ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
הכל הולך אחר כוונת הלב
כְּלָל גָּדוֹל יִהְיֶה בְיָדְךָ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת — שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר כַּוָּנַת הַלֵּב; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז"ל [סנהדרין קו:]: רַחֲמָנָא לִבָּא בָעֵי*. וּלְפִי-זֶה, יֵשׁ מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת הַרְבֵּה, וְאֵינָן עוֹלוֹת* לוֹ כְּלוּם, אוֹ בְשִׁעוּר שֶׁיַּסְפִּיקוּ* לְהַקְנָאַת הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי וְלֹא לְחֵלֶק מִמֶּנּוּ* שֶׁיִּהְיֶה מֻרְגָּשׁ; וְיֵשׁ עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, תַּסְפִּיק* יוֹתֵר מִמִּצְווֹת הַרְבֵּה, כְּפִי כַוָּנַת הָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ, לִקְנוֹת חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַשְּׁלֵמוּת. וְאַחַר שֶׁהָעִנְיָן הוֹלֵךְ אַחַר הַכַּוָּנָה, יִתְבָּאֵר מִזֶּה גַּם-כֵּן שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הֵן שֶׁיִּהְיוּ מִצְווֹת-עֲשֵׂה אוֹ מִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה, הֵן דֶּרֶךְ לְהַקְנָאַת הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי אוֹ מַדְרֵגָה-מָה* מִמֶּנּוּ, בִּהְיוֹתָן נַעֲשׂוֹת עַל-הַכַּוָּנָה הָרְאוּיָה. כִּי לֹא עֲשִׂיַּת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים בִּלְבַד תָּבִיא אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא, אֲבָל* גַּם הַהִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, מִפְּנֵי יִרְאַת ה', יִתֵּן שְׁלֵמוּת בַּנָּפֶשׁ.
הליכה בדרכי ה'
וְזֶה, כִּי לְפִי-מַה שֶּׁבָּא מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה [דברים כח, ט]: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו", נִרְאֶה שֶׁהַהֲלִיכָה בְדַרְכֵי ה' הִיא עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁיַּעֲבֹד בָּהּ הָאָדָם אֶת ה'. וְנִמְצָא הַמְשׁוֹרֵר [תהלים קיט] מְפָרֵשׁ שֶׁמִּי שֶׁהוּא נִמְנָע מֵעֲשׂוֹת רָע מִפְּנֵי יִרְאַת ה', נִקְרָא "הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי ה'" — אָמַר [שם, א]: "אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְיָ" — כְּלוֹמַר: אַשְׁרֵיהֶם הֲמוֹן הַמַּאֲמִינִים, הַנִּקְרָאִים "תְּמִימֵי-דָרֶךְ" שֶׁאֵינָם מִתְחַכְּמִים עַל ה', אֲבָל הוֹלְכִים בִּתְמִימוּת בְּתוֹרַת הש"י. וּבֵאֵר שֶׁהַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' הֵם הַשּׁוֹמְרִים מִצְווֹתָיו בְּכַוָּנַת הַלֵּב, וְלָזֶה אָמַר [שם, ב]: "אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל-לֵב יִדְרְשׁוּהוּ". וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְדֻמֶּה שֶׁאֵין נִקְרָא "הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי ה'" וְלֹא "נוֹצֵר עֵדוֹתָיו" אֶלָּא הַשּׁוֹמֵר מִצְווֹת-עֲשֵׂה, כִּי מִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה לֹא יְצֻיַּר* שֶׁיִּתְּנוּ שְׁלֵמוּת בַּנָּפֶשׁ — לָזֶה אָמַר אַחַר-זֶה [שם, ג]: "אַף לֹא-פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ", כְּלוֹמַר: אַף הַנִּמְנָע מִלַּעֲשׂוֹת עַוְלָה בְּכַוָּנַת הַלֵּב [מִפְּנֵי יִרְאַת-ה', כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "בְּכָל-לֵב יִדְרְשׁוּהוּ"], נִקְרָא "הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי ה'"; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "בִּדְרָכָיו הָלָכוּ". וְכֵן אָמְרוּ רז"ל [מכות פ"ג מט"ו]: יָשַׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה, נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
76 - מאמר ראשון פרק כ"ו חלק ב'
77 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק א'
78 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק ב'
טען עוד
רַחֲמָנָא לִבָּא בָעֵי – ה' רוצה את (כוונת) הלב. עוֹלוֹת – נחשבות, מוסיפות. אוֹ בְשִׁעוּר שֶׁיַּסְפִּיקוּ – אינן במידה מספקת. מִמֶּנּוּ – מקנין השלמות. תַּסְפִּיק – תועיל לאדם. מָה – מסוימת. אֲבָל – אלא. לֹא יְצֻיַּר – לא מסתבר.
