ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
שלושת העיקרים
הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן שֶׁיֵּרָאֶה לִי בִּסְפִירַת הָעִקָּרִים שֶׁהֵם שָׁרָשִׁים וִיסוֹדוֹת לַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית, הוּא, כִּי הָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים וְהַהֶכְרֵחִיִּים לַדָּת הָאֱלֹהִית הֵם שְׁלֹשָׁה, וְהֵם: מְצִיאוּת ה', וְהַהַשְׁגָּחָה לְשָׂכָר וּלְעֹנֶשׁ, וְתוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם. וְאֵלּוּ-הַשְּׁלֹשָׁה הֵם אָבוֹת* לְכָל הָעִקָּרִים אֲשֶׁר לַדָּתוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, כְּמוֹ: תּוֹרַת אָדָם* וְתוֹרַת נֹחַ וְתוֹרַת אַבְרָהָם וְתוֹרַת מֹשֶׁה, וְזוּלַת-זֶה מִן הַתּוֹרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ יוֹתֵר מֵאַחַת בִּזְמָן אֶחָד אוֹ בְּזוֹ-אַחַר-זוֹ.
שרשים
וְתַחַת כָּל עִקָּר מֵאֵלּוּ — שָׁרָשִׁים וּסְעִיפִים, מִשְׂתָּרְגִים וּמִסְתָּעֲפִים מִן הָעִקָּר הַהוּא. כִּי תַחַת "מְצִיאוּת ה'" הוּא שֹׁרֶשׁ הֱיוֹתוֹ קַדְמוֹן וְנִצְחִי וְדוֹמֵיהֶם; וּבִכְלָל "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" הוּא יְדִיעַת ה' וְהַנְּבוּאָה וְדוֹמֵיהֶן; וּבִכְלָל הַהַשְׁגָּחָה הֵם הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ — בָּעוֹלָם-הַזֶּה לַגּוּף, וּבָעוֹלָם-הַבָּא לַנָּפֶשׁ.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
11 - מאמר ראשון פרק ג' חלק ג'
12 - מאמר ראשון פרק ד' חלק א'
13 - מאמר ראשון פרק ד' חלק ב'
טען עוד
מהעיקרים יוצאים ענפים לתורות האלוהיות
וּמֵאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה-עִקָּרִים הַכּוֹלְלִים מִשְׂתָּרְגִים סְעִיפִים וַעֲנָפִים לַתּוֹרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת אוֹ הַמִּתְדַּמּוֹת בֵּאלֹהִיּוֹת*, עַל זֶה-הַדָּרֶךְ. כִּי תַחַת עִקַּר "מְצִיאוּת ה'" הוּא הַרְחָקַת הַגַּשְׁמוּת*, שֶׁהוּא עִקָּר פְּרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, וְהָאַחְדוּת*. וְתַחַת "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" הוּא שֹׁרֶשׁ נְבוּאַת מֹשֶׁה וּשְׁלִיחוּתוֹ. וְתַחַת הַהַשְׁגָּחָה וְהַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הוּא בִּיאַת-הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא עִקָּר פְּרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, לְפִי דַעַת הָרַמְבַּ"ם זַ"ל. וּלְפִי דַעְתֵּנוּ, אֵין בִּיאַת-הַמָּשִׁיחַ עִקָּר; וְאִם הוּא עִקָּר, אֵינֶנּוּ פְרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, כִּי גַם הַנּוֹצְרִים עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ עִקָּר לִסְתֹּר תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְהוּא עִקָּר פְּרָטִי לָהֶם, שֶׁלֹּא יְצֻיַּר מְצִיאוּת דָּתָם זוּלָתוֹ*. וְאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא-בָהֶם, שֶׁהֵם עִקָּרִים לַדָּתוֹת הַפְּרָטִיּוֹת, כֻּלָּם נִכְלָלִים בִּשְׁלֹשֶׁת הָעִקָּרִים שֶׁאָמָרְנוּ. וְאוּלָם, אִם אֶפְשָׁר לְהִמָּצֵא תוֹרָה אֱלֹהִית יוֹתֵר מֵאַחַת בִּזְמָן אֶחָד אוֹ בִזְמַנִּים מִתְחַלְּפִים, עוֹד יִתְבָּאֵר בְּמַה שֶּׁיָּבוֹא [פכ"ה; מאמר ג, פי"ג], בְּעֵזֶר הַצּוּר*.
____________________________________
אָבוֹת – יסודות, בסיסים. תּוֹרַת אָדָם – המצוות שנצטוה אדם הראשון. הַמִּתְדַּמּוֹת בֵּאלֹהִיּוֹת – הדתות האחרות. הַגַּשְׁמוּת – התייחסות לאלוהות כדבר גשמי. הָאַחְדוּת – שה' אחד. זוּלָתוֹ – בלעדיו. הַצּוּר – ה'.
