ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אפרת בת יעל
והנה קם עשיר יהודי גדול, הברון הירש שמו, והודיע שהוא תורם מיליונים לטובת התיישבות יהודית נרחבת ב... ארגנטינה. באווירה מדכדכת, התאספו ובאו נציגי ההתאגדות מכל רחבי רוסיה, ושמעו במשך שעות ארוכות את נאומו של נציג הברון הירש.
הנציג פרש תוכנית מפורטת להתיישבות יהודית בארגנטינה, והביא התחייבות של מיליונים ושטחי אדמה לטובת העניין. בסוף דבריו סיים בפאתוס – 'בכל מקרה כדאי ללכת לארגנטינה. אם בהמשך יתאפשר לנו לעלות לארץ ישראל, תוכל לעשות זאת ההתיישבות היהודית הארגנטינאית ביחד עם המיליונים של הברון הירש בצורה הטובה ביותר'.
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, ודבריו שעשו רושם רב על הנוכחים, זרעו יאוש בלבבות.
אך אז קם הרב שמואל מוהליבר זצ"ל לדבר בפני הנוכחים. זקן מופלג היה הרב וכל ימיו הקדיש לחזון ארץ ישראל. לרב לא היו מיליונים וגם לא פתרונות קסם להתנכלויות התורכים. בקול חלש אמר הרב מילים קצרות:
'יבורך הברון הירש שרוצה לתרום מיליונים למען עמו. אך לך אמור לו – אנו הולכים לארץ ישראל', ובזה הסתיים העניין. במקום שנגמרו הפתרונות המעשיים החל החזון שלמעלה מגדר הטבע.
פרשיות תזריע מצורע נותנות מימד חדש לכל תרי'ג מצוות שבתורה. כלל הוא בידינו – התורה לא תסמוך דבריה על הנס (רמב"ן במדבר ה, כ. מנחת חינוך מצוה תכה) כל מערכת המצוות מצווה על מעשי האדם המתנהלים בדרך הטבע. והנה, מצווה אחת יוצאת מהכלל ובנויה על נס – המצוות הכרוכות בצרעת. צרעת אינה מחלה אלא תופעה ניסית.
במיוחד צרעת הבגד וצרעת הבית בנויות על נס, שהרי בדרך הטבע לא יתכן שיהיו כתמים אדומים או ירוקים שיתפשטו ויתכווצו בדומם. ואכן הרמב"ן (יג, מז) כותב – "זה העניין איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם... אבל בהיות ישראל שלמים לה', יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב...". (אמנם גם הסוטה נבדקת בדרך נס, ותרומת הדשן נבלעת במקומה בדרך נס, אך בשונה מהצרעת מצוות אלו לא בנויות על הנס אלא הנס מלווה אותם. בצרעת המצווה באה לעולם רק בעקבות נס).
בכך נכנס מימד הנס למערכת החיים היהודית. יש כאן אמירה המבטאת את היות ישראל עם אשר חייו מתנהלים על התפר שבין הנס לטבע. אנו עם שקיומו ואורח חייו צריכים להיות מושתתים על הטבע, אך במקום שבדרך הטבע אנו מגיעים לקצה יכולתינו, עלינו 'לסמוך על הנס' ולדעת שישראל ימשיך לחיות ולממש את יעודו בסייעתא דשמיא.
"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים". במקום שהאדם יכול להשתדל בדרך הטבע ולסלק את החרב עליו לעשות זאת, אך כשאין ביכולתו – אסור לו להתייאש, עליו להאמין ולהתפלל ולקוות לישועת ה'.
בימים אלה, כשאנו נכנסים לחודש 'ניסן'- חודש הניסים, עלינו להתמלא בכוחות ובאמונה שאלוקי ישראל מתערב בטבע, ומקדם את כולנו לחזון הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
תיקון ימי השובבי"ם
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