הקדמה
המצוות הן המעשים הנעלים ביותר – ציוויים אלוקיים שקיבלנו ישירות מהקב"ה. אך כאן עולה השאלה – כיצד אפשר להסביר שישנם אנשים המקיימים מצוות רבות, אך למרות זאת לא רואים שחל בהם שינוי ניכר?
כדי לענות על שאלה זו ושאלות נוספות, מזמין אותנו רבי יוסף אלבו להתבוננות אחרת, שתביא לקיום המצוות באופן שונה. לקחת את המצוות – אל הלב . עשיית המצוות לא מתרחשת מחוץ לי, אלא בי ובלבבי. האידאל הוא שהמצווה תלמד אותי , תשנה אותי לטובה, שהיא תבוא מתוך כוונה טהורה, ותהפוך את הכוונה להתנהגות. לא ייתכן שאדם יעשה מצווה ויישאר כפי שהיה קודם לכן, שהרי רחמנא לבא בעי ; מעשה לבדו אינו מספיק, העיקר הוא שהלב, הרצונות והשאיפות – יתעלו.
רבי יוסף אלבו בונה בנו את הגישה הנכונה לקיום המצוות. זהו הנושא העיקרי של הפרקים שלפנינו. נלמד על העבודה שבלב, האמונה שמולידה יראה ואהבה לה' ועל השמחה בקיום המצוות. מכל אלה עולה שהמצוות הן חובות שעלינו לקיים, אך הן בעיקר זכויות שאנו יכולים להשלים את עצמנו דרכם.
בפרקים אלה, רבי יוסף אלבו מרומם את המבט שלנו על המצוות ואת הגישה הנכונה אליהן, ובכך מציב אותן כשלמות הגדולה ביותר של האדם.
ביאורים
האם ייתכן שיקיים אדם הרבה מצוות, ובכל זאת לא יהיה לו חלק חשוב מהשלמות? רבי יוסף אלבו מלמד, על פי דברי הגמרא בסנהדרין, שהדבר בהחלט ייתכן. אע"פ שהמצוות הן הדרך לקנות את השלמות, לא קיום המצוה הוא המדד הקובע, אלא דווקא כוונת הלב. המעלה שהמצוות מקנות לנו תלויה בכוונה שאנו מכוונים בהן.
הדברים מיישבים שאלה נוספת. כידוע, התורה מתחלקת לשני סוגי מצוות. מצוות עשה ומצוות לא תעשה. חלוקה זו אינה בִּכְדִי, קיים הבדל מהותי בין שני סוגי המצוות. קל מאוד לראות את הטובה היוצאת מעשייתן של מצוות העשה, משום שאנו רואים וחשים את פעולתן עלינו, לדוגמא: כשאדם לומד תורה הוא מתרומם כתוצאה מהידע החדש שרכש, כשאדם מתפלל הוא מתקרב בלבו אל ה'. לעומת זאת במצוות הלא תעשה אין האדם רואה כיצד הן מקדמות אותו, כיוון שהאדם לא עושה כלום. איך ניתן להסביר את השלמות במצוות הלא תעשה?
על זאת אומר רבי יוסף אלבו, שכיוון שהכלל הוא שרחמנא לבא בעי, על כן המצוות, ומה שהן פועלות עלינו – ימדד בלב. מכאן לשלמות שבמצוות הלא תעשה. אם נתמקד בלבו של האדם כשהוא מקיים מצוות לא תעשה, נראה את המעלה של הדבקות בה' המתבטאת בעזיבת הרצון הרע. כפי שרואים בפסוקים שמביא רבי יוסף אלבו: "אשרי נוצרי עדותיו, בכל לב ידרשוהו, אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו". נוצרי עדותיו – אלו מצות העשה. חשובה ומרכזית היא הגישה : "בכל לב ידרשוהו". אך הפסוק ממשיך: "אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו" – גם אלה שאינם פועלים עוולה, ונמנעים ממעשים רעים, גם הם הולכים בדרכי ה'.
לעילוי נשמת שרה אספיס בת רפאל אריה הכהן ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
