. זה נכון לגבי כל האידיאולוגיות, אבל במאה החולפת הוכח שזה נכון במיוחד לגבי השמאל, ובמיוחד כלפי החלק המרקסיסטי שבו.
אין זה פלא שהאחד במאי כמעט התפוגג ונעלם בכל העולם ובאופן בולט במיוחד בישראל. המציאות הוכיחה את ריקנות הסיסמאות, המצעדים והחזון המעוות של התפיסה הזאת.
בילדותי בשיקגו, כאמור, האחד במאי היה יום מרכזי בחודש מאי, ואילו חג השבועות כמעט ונעלם מהחברה היהודית, להוציא מובלעות קטנות של קהילות שומרות מצוות. מאז הוא הצליח לשנות את מעמדו, במיוחד כאן, בישראל. מאכלי חלב, לימודים שנמשכים כל הלילה ושיחות על מגילת רות הפכו לעניין פופולרי שרווח בכל המגזרים בחברה הישראלית היום. אין ספק שחג השבועות נעשה פופולרי היום יותר מאי-פעם במאה החולפת.
הוא כבר לא רק חג אלא מעין מצפן מוסרי שחוזר אל המחויבות של העם היהודי לתורה שניתנה בהר סיני ולחזון המיוחד שלה ליצירת עולם מתוקן יותר וחברה טובה יותר. האחד במאי החילוני, שהיה יום של תקווה והגינות, קרס תחת כובד הדוגמות שלו וההתנהגות שליוותה אותו. האחד במאי התגלה כאליל שקר וכל מה שהוא מייצג נחשף כחלום באספמיה.
למיליוני אנשים זה היה סיוט בעל ממדים אדירים. חג השבועות, לעומת זאת, מתמקד בהתנהגות האישית של האדם ולא מנסה לתקן את העולם כולו באבחה אחת. האחד במאי נטל עליו משימה גדולה מכוחותיו. העולם היהודי, לעומתו, נבנה אדם אחר אדם, מעשה טוב אחר מעשה טוב, דרך הציות לכללי המוסר שקיבלנו על הר סיני בחג השבועות הראשון לקיומנו כממלכת כוהנים וגוי קדוש.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תהיו חמים!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
