ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי… לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
מדוע מקבל פינחס ברית שלום? מהי משמעות הדברים?
בסיומה של הפרשה הקודמת עם ישראל נמשך אחר המדיינים, מתחילה מגפה וזמרי שוכב עם המדיינית. בעקבות זאת, לוקח פינחס את המנהיגות לידיו והורג את זמרי ואת המדיינית.
בתחילת פרשתנו אומר הקב"ה שבזכות מעשה פינחס הוא לא כילה את בני ישראל. בעקבות זאת הוא מבטיח (כ"ה, יב):
"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
הבטחה זו מפתיעה! מהו הקשר בינה ובין מעשהו של פינחס? מדוע דווקא ברית שלום?
רש"י מסביר שאכן אין קשר בין ברית שלום למעשה שעשה פינחס, אך יש קשר בינה ובין התוצאה שיצר מעשה פינחס:
שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקדוש ברוך הוא שלומותיו.
פינחס עשה כביכול טובה עם הקב"ה, כלשון רש"י, וכשכר על קידוש השם שעשה קיבל ברית שלום עם הקב"ה. כנראה שמשמעות הדברים היא שפינחס יצר קידוש השם בעולם, וממילא קיבל על כך שכר. וכך ביאר האלשיך: "כנגד מה שפרסם וקדש שמי ברבים".
החזקוני והאבן עזרא מסבירים שישנו קשר ישיר בין מעשה פינחס ובין השכר. היה חשש שמא קרוביו של זמרי יתנכלו לפינחס, ולפיכך אמר לו הקב"ה שאל לו לפחד כי הוא ישמור עליו וידאג לשלומו:
את בריתי שלום. אין לו לירא מקרובי זמרי וכזבי (חזקוני).
מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל ביאר פעם, שפינחס היה דמות שכולה שוחרת שלום, דמות של כהן שעליו אמר מלאכי (ב', ה): "בריתי היתה אתו החיים והשלום". למרות דמותו המיוחדת של פינחס, הרי שלעתים יש צורך גם במעשה קשה ובלחימה בשעת משבר. פינחס ידע לפעול כראוי ולהילחם בשעת משבר קשה בשעה שאחרים לא ידעו כיצד לפעול.
אולם עדיין נותר חשש: שמא לאחר מעשה שכזה רגישותו של פינחס תיפגם מעט (ניתן לחזק את הדברים על פי הרמב"ן, האומר שגם האדם המוסרי ביותר נפגם מעט בהיותו במלחמה), שמא כעת כבר לא יהיה באותה מדרגה כפי שהיה. לכן הבטיח הקב"ה: "הנני נותן לו את בריתי שלום". פינחס יחזור לאותה עמדה רוחנית שהיה בה, ומעשה ההרג לא יפגע בו.
ניתן להוסיף על כך: דמותו של הכהן היא דמות של שלום, ולכן הוא המברך את עם ישראל בשלום: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". פינחס, מן הסתם, שאב את השלום מסבו, אהרן הכהן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א').
למרות זאת, גם איש שלום צריך לעתים לצאת ולהילחם. גם איש שלום יודע שצריך לפגוע באויבים; צריך לפגוע באויבי עם ישראל וצריך לפגוע באויבי ה'. גם איש שלום יודע שמי שמרחם על טרוריסטים ועל מחבלים, הרי שהוא פושע וסופו לפגוע בשלום בעולם. מתוך דאגה לשלום, צריך לעתים לצאת למלחמה.
חז"ל בקידושין (סו ע"ב) רמזו לדבר זה, וכתבו שכהן בעל מום פסול מעבודתו כי כהן צריך להיות "שלם", כפי שלמדנו מפינחס – "הנני נותן לו את בריתי שלום" (וחז"ל קוראים זאת כ"שלם", כי האות ו' כתובה בצורה קטועה במילה שלום).
פינחס מבטא שלמות – "בריתי שלום": איש שלום, שיודע כבנו של אהרן להשכין שלום ולאהוב שלום, ויודע שכחלק מהניסיון להגיע לשלום צריך לפעול גם לביעור הרע מן העולם.
ויהי רצון שנזכה כולנו לברכת שלום. "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אי אפשר לבד!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
