ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
שלושת העיקרים
הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן שֶׁיֵּרָאֶה לִי בִּסְפִירַת הָעִקָּרִים שֶׁהֵם שָׁרָשִׁים וִיסוֹדוֹת לַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית, הוּא, כִּי הָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים וְהַהֶכְרֵחִיִּים לַדָּת הָאֱלֹהִית הֵם שְׁלֹשָׁה, וְהֵם: מְצִיאוּת ה', וְהַהַשְׁגָּחָה לְשָׂכָר וּלְעֹנֶשׁ, וְתוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם. וְאֵלּוּ-הַשְּׁלֹשָׁה הֵם אָבוֹת* לְכָל הָעִקָּרִים אֲשֶׁר לַדָּתוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, כְּמוֹ: תּוֹרַת אָדָם* וְתוֹרַת נֹחַ וְתוֹרַת אַבְרָהָם וְתוֹרַת מֹשֶׁה, וְזוּלַת-זֶה מִן הַתּוֹרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ יוֹתֵר מֵאַחַת בִּזְמָן אֶחָד אוֹ בְּזוֹ-אַחַר-זוֹ.
שרשים
וְתַחַת כָּל עִקָּר מֵאֵלּוּ — שָׁרָשִׁים וּסְעִיפִים, מִשְׂתָּרְגִים וּמִסְתָּעֲפִים מִן הָעִקָּר הַהוּא. כִּי תַחַת "מְצִיאוּת ה'" הוּא שֹׁרֶשׁ הֱיוֹתוֹ קַדְמוֹן וְנִצְחִי וְדוֹמֵיהֶם; וּבִכְלָל "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" הוּא יְדִיעַת ה' וְהַנְּבוּאָה וְדוֹמֵיהֶן; וּבִכְלָל הַהַשְׁגָּחָה הֵם הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ — בָּעוֹלָם-הַזֶּה לַגּוּף, וּבָעוֹלָם-הַבָּא לַנָּפֶשׁ.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
11 - מאמר ראשון פרק ג' חלק ג'
12 - מאמר ראשון פרק ד' חלק א'
13 - מאמר ראשון פרק ד' חלק ב'
טען עוד
מהעיקרים יוצאים ענפים לתורות האלוהיות
וּמֵאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה-עִקָּרִים הַכּוֹלְלִים מִשְׂתָּרְגִים סְעִיפִים וַעֲנָפִים לַתּוֹרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת אוֹ הַמִּתְדַּמּוֹת בֵּאלֹהִיּוֹת*, עַל זֶה-הַדָּרֶךְ. כִּי תַחַת עִקַּר "מְצִיאוּת ה'" הוּא הַרְחָקַת הַגַּשְׁמוּת*, שֶׁהוּא עִקָּר פְּרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, וְהָאַחְדוּת*. וְתַחַת "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" הוּא שֹׁרֶשׁ נְבוּאַת מֹשֶׁה וּשְׁלִיחוּתוֹ. וְתַחַת הַהַשְׁגָּחָה וְהַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הוּא בִּיאַת-הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא עִקָּר פְּרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, לְפִי דַעַת הָרַמְבַּ"ם זַ"ל. וּלְפִי דַעְתֵּנוּ, אֵין בִּיאַת-הַמָּשִׁיחַ עִקָּר; וְאִם הוּא עִקָּר, אֵינֶנּוּ פְרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, כִּי גַם הַנּוֹצְרִים עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ עִקָּר לִסְתֹּר תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְהוּא עִקָּר פְּרָטִי לָהֶם, שֶׁלֹּא יְצֻיַּר מְצִיאוּת דָּתָם זוּלָתוֹ*. וְאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא-בָהֶם, שֶׁהֵם עִקָּרִים לַדָּתוֹת הַפְּרָטִיּוֹת, כֻּלָּם נִכְלָלִים בִּשְׁלֹשֶׁת הָעִקָּרִים שֶׁאָמָרְנוּ. וְאוּלָם, אִם אֶפְשָׁר לְהִמָּצֵא תוֹרָה אֱלֹהִית יוֹתֵר מֵאַחַת בִּזְמָן אֶחָד אוֹ בִזְמַנִּים מִתְחַלְּפִים, עוֹד יִתְבָּאֵר בְּמַה שֶּׁיָּבוֹא [פכ"ה; מאמר ג, פי"ג], בְּעֵזֶר הַצּוּר*.
____________________________________
אָבוֹת – יסודות, בסיסים. תּוֹרַת אָדָם – המצוות שנצטוה אדם הראשון. הַמִּתְדַּמּוֹת בֵּאלֹהִיּוֹת – הדתות האחרות. הַגַּשְׁמוּת – התייחסות לאלוהות כדבר גשמי. הָאַחְדוּת – שה' אחד. זוּלָתוֹ – בלעדיו. הַצּוּר – ה'.
