ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
מדרגת אהבת ה'
אַהֲבַת הש"י הִיא הַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְלֹא יַגִּיעַ אֵלֶיהָ הָאָדָם אִם לֹא אַחַר הַגִּיעוֹ לַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה מִן הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כִּי אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו [ישעיהו מא, ח]: "אֹהֲבִי", לֹא הִגִּיעַ לַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת אֶלָּא בְסוֹף יָמָיו וְאַחַר הָעֲקֵדָה, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ [בראשית כב, יב]: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה". וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁנְּבָאֵר עִנְיַן הָאַהֲבָה וּמִינֶיהָ.
שלושת פני האהבה
וְנֹאמַר כִּי הָאַהֲבָה עַל שְׁלֹשָׁה פָנִים*: אִם
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
137 - מאמר שלישי פרק ל"ד חלק ב'
138 - מאמר שלישי פרק ל"ה חלק א'
139 - מאמר שלישי פרק ל"ה חלק ב'
טען עוד
אהבת ה' היא מכל הפנים
וְלִהְיוֹת* הש"י הוּא הַטּוֹב הַגָּמוּר שֶׁאֵין בּוֹ רַע כְּלָל, אַחַר שֶׁאֵין בּוֹ הֶעְדֵּר וְלֹא אֶפְשָׁרוּת* — תִּהְיֶה הָאַהֲבָה אֵלָיו אַהֲבַת הַטּוֹב מִצַּד מַה שֶּׁהוּא טוֹב, וְתִתּוֹסֵף הָאַהֲבָה הַזֹּאת כְּפִי שִׁעוּר הַיְדִיעָה בּוֹ, יִתְבָּרַךְ, אַחַר שֶׁאָמַרְנוּ כִּי אַהֲבַת הַטּוֹב תִּהְיֶה מִצַּד-הַיְדִיעָה בּוֹ לְבָד. וְאָמְנָם, אַחַר שֶׁהוּא, יִתְבָּרַךְ, יוֹצֵר הַכֹּל וְחוֹנֵן וְנוֹתֵן הַמְּצִיאוּת לְכָל נִמְצָא וְנוֹתֵן נְשָׁמָה לְכָל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, הִנֵּה הוּא מוֹעִיל, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱהָב מִצַּד-מַה שֶּׁהוּא מוֹעִיל גַּם-כֵּן. וְכַאֲשֶׁר נַבְחִין הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בּוֹ מֵכִין מָזוֹן לְכָל אֲשֶׁר בָּרָא, כִּי לֹא בָרָא הַדְּבָרִים הַהֶכְרֵחִיִּים לְבַעֲלֵי-חַיִּים אוֹ לָאָדָם לְצֹרֶךְ חֲיוֹתָם, בִּלְבַד, אֲבָל גַּם הַדְּבָרִים הַמְעַנְּגִים, שֶׁאֵינָם הֶכְרֵחִיִּים לָהֶם מִצַּד-חֲיוֹתָם. כְּאִלּוּ תֹאמַר כִּי הָאָדָם אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיֵּם בִּמְזוֹן הַלֶּחֶם בִּלְבָד; וְאוּלָם נִבְרְאוּ הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְהָרִמּוֹנִים, וְזוּלָתָם מִן הַפֵּרוֹת, שֶׁהֵם מְעַנְּגִים, אַף אִם אֵינָם הֶכְרֵחִיִּים לוֹ לְקִיּוּם מְצִיאוּתוֹ. וְהִנֵּה מִזֶּה-הַצַּד, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱהָב גַּם-כֵּן מִצַּד-הֶעָרֵב, כְּלוֹמַר: מִצַּד-שֶׁבָּרָא הַדְּבָרִים הָעֲרֵבִים וְהַמְעַנְּגִים. וּבַעֲבוּר-זֶה, עִם-הֱיוֹתוֹ* אֶחָד, אַחְדוּת גְּמוּרָה, יֵאוֹתוּ* אֵלָיו כָּל מִינֵי הָאַהֲבָה — אִם אַהֲבַת הַטּוֹב וְאִם אַהֲבַת הַמּוֹעִיל וְאִם אַהֲבַת הֶעָרֵב. וְרָאוּי, לְפִי-זֶה, שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱהָב בְּתַכְלִית* מַה שֶּׁאֶפְשָׁר בְּכָל מִינֵי הָאַהֲבָה; כִּי לֹא יְדֻמֶּה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא יוֹתֵר טוֹב, וְלֹא יוֹתֵר מוֹעִיל, וְלֹא יוֹתֵר מְעַנֵּג, מִמֶּנּוּ.
____________________________________
פָנִים – סוגים. אִם – או. שֶׁיִּפָּסֵדוּ – שתיפסק האהבה. אֲבָל – אלא. לְמַה שֶּׁהִתְבָּאֵר – מפני שנתברר. הַיָּדוּעַ – ידע והשיג שהוא טוב בעצמו. אֲבָל – אלא. וְלִהְיוֹת – מחמת. שֶׁאֵין בּוֹ הֶעְדֵּר וְלֹא אֶפְשָׁרוּת – אין בו חסרון ולא אפשרות של חסרון. הֱיוֹתוֹ – של ה'. יֵאוֹתוּ – ראויים. בְּתַכְלִית – בשלמות.
