ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בֶּן דָּוִד בָּא. יֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן, כִּי אֵין רָאוּי לַמָּשִׁיחַ רַק הַמִּסְפָּר שֶׁהוּא אַחַר הַשִּׁבְעָה, וְזֶהוּ מַדְרֵגַת הַמָּשִׁיחַ לְמִי שֶׁיָּדַע מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמַעֲלָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. כִּי מַדְרֵגַת עוֹלָם הַזֶּה מַדְרֵגָתוֹ מִסְפַּר שִׁבְעָה בִּלְבַד, מִפְּנֵי כִּי מַדְרֵגַת הַמָּשִׁיחַ עַל עוֹלָם הַזֶּה, וְעוֹלָם הַזֶּה הוּא מְיֻסָּד עַל ז'. וּבְמַסֶּכֶת עֲרָכִין (יג, ב): כִּנּוֹר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל 1 ז' נִימִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, יא): שֹׂבַע שְׂמָחוֹת, אַל תִּקְרֵי שֹׂבַע, אֶלָּא שֶׁבַע. וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין, דִּכְתִיב (תהלים יב, א): לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית. וְלָעוֹלָם הַבָּא עֲשָׂרָה נִימִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ד): עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, וְאוֹמֵר (תהלים לג, ב): הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר וגו'. וְלָעוֹלָם הַבָּא, 2 אַיְדֵי דִּנְפִישׁ נִימִין דִּידֵיהּ נְפִישׁ קָלֵיהּ כְּנֶבֶל, קָרֵי לֵיהּ נֶבֶל, עַד כָּאן. וּפֵרַשְׁנוּ זֶה לְמַעְלָה, כִּי עוֹלָם הַזֶּה שְׁלֵמוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבּוּי שָׁלֵם בְּלֹא חִסָּרוֹן. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַכִּנּוֹר, שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה וְהַשֶּׁבַח אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּפִי הַשְּׁלֵמוּת אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם. כִּי הַשְּׁלֵמוּת בָּעוֹלָם הוּא רִבּוּי שֶׁהוּא בָּעוֹלָם. וּמִסְפַּר שִׁבְעָה תִּמְצָא בְּכָל מָקוֹם עַל הָרִבּוּי, כְּמוֹ: בְּדֶרֶךְ אַחַת יֵצְאוּ וּבְשִׁבְעָה דְּרָכִים יָנוּסוּ (דברים כח, ז), כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כד, טז), וְכֵן הַרְבֵּה. וּלְכָךְ הָיָה הַכִּנּוֹר בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁל שִׁבְעָה נִימִין, שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, דְּהַיְנוּ מִפְּנֵי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָרִבּוּי, וְזֶהוּ שְׁלֵמוּתוֹ. וּלְפִיכָךְ הַכִּנּוֹר, שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה הַמּוֹרֶה עַל הַשְּׁלֵמוּת, יִהְיֶה מִן שִׁבְעָה נִימִין. העולם הזה בשלמותו הוא במדרגת השבע
אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ הוּא מַדְרֵגָה יוֹתֵר עַל זֶה. כִּי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יִתְאַחֵד הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ, וּלְכָךְ הַכִּנּוֹר הוּא שֶׁל שְׁמוֹנָה. כִּי הַשְּׁמִינִי הוּא נֶגֶד הָאַחְדוּת אֲשֶׁר הוּא לְאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה, אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהֶם הָרִבּוּי, וּלְכָךְ הַכִּנּוֹר הוּא שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין. וְלָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הִסְתַּלְּקוּת הַגַּשְׁמִי, וְיִהְיֶה הָעוֹלָם קָדוֹשׁ וְנִבְדָּל מִן הַגַּשְׁמִי, וּלְכָךְ יִהְיֶה לַכִּנּוֹר עֲשָׂרָה נִימִין. כִּי הָעֲשִׂירִי הוּא קָדוֹשׁ, מוֹרֶה עַל מַדְרֵגָה נִבְדֶּלֶת לְגַמְרֵי, לְכָךְ יִהְיֶה לַכִּנּוֹר לָעוֹלָם הַבָּא עֲשָׂרָה נִימִין.
