ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
ניתן לענות על כך בכמה דרכים. ננסה להציע כיוון חשיבה אחד. ייתכן שכיוון שהנס של ההכאה כבר התבצע פעם אחת, שוב לא היה גדול כל כך (למרות שחלפו כארבעים שנה) כי הוא כבר היה ידוע. לכן היה צורך בנס אחר.
עיקרון זה למדתי מדברי המשך חכמה בהקשר אחר – ביחס לקריעת ים סוף. המדרש אומר שעתיד הקב"ה לעשות נסים לישראל לעתיד לבוא, יותר מאלו שנעשו בקריעת ים סוף. שואל המשך חכמה: האם לא די בנסים שנעשו על הים? ותשובתו, שלאחר שעם ישראל ראה כבר נסים אלו, הרי שצריך נסים גדולים יותר בכדי לעורר את התפעלותו. כמשל לדבר מביא המשך חכמה את היחס להמצאת הטלפון: לאחר שהומצא הטלגרף והתרגלו אליו, כבר לא התפעלו כל כך מההמצאה החדשה הדומה לה, הטלפון:
עושה פלא – מכילתא (ס"פ יא) דבר אחר: עשה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים, שנאמר 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות' (מיכה ז', טו) – אראנו מה שלא הראתי אל האבות.
פירוש, דפלא נאמר על דבר שישפוט השכל שהוא לא יכול להיות טרם שיראה בעיניו. והנה כאשר נתוודע, לדמיון, מציאות הדילוג רב [=טלגרף] היה לפלא והפליא הרואים, אמנם אח"ז כי נתוודע הטעלפאן אף שהוא חכמה יותר גדולה, לא הפליאה הרואים כ"כ, כי אחרי אשר הוודעו הדילוג רב תו אחרי זה נגדו אינו מוזר ונפלא כ"כ מציאות הטעלפאן אשר יפליא הרואה מי שלא ידעו כמו שהתוודע הדילוג רב, לכן טרם שנקרע הים ונפלאות מן ושליו הלא היו מפליאים הרואים, וא"כ יאמר הכתוב כי אחרי שקריעת ים סוף ומן כבר נודעים שכבר היו לאבות, אחרי זה בייחס המן וקריעת ים סוף ועננים נגד דברים הטבעיים, ככה יעשה השי"ת לעתיד דברים שיפליאו מחדש הרואים, הלא אז יהיה קריעת ים ומן נגדם רק כערך הטבע נגד מן וקריעת ים סוף, א"כ לא יהיה דוגמא מה שהראה לאבות נגד מה שיראה לבנים ודו"ק. מאבי אבי הרב ר' חנניה זצ"ל.
וכך גם בענייננו: נס הוצאת המים על ידי ההכאה בסלע היה מרשים ביותר. אך לאחר שבני ישראל ראו את הנס ובניהם שמעו עליו, שוב לא התפעלו כל כך כשחזר שנית. לכן היה צורך בנס גבוה יותר, בנס של דיבור.
לעתים, מרוב שמלומדים אנו בנסים, מרוב שטוב לנו בדברים רבים כל כך, שוב אין אנו מעריכים את כל גדולת הנסים והישועה שהקב"ה עושה עמנו בכל עת ובכל שעה. מדי פעם עלינו לשוב ולהתבונן, לחוש את כל חסדי ה', "נפלאותיך וטובותיך שבכל יום עמנו", ומתוך ההתבוננות בחסדי ה' נזכור תמיד כמה "טוב להודות לה' ".

"בזאת התורה" - איזו תורה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה מיוחד בעבודת יום כיפור?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה המשמעות הנחת תפילין?

מי צריך את הערבה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















