ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ:
אנו רואים שאסור ליצור מציאות של הלוואה בריבית. ונשווה את הדברים למכירה: אם אדם מוכר לאדם אחר חפץ, הוא רשאי להעלות את המחיר אם שניהם מסכימים, ואין כאן איסור ריבית. אם כן, מדוע אסור ליצור רווח דווקא בהלוואה?
ישנו דיון בגמרא בשאלה אם יש חובה להחזיר הלוואה, או שמא זו רק מצווה: "פריעת בעל חוב מצווה". בשאר התחומים בדיני ממונות, ברור שאדם חייב להחזיר מה שאינו שלו. מדוע רק בהלוואה ישנו דיון שכזה? הרי אם אדם לקח הלוואה ודאי שהוא חייב להחזיר אותה!
כל השאלות הללו מובילות ליסוד אחד. התורה קבעה שמלווה = מענק. מצד אחד, התורה אפשרה לאדם להרוויח כפי יכולתו (ולא הנהיגה כלכלה סוציאליסטית), אך מאידך קבעה שאדם ילווה לחברו כשהוא נזקק לכך. אך התורה קבעה דבר נוסף: הלוואה זו תהיה מעין מענק, כי הכסף איננו של המלווה אלא של הקב"ה.
דבר זה בא לידי ביטוי גם בדברי הגמרא ש"מִלווה להוצאה ניתנה". כלומר: אדם הנותן הלוואה, הרי שהמעות שנתן אינן שייכות לו כלל. אם ירצה הלווה – הוא יכול לקדש בהן אישה, אך המלווה אינו יכול לעשות זאת בזמן שהכסף אצל הלווה. וזאת, כי המעות ניתנו ללווה 'להוצאה' – כמענק, ושוב אין זה הכסף של המלווה. לכן, בזמן זה אין למלווה שום זכות בהלוואה, כי היא רכוש הלווה. לכן, אם הוא לוקח ריבית הרי שהוא גוזל את הלווה (שמעתי ממו"ח הרב בלומנצויג שליט"א).
יסוד זה מבואר באור החיים (שמות כ"ב, כד):
'אם כסף תלווה' – אם יש לך כסף יותר מכפי צרכיך, עד שאתה יכול גם להלוות, דע כי 'את העני עמך' – את חלקו של העני אתה מחזיק.
ההבנה המקובלת היא שהרכוש שייך לאדם, ומסיבות מסוימות הוא צריך לתת ממנו לאדם אחר. במהלך הנוכחי יש מהפך – הרכוש של האדם איננו בדיוק שלו: "את חלקו של העני אתה מחזיק". יתרת הכסף שיש לאדם היא למעשה פיקדון בידו, ועליו לתת כסף זה למי שזקוק לו.
ייתכן שרעיון זה גלום במילה 'צדקה'. המלה צדקה נתפסת אצלנו תמיד כ"נדבה לנצרכים" (אבן שושן, ביאור 4). אולם מקור המילה הוא צדק. צדק פירושו "יושר" (אבן שושן, ביאור 1). במילים אחרות, הנותן צדקה אינו עושה מעשה של רשות ונדבה – הוא עושה צדק, הוא פועל לפי מידת היושר.
ממילא, גם דיני הלוואה הם חלק מצדק זה: מצד אחד, התורה אינה מנהלת כלכלה סוציאליסטית. אין שאיפה לכך שכולם יהיו שווים, וכל אחד יכול להרוויח בהתאם להצלחתו. אולם, יש שאיפה לכך שיהיה מספיק כסף בעולם, בכדי שתהיה אפשרות לעזור לכל האנשים שחסר להם. אמנם, גם מדינות המתנהלות באופן קפיטליסטי מיישמות פעמים רבות מדיניות של רווחה. אך ברוב המקרים המניע הבסיסי שלהן הוא שימור הקפיטליזם מחשש למהפכות עממיות. בתורה, בניגוד לכך, מדובר בחלק בלתי נפרד מהשיטה הכלכלית. אדם רשאי להרוויח ככל יכולתו, אך מטרת רווח זה לתת בידו אפשרות לעזור לכל מעוטי היכולת. בדרך זו, בסופו של דבר ייווצר עולם טוב יותר, מתוקן יותר ושמח יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
