ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמֵאַחַר שֶׁיְּמֵי עוֹלָם שִׁית אַלְפֵי שָׁנָה, חִלֵּק אוֹתָם לְג' חֲלָקִים שֶׁהַזְּמַן 1 נֶחְלָק בָּרִאשׁוֹן אֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף. וְקָאָמַר: שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ, נֶגֶד הַתְחָלָה. שֶׁכֵּן הַהַתְחָלָה עֲדַיִן אֵין בּוֹ דָּבָר, וְזֶה מִסְּגֻלַּת הַהַתְחָלָה, שֶׁאֵין בּוֹ דָּבָר מַמָּשׁ. וְאָמַר: שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, כִּי הַזְּמַן הָאֶמְצָעִי מְיֻחָד לְתוֹרָה, וְדָבָר זֶה בֵּאַרְנוּ בְּסוֹף חִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ גֶּשֶׁם, כִּי כָּל גֶּשֶׁם יֵשׁ לוֹ 2 רְחָקִים, וְהָאֶמְצָעִי אֵין לוֹ רֹחַק, לְכָךְ מִתְיַחֵס הַזְּמַן הָאֶמְצָעִי, שֶׁאֵין לוֹ רֹחַק, אֶל בִּלְתִּי גַּשְׁמִי כְּמוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין שַׁיָּךְ בָּהּ גַּשְׁמוּת כְּלָל. וּשְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, פֵּרוּשׁ, הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא מְיֻחָד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא הַהַשְׁלָמָה, שֶׁכָּל אֲשֶׁר הוּא בָּאַחֲרוֹנָה הוּא הַשְׁלָמָה. וּלְכָךְ הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן מִתְיַחֵס אֶל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כִּי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה מַשְׁלִים אֶת כָּל הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אֶחָד, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים, בְּסוֹף הַזְּמַן, שֶׁאָז מְסֻגָּל אֶל הַשְּׁלֵמוּת בְּיוֹתֵר. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר, וְעוֹד יִתְבָּאֵר דָּבָר זֶה.
אלפיים תורה - הזמן המיוחד לקבלת תורה
וּמַה שֶּׁאָמַר: ב' אֲלָפִים תּוֹרָה, אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאַחַר ב' אֲלָפִים לֹא יִהְיֶה עוֹד תּוֹרָה, אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר, כָּל אֵלּוּ ב' אֲלָפִים הֵם 3 רְאוּיִים לַתּוֹרָה. וְאִלּוּ לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶפְשָׁר שֶׁתִּנָּתֵן בְּאֵלּוּ ב' אֲלָפִים שָׁנָה עַל יְדֵי אַחֵר. אֲבָל קֹדֶם זֶה אוֹ אַחַר זֶה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי אֵלּוּ ב' אֲלָפִים מְיֻחָדִים לַתּוֹרָה. וְכֵן אָמְרוּ (סנהדרין כא, ב): רָאוּי הָיָה עֶזְרָא שֶׁתִּנָּתֵן הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ, אֶלָּא שֶׁהִקְדִּימוֹ מֹשֶׁה. מִכָּל מָקוֹם אֵלּוּ ב' אֲלָפִים הֵם יְמֵי תוֹרָה.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
101 - פרק כ"ז חלק ג'
102 - פרק כ"ז חלק ד'
103 - לימוד שבועי באמונה כ' סיון - כ"ו סיון תשע"ה
טען עוד
כשאמרו אלפיים שנה תורה, אין כוונתם לומר שחס ושלום אחרי אלפיים שנה לא תהיה תורה, אלא כוונתם שאלפיים שנים אלו 3 ראויות לנתינת תורה. בשנים הללו, אף אם לא היתה ניתנת התורה על ידי משה, היא תינתן על ידי אדם אחר, אבל קודם אלפיים שנה אלה או לאחריהן, לא יכולה התורה להינתן אפילו על ידי משה. וכן אמרו חכמים, ראויה היתה תורה להינתן על ידי עזרא, אלא שהקדימו משה.
