ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
חלקי התורה הם מצוות עשה ומצוות לא תעשה
מִמַּה שֶּׁבֵּאַרְנוּ בַפֶּרֶק הֶעָבַר, יִתְחַיֵּב* שֶׁהַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיֻּשַּׂג אֶלָּא בְמִצְווֹת-עֲשֵׂה וּמִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה. וְזֶה, כִּי כְמוֹ שֶׁשּׁוּם-שְׁלֵמוּת אֱנוֹשִׁי אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיֻּשַּׂג אֶלָּא בְאֶמְצָעוּת הָאֵבָרִים הַנִּמְצָאִים בְּפֹעַל וּבְאֶמְצָעוּת הַזְּמָן הַבִּלְתִּי-נִמְצָא בְּפֹעַל, כֵּן הַשְּׁלֵמוּת הַנַּפְשִׁי יֻשַּׂג בְּמִצְווֹת-עֲשֵׂה וּבְמִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה. וְלָזֶה* הָיוּ הַשְּׁלֹשָׁה-חֲלָקִים שֶׁהַתּוֹרָה נֶחֱלֶקֶת עֲלֵיהֶם — שֶׁהֵם: דֵּעוֹת וְחֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק עֶשְׂרִים-וְאַרְבָּעָה מִזֶּה-הַמַּאֲמָר — כָּל אֶחָד מֵהֶם מַקִּיף עַל מִצְווֹת-עֲשֵׂה וְעַל מִצְווֹת-לֹא- תַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְכָל חֵלֶק מֵהֶם דֶּרֶךְ לְהַקְנָאַת הַשְּׁלֵמוּת אוֹ חֵלֶק מֵהַשְּׁלֵמוּת הַנִּקְנֶה אֶל הָאָדָם מִצַּד-מִצְווֹת-עֲשֵׂה וּמִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה.
מצוות העשה
וְזֶה, כִּי בַדֵּעוֹת יֵשׁ מִצְווֹת-עֲשֵׂה, כֶּאֱמוּנַת מְצִיאוּת ה' וְאַחְדוּתוֹ וְשֶׁאֵינוֹ גוּף וְלֹא כֹחַ-בְּגוּף*, וּמִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה: שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה', וְשֶׁלֹּא לָתוּר אַחֲרֵי עֲבוֹדָה-זָרָה, וְזוּלַת-זֶה. וּבַחֻקִּים — כִּלְבִישַׁת צִיצִית וְאִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת. וּבַמִּשְׁפָּטִים: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" [ויקרא יט, טו]; "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" [דברים כד, טו]; "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ" [שם טו, יד]; "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ" [ויקרא כה, יז]; "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" [שם יט, יא]; וְזוּלַת-אֵלֶּה הַרְבֵּה.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
79 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק ג'
80 - מאמר שלישי פרק כ"ח חלק א'
טען עוד
איך חלק המשפטים נותן שלמות
וְהַדָּבָר מְבֹאָר כִּי הַחֵלֶק הַמַּדָּעִי רָאוּי שֶׁיַּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת, הֵן מִצְווֹת-עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ, הֵן מִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה. וְכֵן הַחֵלֶק הַחֻקִּי — וְהוּא הַמַּקִּיף בַּדְּבָרִים הַנִּרְצִים אֵצֶל הש"י וְהַבִּלְתִּי-נִרְצִים — רָאוּי שֶׁיֻּקְנֶה בוֹ הַשְּׁלֵמוּת עַל-הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמָעְלָה. וְאוּלָם מַה שֶּׁצָּרִיךְ בֵּאוּר הוּא: אֵיךְ יִהְיֶה הַשְּׁלֵמוּת הַנַּפְשִׁי נִקְנֶה בַּחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הַמַּקִּיף