ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (וירא): "וזה מה שאומרים בזמירות ליל שבת קודש 'דורשי ה' זרע אברהם אוהבו, המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא', הרי שתלה עניין תוספת שבת במה שבני ישראל הם זרע אברהם אבינו אוהב ה', כי אהבת ה' של אברהם אבינו היא להוסיף על המצווה ולחייב עצמו יותר במה שמחויב, ולעשות רצון ה' בלבב שלם".
על הכתוב (ישעיהו נו, ב) "שומר שבת מחללו", דרשו חז"ל (שבת קיח, ע"ב) 'מחללו- מחול לו'. וה'אמרי אמת' זיע"א אמר, כי יש עבירות חמורות אשר קשה לשוב עליהם בתשובה, ובכדי להשיג עליהם מחילה, על האדם להתחזק ב'תוספת שבת', שעל ידי מה שהאדם מוסיף על השבת, זה מביא כפרה על אלו העבירות הקשות לשוב עליהן בתשובה.
שמירת שבת אינה רק הקיום הטכני של מצוות השבת. כמובן, זהו דבר נעלה וגדול בפני עצמו, אלא שיש עוד פירוש למילת 'שמירת' והוא 'ציפייה' כמו שפירש רש"י את הפסוק (בראשית לז, יא) "ואביו שמר את הדבר" - 'היה ממתין ומצפה מתי יבא'.
הירושה שקיבלנו מאברהם אבינו היא, שיש בכוח היהודי להכניס את השבת מוקדם ולהוסיף מחול על קודש, מתוך אהבת ה' יתברך.
כשיהודי מקדים את כניסת השבת, הוא מביע שרצונו לעשות את רצון אביו שבשמים בלבב שלם ובנפש חפצה ומראה את תשוקת לבו, שמצפה ומחכה לבואה של שבת קודש. הוא מגלה ששמירת השבת איננה כעול עליו, אלא הוא רץ וממהר לקבלה מוקדם, וגם ביציאתה, אינו מאיץ להיפרד ממנה, אלא מוסיף זמן יותר ממה שמחויב מצד הדין.
וכל זה מכוחו של אברהם אבינו, אב לאומה הישראלית, 'ויטע אשל' - שנטע בתוך כל ישראל נטיעה והיא, שעל כל איש ישראל נאמר 'זרע אברהם אוהבו', וביכולתו לעשות אש"ל- א'חר ש'בת ל'ויה.
אמרו חז"ל (סנהדרין לח, ע"א) שאדם הראשון נברא בערב שבת כדי שיכנס למצוה- לשבת (כפירוש רש"י), מיד. ומובא בשם האריז"ל, כי אילו המתין אדם הראשון עד שבת, היה מותר לו לאכול מעץ הדעת.
כותב 'הלקח והלבוב' (בראשית): "ואולי לפי זה, יש לומר שהבחירה היתה ביד אדם הראשון שמיד שנולד סמוך לשבת, לקבל עליו כבר תוספת שבת, וממילא היה נכנס לשבת מיד ואז לא היה שייך כל ענין החטא כלל. נמצא, שכל שורש החטא של אדם הראשון, היה מה שלא נכנס לשבת מיד, היינו שלא קיבל עליו תוספת שבת".
וממשיך: "ומזה אנו יכולים להבין מה שהפליגו בספרים הקדושים גודל התיקון שיש בתוספת שבת, כי כל שורש החטא בבריאה היה מחסרון תוספת שבת. ולכן יש את ההתנגדות הגדולה מכוחות הטומאה ומניעות היצר הרע שלא להוסיף על קדושת שבת, כי הדבר נוגע עד לתיקון חטאו של אדם הראשון".
על הלשון 'המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא' מקשים, למה נקט היציאה לפני הכניסה, והתשובה היא, כי הכוח לקבל שבת ולהוסיף מחול על הקודש הוא רק בגלל שכבר המשיך קדושת יום השבת לתוך ימי המעשה בעת יציאת השבת הקודמת. על ידי 'המאחרים לצאת מן השבת' - שאיחר לצאת ממנה והמשיך קדושת שבת לתוך השבוע הנכנס, אז ממילא יש ביכולתו לקיים 'וממהרים לבוא' - להוסיף ולהכניס שבת מוקדם.
מוסיף 'הלקח והלבוב' מסר חשוב מאוד: "ידוע, כי הששת אלפים שנה מכוונים נגד ששת ימי בראשית, והאלף השביעי, הוא יום שכולו שבת. ומקובל מפי צדיקים כי פעולת בני ישראל בהוספת חול על הקודש בערב שבת, ממשיך קדושה לתוך ששת ימי המעשה, ומוסיף קדושת שבת לשעות של יום השישי, הרי בפעולה זו מקרבים ביאת גואל צדק, שיתרחב קדושת האלף השביעי להיות מוסיף מחול על הקודש, שבתוך שנות האלף השישי יחול קדושת משיח צדקנו".
וממשיך: "והדברים מובנים בזה שהתחלנו כי ענין 'תוספת שבת' נוגע בתיקונו עד שורש החטא של עץ הדעת, ויש ביכולת הוספת מחול על קודש, למהר התיקון השלם".
השבת הקרובה היא בסימן 'השבת העולמית', לחזק את מעמדה וכבודה של השבת. בפרט בתקופה שלצערנו רואים שיש ירידה בכבוד השבת, ויש הרוצים לחלל ולרמוס את קדושת השבת בראש כל חוצות, אז מוטלת עלינו החובה והזכות לרומם את קרנה של השבת בכל האופנים, הן בהוספת לימוד הלכות שבת, הן בשמירת מצוות השבת יותר בדקדוק וקדושה, הן בעונג ושמחת השבת והן בלהוסיף זמן בכניסת השבת וביציאתה, באופן שנזכה על ידי זכות השבת לגאולה השלמה, אמן ואמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