ביאורים
האמונה היהודית הקובעת שהקב"ה הוא שברא את העולם, משנה את כל המבט על העולם. בעוד שלצופה מן הצד נראה העולם כעולם שמתגלגל ומתנהל ללא תכלית או ללא תכנית מסודרת, הרי שהמבט האמוני מתבונן עליו כאל דבר קבוע ומתוכנן מראש. מבט שכזה בהתאם לגישת חז"ל המחנכת אותנו להביט 'מלמעלה' על העולם, מאפשרת לזהות טוב יותר את הדרך שאותה התווה לנו ריבונו של עולם.
המהר"ל מדגיש שיש לחלק את העולם לשלושה חלקים, המהווים שלוש קומות בבניין העולם. הקומה הראשונה היא קומת התוהו . אלפיים השנים הראשונות שייכים לתוהו, לרִיק. הדבר לכאורה קשה להבנה, שהרי בשנים אלו העולם התקדם והתפתח הן מבחינה מעשית והן מבחינה תרבותית, ודווקא אז הונחו היסודות להתפתחות זו, וכמו שראינו בחומש בראשית: "ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה : ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב : וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל " [בראשית ד, כ-כב].
התשובה היא ששנים אלו מיועדות לבניינו של העולם הגשמי כשלעצמו . הקב"ה החליט שהעולם צריך להבנות ולהתפתח כביכול מעצמו, כאילו הוא מנותק לחלוטין מהבורא. התפתחות זו, על אף היותה משמעותית ביותר, היא ריקה מתוכן וכולה 'תוהו', שהרי היא אינה זוכרת את תפקידה האמיתי ואת הקשר אל מי שברא אותה ומכוון את הכל.
התקופה השנייה היא תקופת התורה. תקופה זו היא דווקא באמצע. בנתינת התורה, בלימודה ובקיומה, מקבל העולם כולו את התוכן האמיתי השייך לו וחדֵל להיות עולם של תוהו. המהר"ל מסביר שמושג ה'אמצע' מבטא דבר שאינו מוגבל לעניין הגשמי, שהרי הוא אינו מקושר בהכרח לאחד מן הצדדים, ולכן דווקא הוא זה שמתאים לתורה השכלית.
התקופה השלישית היא ימות המשיח. תקופה בה הולכות שתי הקומות הראשונות ומתאחדות, והעולם מגיע להשלמת מטרתו. בתקופה זו זוכה העולם כולו להגיע אל ייעודו, ולכן זוהי התקופה המשלימה את תפקידו של העולם וחותמת אותו, מתוך החיבור האמיתי שבין העולם הגשמי לבין העולם הרוחני.
הרחבות
* שנות התורה
ב' אֲלָפִים תּוֹרָה. המהר"ל הסביר שאין הכוונה שהתורה אינה שייכת באלפיים השנים של ימות המשיח אלא שנתינת התורה שייכת לב' אלפים תורה. רש"י מביא פירוש שקיבל מרבו שהתורה לא תתבטל לעולם, אלא שאגב שהשתמש התנא בלשון 'ב' אלפים' ביחס לשנות התוהו השתמש בה גם ביחס לשנות התורה [סנהדרין צז. ד"ה ושני].
לעומת ביאורים אלו מבאר המהרש"א שכוונת הגמרא היא שתורה שייכת דווקא באלפיים שנים אלו והסביר ש"אחר שגלו ישראל גלות גמורה אין בהם תורה, כדכתיב "מלכה ושריה בגוים אין תורה" [איכה ב, ט]. וכי תשאל שבית המקדש נחרב מאה שבעים ושתיים שנים לפני האלף החמישי? משיב המהרש"א, שהשנים שאחר חורבן בית שני עדיין כונו שנות תורה "כי אז היו דור התנאים ועדיין לא נתדלדלו הישיבות עד אחר שמת רבי וגבר הגלות ורבו הצרות וכלו ימי תורה" [חידושי אגדות, שם].
על בסיס נקודה זו, שלאחר שגלו ישראל נפגעה יכולת השגת התורה, מסביר הגר"א את מה שאומרים אנו בסוף תפילת שמונה עשרה – "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך", מה הקשר בין בניין המקדש להשגת חלקנו בתורה? הסביר הגר"א שבאמת לאחר חורבן הבית נחסר אור התורה וקשה להשיג שלימות התורה ולכן כשיבנה בית המקדש במהרה נמצא שלימות חלקנו בתורתנו הקדושה, ולעניין זה אנו מתכוונים בתפילה.
לעילוי נשמת מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