ביאורים
לאחר שדחה רבי יוסף אלבו את מנייני העיקרים שנעשו לפניו, הוא פורש לפנינו את עיקרי התורה האלוהית לפי שיטתו. עיקר, זהו דבר שכל התורה תלויה בו. כמו השורש של העץ.
העיקרים הם שלושה: מציאות ה', שכר ועונש ותורה מן השמים. עיקרים אלו הם הבסיס לאמונה החזקה בכל ההדרכות שמגיעות מאת ה'. למשל, אברהם אבינו צווה על ידי ה' במצוות המילה. רבי יוסף אלבו קורא לציווי זה, וכך גם לכל הציוויים שה' ציוה את אברהם, בשם 'תורת אברהם'. אברהם האמין בצו ה' ועשה אותו בגלל שביסוד אמונתו עמדו שלושת עיקרי האמונה הללו. כך גם האמין נוח ומשה וכל אותם הנביאים שניבאו וצוו על ידי ה'. ללא שלושת עקרונות אלו – אין בסיס לקיום הציווי.
שלושת עיקרים אלו הם הבסיס לכל האמונות החיוניות ליהדות. לפי מה שראינו למעלה יש אמונות רבות בעלות משמעות רבה שאינן נמנות כ'עיקרי האמונה'. את האמונות האלה ניתן לחלק לשתי קבוצות: אמונות מרכזיות ואמונות מסתעפות. ואם-כן יש שלש דרגות בין האמונות: עיקרי האמונה, 'שרשים' שתלויים בעיקרים, ו'ענפים' שתלויים בעיקרים;
א. מציאות ה' – עיקר המוביל להכרה שה' הוא נצחי, שזו אמונה בסיסית, כמו השורש של העץ, וכן לאמונה שה' הוא אינו גוף, שזו אמונה נוספת המסתעפת ממנה, ולכן דומה לענף מענפי העץ.
ב. תורה מן השמים – עיקר הכרוך בהכרה שיש נבואה וקשר בין ה' לנבראים, שזו אמונת בסיס, וכן היא קשורה לאמונה בנבואת משה, בתורה, שהיא אמונה שמיוחדת רק לתורת משה.
ג. שכר ועונש – עיקר המוביל להכרה שיש שכר ועונש בעולם הזה ובעולם הבא, שזו אמונת בסיס, וכן כפועל יוצא של אמונה זו באה האמונה בביאת המשיח, שהיא חלק מהאמונה בשכר העתידי שיהיה לעם ישראל. רבי יוסף אלבו מוסיף שביאת המשיח היא איננה אמונת יסוד, ואע"פ שזו אמונה שחייבים להאמין בה, אין היא מעיקרי היהדות היות וגם הנוצרים מאמינים בה. זו הסיבה לכך שהיא לא יכולה להיות האמונה המייחדת את דת ישראל לעומת הנצרות.
אמונות אלו ועוד, כלולות בשלושת העיקרים שהזכיר רבי יוסף אלבו. בהמשך הספר הוא יקדיש פרקים נרחבים בהם יסביר כיצד כל האמונות תלויות בעיקרים אלו ויוצאות מהם.
הרחבות
• ביאת המשיח ועיקרי הדת
אֵין בִּיאַת־הַמָּשִׁיחַ עִקָּר. רבי משה סופר מקבל את דעתו של רבי יוסף אלבו שאין למנות את ביאת המשיח בעיקרי הדת. הטעם לכך לפי דעתו הוא שאין תלות בין המחויבות שלנו לתורה לבין ההבטחה האלוהית לגאול את עם ישראל. את ה' עלינו לעבוד גם לו חס ושלום היה מחליט שלא לגאול אותנו: "אך אי אפשר לי בשום אופן להאמין שיהיה גאולתנו אחד מעיקרי הדת, ושאם ייפול היסוד תיפול החומה חלילה, ושנאמר אלו היה חס ושלום חטאנו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם... המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפילו מדברי רבנן חלילה?! אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטובה! "לעשות רצונך אלוהי חפצתי", ועל כל פנים ועל כל אופן עבדי ה' אנחנו, יעשה עמנו כרצונו וחפצו, ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין". אולם אף שאין ביאת המשיח עיקר מעיקרי הדת, מי שכופר בכך כופר בתורה שהבטיחה זאת: "אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים, ושם נאמר גאולתנו האחרונה בפרשת נצבים ובפרשת האזינו... והרבה מזה בדברי נביאים, אם-כן מי שמפקפק על הגאולה הלז, הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים" [שו"ת חתם סופר, יורה דעה שנו].
לעילוי נשמת רוזה בת אלתר יהודה ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
