ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.לדעת רוב הפוסקים מותר לשתות קפה שבשלו הגוי, בין קפה נמס ובין קפה שחור.
ב. אם גוי בישל קפה נמס יש להקפיד שהחלב יהיה חלב כשר מחליבת ישראל ולא חלב גוי.
ג. תיקון בהלכה שבועית משבוע שעבר-
על פי מפקחים ברבנות הראשית, בשווארמות מצויות הבשר יתבשל על השיפוד גם בלי חיתוך. כמו כן ברוב הבדצי"ם ישנו נאמן כשרות שצמוד לעובד, או שהעובד יהודי.
א. קפה של גויים
לפני כשש מאות שנה התחילו לייצר משקה מפולי קפה, תוך כמאתיים שנה התפשט הקפה מתימן עד אירופה ומשם לאמריקה וביחד עם התפשטות הקפה עלתה השאלה מה הדין בקפה שבישלו גוי.
בימינו השאלה מתחלקת לשתי שאלות - קפה שחור וקפה נמס, בכל אחד מהם יש קולא או חומרא שאין בחבירו.
בפוסקים הובאו שני טעמים להיתר.
הטעם הראשון הוא מפני שקפה אינו מאכל אלא שתייה, ("אין מלפתים בו את הפת"), ודינו כשיכר של גוים, שמותר לשתות (כשאינו שותה את השכר במסיבה של גויים).
הטעם השני הוא מפני שאבקת הקפה מתבטלת במים, (מסיבה זו מברכים על קפה שהכל ולא בורא פרי העץ), ולכן המים נחשבים עיקר ואין בהם דין בישול גוי.
מאידך הפוסקים האוסרים טענו שהקפה עולה על שלחן מלכים. ועוד שמאחר ואין במים רק טעם אלא גם ממשות (בקפה שחור ולא בקפה נמס) אי אפשר לומר שזה בטל לגמרי למים לעניין בישולי גוים.
ההכרעה למעשה נתונה במחלוקת. לדעת הגר"ש וואזנר זצ"ל יש להחמיר. מאידך דעת הגר"ע יוסף זצ"ל ורוב הפוסקים להקל בזה.
בנס קפה שגוי מכין, יש להקפיד גם שהחלב יהיה חלב שחלבו יהודי, אחרת הקפה אסור מאחר ויש בו 'חלב גוי'.
ב. הערה לגבי בישול גוי בשאוורמה
בשבוע שעבר כתבנו על בישול גוי בשווארמה, בעקבות הדברים קבלנו הערה ממפקחים ברבנות הראשית שביקשו ליידע על המציאות בפועל.
ישנם גדלים שונים של שיפודי שווארמה, הגדולים שבהם שוקלים קרוב ל500 ק"ג. בגדלים אלו השכבה הפנימית לא מתבשלת (ולכן חיתוך השכבה החיצונית הוא הכרחי). אך בגודל הרגיל והמצוי בשאוורמות, 70 - 80 ק"ג לשיפוד, השכבה הפנימית מתבשלת.
נוסף לזאת למעשה מקפידים ברוב הבדצי"ם (האשכנזים והספרדים) ל'נאמן כשרות' שישהה עם הגוי כל הזמן או לפועלים יהודים בדווקא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













