ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
מה הדרך להבדיל בין דת אלוהית מזויפת לדת אלוהית אמיתית
וְרָאוּי שֶׁנִּשְׁאַל וְנֹאמַר: אַחַר שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָא דָתוֹת הַרְבֵּה נִקְרָאוֹת "אֱלֹהִיּוֹת", וְהַקַּבָּלָה* נִמְשֶׁכֶת בְּכָל אַחַת מֵהֶן לְבַעֲלֵי הַדָּת הַהִיא — בַּמֶּה יִוָּדַע, אֵפוֹא, הַהֶבְדֵּל בֵּין הַדָּת הָאֱלֹהִית הָאֲמִתִּית וּבֵין הַדָּת הַמְזֻיֶּפֶת הַטּוֹעֶנֶת שֶׁהִיא אֱלֹהִית, מִתְדַּמָּה אֶל הָאֱלֹהִית וְאֵינֶנָּה אֱלֹהִית?
אימות הדת מצד עצמה ומצד השליח
וְאֹמַר: כִּי הִתְאַמֵּת הֱיוֹת הַתּוֹרָה אֱלֹהִית, הוּא מִשְּׁנֵי צְדָדִים: מִצַּד-הַדָּת בְּעַצְמָהּ וּמִצַּד-הַשָּׁלִיחַ. אוּלָם אֲשֶׁר מִצַּד-הַדָּת בְּעַצְמָהּ — הִנֵּה הוּא שֶׁיִּבָּחֲנוּ הַשְּׁלֹשָׁה-עִקָּרִים שֶׁכָּתַבְנוּ עִם הַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם עַל-הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמָעְלָה [פט"ו]. וְאִם אֵינָהּ חוֹלֶקֶת עַל שׁוּם-עִקָּר מֵהָעִקָּרִים וְלֹא עַל שׁוּם-שֹׁרֶשׁ מִן הָשָּׁרָשִׁים הַיּוֹצְאִים מֵהֶם אוֹ הַנִּתְלִים בָּהֶם — הִנֵּה הִיא אֱלֹהִית; וְאִם לֹא — הִנֵּה הִיא מְזֻיֶּפֶת וּמִתְדַּמָּה בֵאלֹהִית. וְאוּלָם אֲשֶׁר מִצַּד-הַשָּׁלִיחַ — הִנֵּה הוּא בְּשֶׁיִּתְאַמֵּת הַגָּעַת הַנְּבוּאָה אֶל הַנָּבִיא וִהְיוֹתוֹ שָׁלִיחַ לְהִנָּתֵן דָּת עַל-יָדָיו, אִמּוּת עַצְמִי*. וְזֶה, כִּי אִמּוּת הַדָּבָר, עַל-שְׁנֵי פָנִים: אִם אִמּוּת עַצְמִי וְאִם אִמּוּת בִּלְתִּי-עַצְמִי. וְהָאִמּוּת הָעַצְמִי הוּא שֶׁיִּתְאַמֵּת הַדָּבָר, אִם מִצַּד-סִבּוֹתָיו וְאִם מִצַּד-סְגֻלּוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת; וְהָאִמּוּת הַבִּלְתִּי-עַצְמִי הוּא שֶׁיִּתְאַמֵּת הַדָּבָר אִמּוּת מִקְרִי, לֹא מִצַּד-סִבּוֹתָיו וְלֹא מִצַּד-סְגֻלּוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
52 - מאמר ראשון פרק י"ז חלק ג'
53 - מאמר ראשון פרק י"ח חלק א'
54 - מאמר ראשון פרק י"ח חלק ב'
טען עוד
משל שני הרוקחים
וְהַמָּשָׁל בָּזֶה: שְׁנֵי רוֹקְחִים שֶׁהוּבְאוּ לִפְנֵי חַכְמֵי הָרְפוּאָה לַעֲשׂוֹת מִרְקַחַת הַתֶּרְיַא"ק* הַגָּדוֹל; וְאָמַר הָאֶחָד כִּי הוּא יִרְקַח הַתֶּרְיַא"ק רִקּוּחַ יָפֶה, מַצִּיל מִכָּל סַמֵּי הַמָּוֶת, הַחַמִּים וְהַקָּרִים, וּמִכָּל מִינֵי הָאֲרָסִים*; בָּרְאָיָה — שֶׁהוּא יַרְאֶה לִפְנֵיהֶם בְּשַׂר הָאֶפְעֶה וְכָל הַסַּמִּים הָרְאוּיִים לִכָּנֵס* בַּתֶּרְיַא"ק, וִינַסֶּה סְגֻלּוֹת כָּל הַסַּמִּים הַפְּשׁוּטִים וְכֹחוֹתֵיהֶם, אֶחָד-אֶחָד, לִפְנֵיהֶם. וְעָשָׂה כֵן — שֶׁנִּסָּה לִפְנֵיהֶם כָּל הַסַּמִּים, וְהֻכְּרוּ כֻלָּם שֶׁאֵין בָּהֶם חֲשָׁשׁ זִיּוּף, כִּי אֵין