ביאורים
אחרי שהצליח האדם להשיג את מדרגת יראת ה' במלואה, ביכולתו לעבור אל מדרגת אהבת ה', שהיא המדרגה הנחשקת והנשגבה ביותר. אִתה כל עבודת האל נהפכת לעונג, שהרי אין אושר גדול יותר מהאושר הטמון באהבת אהובינו. אמנם, זו גם הסכנה שבמידה. אדם יכול להשתכר מהעונג שבה, וכל עבודתו תהיה מיועדת רק להנאתו, במודע או שלא. לכן הוקדמה מידת היראה למידת האהבה, כדי לבנות תשתית של התבטלות אישית ומודעות עמוקה לאחריות ולאמת שבעבודת ה'. כך העונג האישי אינו משתלט עליה, אלא להיפך, הוא מסייע לצירוף כל האישיות אל העבודה הנפלאה.
מכוח האהבה יש לנו אפשרות להתחבר לבני אדם ולכל דבר אחר. שלושה גורמים מעוררים בנו אהבה. את הגורם הראשון נוכל לחוש, למשל, כאשר יספרו לנו סיפור מרגש ומרשים על גודל טובו של אדם כלשהו. מן הסתם נחוש מיד אהבה ואהדה כלפי אותו אדם, ונשמח להכירו וליצור עמו קשרים. הגורם השני הוא התועלת העתידית שעשויה להיוולד לנו מאותו אדם, והגורם השלישי הוא הנעימות או ההנאה שיש לנו מחברתו. אמנם, שתי האהבות האחרונות נובעות מאינטרס צדדי ותלויות בו, ולכן הן אינן יציבות ואינן אמינות.
אדם המרבה להתמקד בתלונות שלו על מעשה אחד קטן של שכנו, הוא ילך ויפתח כלפיו יחס די שלילי, אפילו אם רוב עשייתו של שכנו בהחלט חיובית, ובעיני כל האנשים האחרים הוא אדם משכמו ומעלה, מרשים ומעורר השראה. כך גם מי שהשכן שלו עושה עבורו טובות רבות, אלא שהוא לא יודע (ואינו דואג לברר) ממי הטובות הללו. וכן אדם שיקבל דברים כואבים, אלא שכולם לטובתו (כגון לחנכו) – אם הוא לא יצליח להתרומם מהסבל הרגעי הרי שהוא רק יכעס עליו. כאשר מדובר בקב"ה האהבה אליו ראויה ומוצדקת מכל שלושת גורמי האהבה, ואם היא בכל-זאת חסרה או שאינה גדולה כל כך – הכרחי לפעול ליישור תודעתנו. הרי מובן לכולנו שאין טוב יותר ממנו, אין מועיל כמוהו ואין הנאה שקיבלנו מעודנו שלא מאִתו הגיעה, ולכן הדבר המתבקש ביותר הוא שיחסנו אליו יהיה יחס של אהבה עצומה, "בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאדך".
הרחבות
• יתרונות העובד מאהבה
אַהֲבַת הש"י הִיא הַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה. ישנם מספר הסברים מדוע המדרגה של אהבת ה' יותר גדולה מהמדרגה של יראת ה'. כתב רבנו יצחק מקורבייל : " האוהב הוא הזריז במצות עשה ולא תעשה וכמו כן שלא על מנת לקבל פרס ... ומדת האהבה זו היא זריזות להיות זריז לעשות גדר לפרוש קודם שבא החטא לידו. ומידת האהבה שזהו זריזות, גדולה ממידת היראה שזהו זהירות, להיות זהיר כשתבוא עבירה לידו אל יעשנה, אבל האהבה היא זריזות מקודם לכן שלא יבא לידי עבירה" [ספר מצוות קטן ד]. והוסיף על דבריו רבנו פרץ : "העושה מיראה אצל רבו, כשרבו מטריח עליו מניחו והולך לו (על פי ספרי, דברים לב). אבל העובד מאהבה עובד לעולם . לכן מדת האהבה יתירה על מדת היראה" [שם, הגהות רבנו פרץ]. העובד מאהבה עובד מתוך הרגשת דביקות וחיבור לקב"ה. עבודה כזו גורמת להתלהבות וזריזות בעבודת הבורא. לכן העובד מאהבה דואג מראש לא להיכנס למצבים שהם נגד רצון הבורא. כמו כן, העובד מאהבה אינו מצוי במצב של ריחוק וחרדה אלא בהרגשת קרבה לבורא. ממילא עבודת הבורא איננה מכבידה עליו, אלא משמחת אותו והוא מקיימה בנעימות ובעקביות.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה מברכים על פיצה?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