________________________________
ובמוצאי שביעית יבוא בן דוד. עליך להתבונן ולדעת, כי אין ראוי למשיח שיבוא אלא לאחר שבע, כי מדרגת המשיח מעל השבע, למי שיודע את מעלתו הגבוהה של המשיח. העולם הזה במדרגת המספר שבע, ומפני שמעלת המשיח מעל העולם הזה, לכן מדרגתו מעל למספר שבע. אמרו חכמים במסכת ערכין, כינור של בית המקדש של שבעה 1 מיתרים, שנאמר: שובע שמחות, אל תקרי שובע אלא שבע. כינור של ימות המשיח של שמונה מיתרים, שנאמר: למנצח על השמינית. ושל העולם הבא של עשרה מיתרים, שנאמר: עלי עשור ועלי נבל, ועוד נאמר: הודו לה' בכינור בנבל עשור וכו'. וכינור של העולם הבא נקרא נבל, 2 מפני שמרובים מיתריו, הוא משמיע קול כנבל. בארנו ענין זה בפרק יט. שלמות העולם הזה, שיש בו ריבוי שלם ללא חסרון, לכן ראוי שהכינור, המביע את השמחה והשבח לה' יתברך, מותאם לשלמותו של העולם. השלמות היא כפי הריבוי בעולם. הריבוי בעולם הזה מבוטא במספר שבע, כמו שנאמר: בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך, וכן נאמר: כי שבע יפול צדיק וקם, וכן עוד פסוקים רבים. לכן הכינור שהיה במקדש של שבעה מיתרים, דהיינו שמחה המביעה את השלמות, והשלמות היא הריבוי שקיים בעולם, על כן הכינור, שהוא כלי המבטא את השמחה, ראוי שיהיה בעל שבעה מיתרים.
ימות המשיח הם במעלה גבוהה יותר מאשר שלימות העולם הזה, כי בימות המשיח הריבוי יתאחד לדבר אחד על ידי המשיח. המספר שמונה הוא האחדות של הרבוי שבמספר שבע. על כן הכינור של ימות המשיח יהיה של שמונה מיתרים. לעולם הבא, שיהיה עולם רוחני, עולם קדוש, הנבדל מהגשמי, יהיו בכינור עשרה מיתרים, כי המספר עשר מלמד על קדושה ועל נבדלות מהחומר, לכן בכינור יהיו עשרה מיתרים.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
97 - פרק נ' חלק ה'
98 - פרק נ' חלק ד'
99 - פרק נ' חלק ג'
טען עוד
ביאורים
בעולם בכלל וביהדות בפרט מייחסים ערך רב למספרים. אדם שיש לו דברים יקרים ואהובים מקפיד לספור אותם. כשרוצים לבטא שמישהו לא מייחס חשיבות לחברו, רגילים בלשון העם לומר: 'הוא לא סופר אותו'. ביהדות ישנה התייחסות מרובה למספרים. בתורה מצינו מִפקדים שבהם מונים את האנשים, מצוות רבות שבהם הספירה מדויקת. כמו כן באירועים רבים בתנ"ך מקפידים לציין את המספר של המשתתפים באותו האירוע. המהר"ל מרבה לעסוק במספרים ובמשמעותם העמוקה. כאן עוסק המהר"ל בביאור שלושה מספרים: שבע, שמונה ועשר.
בית המקדש הוא מקום החיבור שבין השמים לבין הארץ. בו עם ישראל עובדים את הקב"ה והקב"ה משרה את שכינתו עליהם. השירה והנגינה שבו מבטאות את השמחה הגדולה שבעולם הזה בהיותו בשלמותו כאשר החיבור שבינו לבין הבורא שלם. מקומה של השמחה היא כאשר המציאות שלימה, כמו שאנו רואים שאדם שמרגיש שהוא שלם ולא חסר לו דבר הוא שמח יותר. המספר שבע הוא המספר שמבטא את העולם הזה , והוא גם המספר שמבטא ריבוי , וממילא כאשר יש ריבוי ללא חסרונות ישנה שלימות.