סָפֵק שֶׁהַתֶּרְיאָ"ק שֶׁנַּעֲשָׂה עַל זֶה-הַדֶּרֶךְ אֵין בּוֹ חֲשָׁשׁ-זִיּוּף, אַחַר שֶׁנָּתַן הָרוֹקֵחַ הַהוּא אִמּוּת עַצְמִי אֵלָיו. וְכֵן אִם יֹאמַר שֶׁהַתֶּרְיַא"ק אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הוּא טוֹב, בָּרְאָיָה שֶׁהוּא יְרַפֵּא כָל הַחוֹלִים מִכָּל מִינֵי הַתַּחֲלוּאִים וְסַמֵּי הַמָּוֶת שֶׁרָאוּי לְרַפְּאוֹת בַּתֶּרְיַא"ק, וְעָשָׂה כֵן — שֶׁאֵין סָפֵק, גַּם-כֵּן, שֶׁהָאִמּוּת הַזֶּה טוֹב, אַחַר שֶׁאִמֵּת הֱיוֹת הַתֶּרְיַא"ק אֲמִתִּי מִצַּד-סְגֻלּוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין הָאִמּוּת הַזֶּה חָזָק כָּרִאשׁוֹן שֶׁאִמֵּת הַדָּבָר מִצַּד-סִבּוֹתָיו* — הִנֵּה שְׁנֵיהֶם אִמּוּת עַצְמִי אֶל הַתֶּרְיַא"ק, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בוֹ שׁוּם-זִיּוּף.
וְהָרוֹקֵח הַשֵּׁנִי אָמַר כִּי הוּא יַעֲשֶׂה הַתֶּרְיַא"ק מוֹעִיל מִכָּל סַמֵּי הַמָּוֶת, בָּרְאָיָה שֶׁהוּא יֵלֵךְ בְּמוֹ-אֵשׁ וְלֹא יִכָּוֶה, אוֹ יֵלֵךְ עַל-פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא יִטְבָּע. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵן לְעֵינֵי הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים וְלִפְנֵי כָל הַחֲכָמִים, אֵין זוֹ רְאָיָה עַצְמִית עַל הֱיוֹת הַתֶּרְיַא"ק, שֶׁעָשָׂה אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה, טוֹב; כִּי כְבָר אֶפְשָׁר שֶׁאַף אִם הָלַךְ בְּמוֹ*-אֵשׁ וְלֹא נִכְוָה, שֶׁהַתֶּרְיַא"ק שֶׁיַּעֲשֶׂה לֹא יִהְיוּ לוֹ סְגֻלּוֹת הַתֶּרְיַא"ק לְהַצִּיל מִכָּל סַמֵּי הַמָּוֶת, לְפִי שֶׁהָאִמּוּת הַזֶּה שֶׁעָשָׂה אֶל הַתֶּרְיַא"ק הוּא אִמּוּת בִּלְתִּי-עַצְמִי, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בוֹ עֲדַיִן חֲשָׁשׁ-זִיּוּף.
____________________________________
וְהַקַּבָּלָה – המסורת. עַצְמִי – מאמת את עצם הדבר באופן ישיר, יאמת שהוא השליח שנשלח ע"י הוכחה המוכיחה את עצם הדבר. בַּתֶּרְיַא"ק – סוג של תרופה מועילה מאוד לבעיות רבות. הָאֲרָסִים – סוגי ארס. הָרְאוּיִים לִכָּנֵס – שמהם רוקחים תרופה זו. סִבּוֹתָיו – מרכיביו. בְּמוֹ – בתוך.
ביאורים
הרכיב העומד במרכז חייו של כל עובד ה' הוא התורה .
התורה מקיפה את כל חייו, הן את העולם המעשי והן את העולם המחשבתי והמידותי. מבחינת העולם המעשי קיום מצוות התורה מלוות אותו 'מסביב לשעון', ומדריכות אותו לגבי המעשה האסור והמעשה המותר: 'בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך'. מצד העולם המחשבתי והמידותי: התורה מדריכה את אדם לחשיבה ישרה ונכונה, לדרך ההתעלות במידות טובות וכדומה. מרכזיותה של התורה וחשיבותה מביאים את חז"ל לעסוק בהסברים על אמיתות התורה, על היותה תורה אלוהית ועל היותה מהותית לחיינו ועוד.
