ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך תזריע

מתי סומכים על הנס?

מוקדש לרפואת
אפרת בת יעל
לחץ להקדשת שיעור זה
בימי תחילת ההתעוררות לשיבת ציון של ימינו היה הדבר. אותם ימים, התאגדו אנשים וקבוצות שונות ברוסיה לפעול למען העלייה וההתיישבות בארצנו הקדושה. הקשיים היו רבים - כסף לא היה להם והשלטון התורכי הצר את צעדי ההתיישבות היהודית בארץ. ההתאגדות נקלעה למשבר קשה ויאוש מילא את הלבבות.
והנה קם עשיר יהודי גדול, הברון הירש שמו, והודיע שהוא תורם מיליונים לטובת התיישבות יהודית נרחבת ב... ארגנטינה. באווירה מדכדכת, התאספו ובאו נציגי ההתאגדות מכל רחבי רוסיה, ושמעו במשך שעות ארוכות את נאומו של נציג הברון הירש.
הנציג פרש תוכנית מפורטת להתיישבות יהודית בארגנטינה, והביא התחייבות של מיליונים ושטחי אדמה לטובת העניין. בסוף דבריו סיים בפאתוס – 'בכל מקרה כדאי ללכת לארגנטינה. אם בהמשך יתאפשר לנו לעלות לארץ ישראל, תוכל לעשות זאת ההתיישבות היהודית הארגנטינאית ביחד עם המיליונים של הברון הירש בצורה הטובה ביותר'.
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, ודבריו שעשו רושם רב על הנוכחים, זרעו יאוש בלבבות.
אך אז קם הרב שמואל מוהליבר זצ"ל לדבר בפני הנוכחים. זקן מופלג היה הרב וכל ימיו הקדיש לחזון ארץ ישראל. לרב לא היו מיליונים וגם לא פתרונות קסם להתנכלויות התורכים. בקול חלש אמר הרב מילים קצרות:
'יבורך הברון הירש שרוצה לתרום מיליונים למען עמו. אך לך אמור לו – אנו הולכים לארץ ישראל', ובזה הסתיים העניין. במקום שנגמרו הפתרונות המעשיים החל החזון שלמעלה מגדר הטבע.
פרשיות תזריע מצורע נותנות מימד חדש לכל תרי'ג מצוות שבתורה. כלל הוא בידינו – התורה לא תסמוך דבריה על הנס (רמב"ן במדבר ה, כ. מנחת חינוך מצוה תכה) כל מערכת המצוות מצווה על מעשי האדם המתנהלים בדרך הטבע. והנה, מצווה אחת יוצאת מהכלל ובנויה על נס – המצוות הכרוכות בצרעת. צרעת אינה מחלה אלא תופעה ניסית.
במיוחד צרעת הבגד וצרעת הבית בנויות על נס, שהרי בדרך הטבע לא יתכן שיהיו כתמים אדומים או ירוקים שיתפשטו ויתכווצו בדומם. ואכן הרמב"ן (יג, מז) כותב – "זה העניין איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם... אבל בהיות ישראל שלמים לה', יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב...". (אמנם גם הסוטה נבדקת בדרך נס, ותרומת הדשן נבלעת במקומה בדרך נס, אך בשונה מהצרעת מצוות אלו לא בנויות על הנס אלא הנס מלווה אותם. בצרעת המצווה באה לעולם רק בעקבות נס).
בכך נכנס מימד הנס למערכת החיים היהודית. יש כאן אמירה המבטאת את היות ישראל עם אשר חייו מתנהלים על התפר שבין הנס לטבע. אנו עם שקיומו ואורח חייו צריכים להיות מושתתים על הטבע, אך במקום שבדרך הטבע אנו מגיעים לקצה יכולתינו, עלינו 'לסמוך על הנס' ולדעת שישראל ימשיך לחיות ולממש את יעודו בסייעתא דשמיא.
"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים". במקום שהאדם יכול להשתדל בדרך הטבע ולסלק את החרב עליו לעשות זאת, אך כשאין ביכולתו – אסור לו להתייאש, עליו להאמין ולהתפלל ולקוות לישועת ה'.
בימים אלה, כשאנו נכנסים לחודש 'ניסן'- חודש הניסים, עלינו להתמלא בכוחות ובאמונה שאלוקי ישראל מתערב בטבע, ומקדם את כולנו לחזון הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
עוד בנושא תזריע

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il