ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.לדעת רוב הפוסקים מותר לשתות קפה שבשלו הגוי, בין קפה נמס ובין קפה שחור.
ב. אם גוי בישל קפה נמס יש להקפיד שהחלב יהיה חלב כשר מחליבת ישראל ולא חלב גוי.
ג. תיקון בהלכה שבועית משבוע שעבר-
על פי מפקחים ברבנות הראשית, בשווארמות מצויות הבשר יתבשל על השיפוד גם בלי חיתוך. כמו כן ברוב הבדצי"ם ישנו נאמן כשרות שצמוד לעובד, או שהעובד יהודי.
א. קפה של גויים
לפני כשש מאות שנה התחילו לייצר משקה מפולי קפה, תוך כמאתיים שנה התפשט הקפה מתימן עד אירופה ומשם לאמריקה וביחד עם התפשטות הקפה עלתה השאלה מה הדין בקפה שבישלו גוי.
בימינו השאלה מתחלקת לשתי שאלות - קפה שחור וקפה נמס, בכל אחד מהם יש קולא או חומרא שאין בחבירו.
בפוסקים הובאו שני טעמים להיתר.
הטעם הראשון הוא מפני שקפה אינו מאכל אלא שתייה, ("אין מלפתים בו את הפת"), ודינו כשיכר של גוים, שמותר לשתות (כשאינו שותה את השכר במסיבה של גויים).
הטעם השני הוא מפני שאבקת הקפה מתבטלת במים, (מסיבה זו מברכים על קפה שהכל ולא בורא פרי העץ), ולכן המים נחשבים עיקר ואין בהם דין בישול גוי.
מאידך הפוסקים האוסרים טענו שהקפה עולה על שלחן מלכים. ועוד שמאחר ואין במים רק טעם אלא גם ממשות (בקפה שחור ולא בקפה נמס) אי אפשר לומר שזה בטל לגמרי למים לעניין בישולי גוים.
ההכרעה למעשה נתונה במחלוקת. לדעת הגר"ש וואזנר זצ"ל יש להחמיר. מאידך דעת הגר"ע יוסף זצ"ל ורוב הפוסקים להקל בזה.
בנס קפה שגוי מכין, יש להקפיד גם שהחלב יהיה חלב שחלבו יהודי, אחרת הקפה אסור מאחר ויש בו 'חלב גוי'.
ב. הערה לגבי בישול גוי בשאוורמה
בשבוע שעבר כתבנו על בישול גוי בשווארמה, בעקבות הדברים קבלנו הערה ממפקחים ברבנות הראשית שביקשו ליידע על המציאות בפועל.
ישנם גדלים שונים של שיפודי שווארמה, הגדולים שבהם שוקלים קרוב ל500 ק"ג. בגדלים אלו השכבה הפנימית לא מתבשלת (ולכן חיתוך השכבה החיצונית הוא הכרחי). אך בגודל הרגיל והמצוי בשאוורמות, 70 - 80 ק"ג לשיפוד, השכבה הפנימית מתבשלת.
נוסף לזאת למעשה מקפידים ברוב הבדצי"ם (האשכנזים והספרדים) ל'נאמן כשרות' שישהה עם הגוי כל הזמן או לפועלים יהודים בדווקא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