לפי זה מקבלים דברי חז"ל מימד נפלא של עומק. הנגינה והשמחה במקום חיבור שמים וארץ מבטאת את השלמות שבעולם הזה וממילא את השמחה שבו, וזה מה שלימדו אותנו חז"ל כשאמרו שכינור של בית המקדש של שבעה נימים.
מדרגת ימות המשיח גבוהה יותר. במדרגה זו מתגלית נקודה עליונה שהיא מעל העולם הזה ומכוחה מתאחדת כל המציאות של העולם הזה. הבורא ברא את העולם הזה מתוך מטרה שיגיע למטרות ומדרגות מסוימות. בכל יום אנו אומרים בקריאת שמע שה' הוא אחד, והוא מאחד את כל המציאות. מדרגה זאת, שבה יתגלה איך כל המציאות מאוחדת בבחינה עליונה המאחדת את הכל, שייכת דווקא לימות המשיח. לְמה שמעל לטבע. הוא שייך גם למספר שמונה, שמתייחס למדרגה שמעל הטבע . מסיבה זו חז"ל אמרו שהמשיח יבוא דווקא במוצאי השנה השביעית, ובכינורו של משיח יש שמונה נימין.
לאחר מכן, לעתיד לבוא, כאשר עם ישראל יזכו לעלות ולהתרומם יותר ולהיות מרוממים לגמרי מהשעבוד לחומריות, הם יגיעו למדרגה המתאימה למספר עשר , המבטא סידרה חדשה של מספרים שאינה קשורה לספירה הקודמת, ולכן הוא מסמל את הקדושה הנבדלת.
הרחבות
* עניינו של משיח
יִתְאַחֵד הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ. העולם הנגלה לעינינו מורכב מחלקים ופרטים רבים, שחלקם אף נראים לנו כסותרים, מנוגדים ואף נלחמים זה בזה. הרב קוק מסביר שכל הניגודיות הנראית עתה הינה זמנית – העולם הולך ומתקדם למציאות שלמה יותר וכך מבאר את דעת רבי אליעזר האומר שמותר לצאת עם חרב בשבת הואיל והיא מהווה תכשיט לנושא אותה. שאלו בגמרא את רבי אליעזר: אם אכן חרב היא תכשיט מדוע לימות המשיח תבוטל ולא יזדקקו לה כלל כפי שנאמר – "וכִתְּתוּ חרבותם לאִתִּים" [ישעיהו ב, ד]? והשיב: "לפי שאינם צריכים" [שבת סג]. לפי פירושו של הרב קוק דברי רבי אליעזר מתארים את התהליך שאותו עוברים אומות העולם: בשלב ראשון כל כוח הקיים בעולם נדרש לפתח את עצמו בצורה שלמה וטובה – "כדי לתמם (להשלים) את כל גוי על פי צביונו (אופיו) המיוחד", ומשום שהדבר מביא לחיכוכים עם אומות אחרות המבטאות כוחות שונים, יש צורך בחרב. "אמנם בימות המשיח לעת אשר תתבשל האנושיות לגמרי אז יסור כח הניגוד משורשו, ושינוי הראוי להימצא בין העמים יעמוד על פי מערכה משטרית כאותה המערכה של האברים הפרטיים של גוף שלם". בגוף, כל האיברים פועלים כיחידה אחת אף על פי שלכל איבר תפקיד מיוחד. אולם, כל אחד בתחומו תורם לכלל האישיות. כך גם הכוחות הלאומיים תורמים ל"הופעת מלכות ה' בתבל. שהיא עיקר המשיחיות ותכליתה – דהיינו, שישוב הניגוד האנושי שהיה לכתחילה... להיות לכֹח אחד שכולו מקושר זה בזה בחטיבה של אחדות גמורה" [עין איה, שבת ו, מד-מה].
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
עבודת ה' לחופש
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
תהיו חמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