ביאורים
לאחר שדחה רבי יוסף אלבו את מנייני העיקרים שנעשו לפניו, הוא פורש לפנינו את עיקרי התורה האלוהית לפי שיטתו. עיקר, זהו דבר שכל התורה תלויה בו. כמו השורש של העץ.
העיקרים הם שלושה: מציאות ה', שכר ועונש ותורה מן השמים. עיקרים אלו הם הבסיס לאמונה החזקה בכל ההדרכות שמגיעות מאת ה'. למשל, אברהם אבינו צווה על ידי ה' במצוות המילה. רבי יוסף אלבו קורא לציווי זה, וכך גם לכל הציוויים שה' ציוה את אברהם, בשם 'תורת אברהם'. אברהם האמין בצו ה' ועשה אותו בגלל שביסוד אמונתו עמדו שלושת עיקרי האמונה הללו. כך גם האמין נוח ומשה וכל אותם הנביאים שניבאו וצוו על ידי ה'. ללא שלושת עקרונות אלו – אין בסיס לקיום הציווי.
שלושת עיקרים אלו הם הבסיס לכל האמונות החיוניות ליהדות. לפי מה שראינו למעלה יש אמונות רבות בעלות משמעות רבה שאינן נמנות כ'עיקרי האמונה'. את האמונות האלה ניתן לחלק לשתי קבוצות: אמונות מרכזיות ואמונות מסתעפות. ואם-כן יש שלש דרגות בין האמונות: עיקרי האמונה, 'שרשים' שתלויים בעיקרים, ו'ענפים' שתלויים בעיקרים;
א. מציאות ה' – עיקר המוביל להכרה שה' הוא נצחי, שזו אמונה בסיסית, כמו השורש של העץ, וכן לאמונה שה' הוא אינו גוף, שזו אמונה נוספת המסתעפת ממנה, ולכן דומה לענף מענפי העץ.
ב. תורה מן השמים – עיקר הכרוך בהכרה שיש נבואה וקשר בין ה' לנבראים, שזו אמונת בסיס, וכן היא קשורה לאמונה בנבואת משה, בתורה, שהיא אמונה שמיוחדת רק לתורת משה.
ג. שכר ועונש – עיקר המוביל להכרה שיש שכר ועונש בעולם הזה ובעולם הבא, שזו אמונת בסיס, וכן כפועל יוצא של אמונה זו באה האמונה בביאת המשיח, שהיא חלק מהאמונה בשכר העתידי שיהיה לעם ישראל. רבי יוסף אלבו מוסיף שביאת המשיח היא איננה אמונת יסוד, ואע"פ שזו אמונה שחייבים להאמין בה, אין היא מעיקרי היהדות היות וגם הנוצרים מאמינים בה. זו הסיבה לכך שהיא לא יכולה להיות האמונה המייחדת את דת ישראל לעומת הנצרות.
אמונות אלו ועוד, כלולות בשלושת העיקרים שהזכיר רבי יוסף אלבו. בהמשך הספר הוא יקדיש פרקים נרחבים בהם יסביר כיצד כל האמונות תלויות בעיקרים אלו ויוצאות מהם.
הרחבות
• ביאת המשיח ועיקרי הדת
אֵין בִּיאַת־הַמָּשִׁיחַ עִקָּר. רבי משה סופר מקבל את דעתו של רבי יוסף אלבו שאין למנות את ביאת המשיח בעיקרי הדת. הטעם לכך לפי דעתו הוא שאין תלות בין המחויבות שלנו לתורה לבין ההבטחה האלוהית לגאול את עם ישראל. את ה' עלינו לעבוד גם לו חס ושלום היה מחליט שלא לגאול אותנו: "אך אי אפשר לי בשום אופן להאמין שיהיה גאולתנו אחד מעיקרי הדת, ושאם ייפול היסוד תיפול החומה חלילה, ושנאמר אלו היה חס ושלום חטאנו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם... המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפילו מדברי רבנן חלילה?! אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטובה! "לעשות רצונך אלוהי חפצתי", ועל כל פנים ועל כל אופן עבדי ה' אנחנו, יעשה עמנו כרצונו וחפצו, ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין". אולם אף שאין ביאת המשיח עיקר מעיקרי הדת, מי שכופר בכך כופר בתורה שהבטיחה זאת: "אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים, ושם נאמר גאולתנו האחרונה בפרשת נצבים ובפרשת האזינו... והרבה מזה בדברי נביאים, אם-כן מי שמפקפק על הגאולה הלז, הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים" [שו"ת חתם סופר, יורה דעה שנו].
לעילוי נשמת רוזה בת אלתר יהודה ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
