ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
ניתן לענות על כך בכמה דרכים. ננסה להציע כיוון חשיבה אחד. ייתכן שכיוון שהנס של ההכאה כבר התבצע פעם אחת, שוב לא היה גדול כל כך (למרות שחלפו כארבעים שנה) כי הוא כבר היה ידוע. לכן היה צורך בנס אחר.
עיקרון זה למדתי מדברי המשך חכמה בהקשר אחר – ביחס לקריעת ים סוף. המדרש אומר שעתיד הקב"ה לעשות נסים לישראל לעתיד לבוא, יותר מאלו שנעשו בקריעת ים סוף. שואל המשך חכמה: האם לא די בנסים שנעשו על הים? ותשובתו, שלאחר שעם ישראל ראה כבר נסים אלו, הרי שצריך נסים גדולים יותר בכדי לעורר את התפעלותו. כמשל לדבר מביא המשך חכמה את היחס להמצאת הטלפון: לאחר שהומצא הטלגרף והתרגלו אליו, כבר לא התפעלו כל כך מההמצאה החדשה הדומה לה, הטלפון:
עושה פלא – מכילתא (ס"פ יא) דבר אחר: עשה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים, שנאמר 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות' (מיכה ז', טו) – אראנו מה שלא הראתי אל האבות.
פירוש, דפלא נאמר על דבר שישפוט השכל שהוא לא יכול להיות טרם שיראה בעיניו. והנה כאשר נתוודע, לדמיון, מציאות הדילוג רב [=טלגרף] היה לפלא והפליא הרואים, אמנם אח"ז כי נתוודע הטעלפאן אף שהוא חכמה יותר גדולה, לא הפליאה הרואים כ"כ, כי אחרי אשר הוודעו הדילוג רב תו אחרי זה נגדו אינו מוזר ונפלא כ"כ מציאות הטעלפאן אשר יפליא הרואה מי שלא ידעו כמו שהתוודע הדילוג רב, לכן טרם שנקרע הים ונפלאות מן ושליו הלא היו מפליאים הרואים, וא"כ יאמר הכתוב כי אחרי שקריעת ים סוף ומן כבר נודעים שכבר היו לאבות, אחרי זה בייחס המן וקריעת ים סוף ועננים נגד דברים הטבעיים, ככה יעשה השי"ת לעתיד דברים שיפליאו מחדש הרואים, הלא אז יהיה קריעת ים ומן נגדם רק כערך הטבע נגד מן וקריעת ים סוף, א"כ לא יהיה דוגמא מה שהראה לאבות נגד מה שיראה לבנים ודו"ק. מאבי אבי הרב ר' חנניה זצ"ל.
וכך גם בענייננו: נס הוצאת המים על ידי ההכאה בסלע היה מרשים ביותר. אך לאחר שבני ישראל ראו את הנס ובניהם שמעו עליו, שוב לא התפעלו כל כך כשחזר שנית. לכן היה צורך בנס גבוה יותר, בנס של דיבור.
לעתים, מרוב שמלומדים אנו בנסים, מרוב שטוב לנו בדברים רבים כל כך, שוב אין אנו מעריכים את כל גדולת הנסים והישועה שהקב"ה עושה עמנו בכל עת ובכל שעה. מדי פעם עלינו לשוב ולהתבונן, לחוש את כל חסדי ה', "נפלאותיך וטובותיך שבכל יום עמנו", ומתוך ההתבוננות בחסדי ה' נזכור תמיד כמה "טוב להודות לה' ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