רבי יוסף אלבו מייחס חשיבות עליונה לעניין זה, ומסביר כאן מדוע מסירת התורה לעם ישראל הוא עניין שאמיתותו מוכחת היטב.
ישנן שתי בחינות שדרכן ניתן להוכיח את אמיתות התורה. האחת מצד התורה עצמה , תכניה ועיקריה, כאשר הם נבחנים מול עיקרי האמונה וענפיהם על פי מה שלמדנו לעיל. השנייה שבה הוא עוסק כאן, היא מצד השליח שמסר את התורה, הוא מלמד אותנו שכדי לאמת באופן מוחלט את הנבואה, לא די בהוכחה על המופתים שעשה הנביא, אלא יש לאמת את הנבואות עצמן על ידי ראִייה של הנבואה או של התגשמותה באופן מעשי.
להבנת העניין הוא פותח במשל שמלמד אותנו פרק באופן בו ניתן לְאַמת דבר שאנו רוצים לבדוק את אמיתותו. לשם כך הוא מחלק בין שני סוגים של ראָיות. הסוג הראשון הוא ראָייה על עצם הדבר, מתוך מבט לעומק על הדבר עצמו או על פעולותיו. הסוג השני הוא ראָייה על האדם שעושה את אותו דבר, על גדלותו ויכולותיו. הסוג הראשון של הראיות, הוא הסוג המהותי והמוכח ביותר. בסוג זה העיסוק הוא בבדיקת הדבר עצמו, ונעשה מתוך שאנו רואים את הדברים בעינינו את יכולותיו ופעולתו. לעומת זאת הסוג השני של הראיות, יכול אולי לספק לנו מבט על היכולות והגדלות של מי שיצר את הדבר, אך לא מהווה עדות גמורה על הדבר עצמו.
על פי זה יסביר רבי יוסף אלבו בהמשך הדברים, כיצד ניתנה התורה באופן שיהיו לעם ישראל ראָיות על אמיתותה של התורה ועל היותה תורה אלוהית.
הרחבות
• שיטת הכוזרי בביסוס האמונה
כִּי הִתְאַמֵּת הֱיוֹת הַתּוֹרָה אֱלֹהִית, הוּא מִשְּׁנֵי צְדָדִים: מִצַּד־הַדָּת בְּעַצְמָהּ וּמִצַּד־הַשָּׁלִיחַ. רבי יהודה הלוי הולך בדרך אחרת בהסבר הדרך לאמונה. לאחר שמלך כוזר שואל את החבר על דתו הוא עונה לו באופן הבא: "אמר לו החבר: אנחנו מאמינים באלוהי אברהם יצחק ויעקב המוציא את בני ישראל ממצרים באותות ובמופתים ובמסות, והמכלכלם במדבר, והמנחילם את ארץ כנען, אחר אשר העבירם את הים והירדן במופתים גדולים, ושלח משה בתורתו, ואחר כך כמה אלפי נביאים אחריו מזהירים על תורתו, מיעדים בגמול הטוב לשומרה, ועונש הקשה לממרה אותה. ואנחנו מאמינים בכל מה שכתוב בתורה, והדברים ארוכים". מלך כוזר מתאכזב מתשובת החבר, ותמה מדוע הוא לא מזכיר את בריאת העולם ואת הבורא: "והלא היה לך לומר היהודי, כי אתה מאמין בבורא העולם, ומסדרו ומנהיגו, ובמי שבראך והטריפך והדומה לספורים האלה, אשר הם טענת כל מי שיש לו דת". החבר מסביר את עמדתו: "זה שאתה אומר היא הדת ההקשית המנהגית, מביא אליה העיון, ונכנסים בה ספקות רבות... אבל פתיחת דברי היא המופת, ועוד כי היא הראייה, אין צריך עמה לא ראָיה ולא מופת" [כוזרי א יא-טו]. ריה"ל מסביר שאין הוא מבסס את אמונתו על הוכחות שכליות כיוון שאין הם מביאים לאמונה ברורה ללא ספקות. לעומת זאת, ההשגחה האלוהית הגלויה על עם ישראל היא מקור איתן ודאי לאמונה (ראה 'בין הכוזרי לרמב"ם' עמ' לד-לה).
לעילוי נשמת מרן הרב אברהם יצחק הכהן בן הרב שלמה זלמן קוק זצ"ל
להצלחת נתנאל ברוך בן שרה הי"ו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו בצד של החזקים!
עבודת ה' לחופש
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
אוצרות בלב הים
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