בַּמִּשְׁפָּטִים? כִּי לֹא יְצֻיַּר שֶׁיִּתֵּן* שְׁלֵמוּת בַּנֶּפֶשׁ שׁוּם-חֵלֶק מֵחֲלָקָיו*, לֹא מִצְווֹת-עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ וְלֹא מִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה. כִּי הַחֵלֶק מִמִּצְווֹת-עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ, כְּמוֹ לָדוּן בְּנִזְקֵי הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהָאֵשׁ, אוֹ הַחֵלֶק מִמִּצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה, כְּמוֹ "לֹא תִּגְנֹבוּ" [שם יט, יא] וְ"לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" [שם יט, יג] וְזוּלָתָם — עִם-שֶׁהֵם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים לְקַיֵּם הַיִּשּׁוּב הַמְּדִינִי, מַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה בָּהֶם שֶׁתִּקְנֶה נַפְשׁוֹ שׁוּם-שְׁלֵמוּת אֱנוֹשִׁי עַל-יְדֵיהֶם? וְאִם בַּעֲבוּר שֶׁהֵם מָבוֹא וָדֶרֶךְ לְתִקּוּן הַמִּדּוֹת — שֶׁבָּזֶה הַיְשָׁרָה* לִקְנוֹת הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי, לֹא זוּלַת-זֶה* — יִהְיֶה, אִם-כֵּן, הִשְׁתַּדְּלוּת רֹב חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְעָסְקָם בַּתַּלְמוּד וּבְדִינֵי הַשְּׁאֵלוֹת הַתַּלְמוּדִיּוֹת, דָּבָר בִּלְתִּי-מוֹעִיל לְהַקְנָאַת הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה יְגִיעָם לָרִיק, חָלִילָה; עִם*-שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק גָּדוֹל כָּזֶה מֵהַתּוֹרָה בִּלְתִּי-נוֹתֵן שׁוּם-שְׁלֵמוּת בַּנֶּפֶשׁ אֶלָּא מִצַּד-הֱיוֹתוֹ תִקּוּן הַמִּדּוֹת וְלֹא זוּלַת-זֶה.
____________________________________
יִתְחַיֵּב – הוכח. וְלָזֶה – ולכן. כֹחַ־בְּגוּף – כוח הפועל באמצעות גוף. לֹא יְצֻיַּר שֶׁיִּתֵּן – לא מסתבר. מֵחֲלָקָיו – ממיני מצוות המשפטים. הַיְשָׁרָה – הכנה. לֹא זוּלַת־זֶה – בלבד. עִם – ועוד.
ביאורים
בפרק הקודם רבי יוסף אלבו התמודד עם הקושי בהבנת תפקידן של מצוות לא תעשה וביאר את השלמות שנקנית לנו כשאנו נשמרים מלעבור על מצוות לא תעשה. לכן, בשלשת הסוגים של המצוות, האמונות, החוקים והמשפטים אנו מוצאים, שהם נחלקים למצוות עשה ולמצוות לא תעשה.
בפרק זה הוא מסביר איזו שלמות מיוחדת יש במשפטי התורה , כלומר הדינים העוסקים בעולם האנושי .
מובן מהי השלמות המיוחדת שבהנחת תפילין – האדם 'נקשר' אל ה' ואל תורתו, הוא מעורר את עצמו לכך שהוא נוכח פני ה', ובכך ברורה היא השלמות, שמצוה זו מזכה אותו.
אך במצוות אחרות, כגון: תשלומי נזקין: השור והבור, ואיסור הגניבה, צריך להבין שאמנם מצוות אלו מועילות לתיקון חיי החברה, שיתקיימו בלי חמס ופגע, אבל האדם רק נמנע מרע . האדם לא בנה בעצמו דבר חיובי כמו בשאר המצוות כתפילין, ציצית וקרבנות.
אין לומר שמטרתן של מצוות אלו רק לתקן את מידות האדם ולהכשירו לשאר המצוות בעוד ששאר המצוות, היינו הדעות והחוקים, מהוות את עבודת ה' האמיתית, אלא גם הן חלק מהותי מעבודת ה', מפני היותן עיקריות כל כך גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה, וחכמי ישראל עסקו באריכות ובעמקות דווקא בחלק הזה של משפטי התורה.
הרחבות
לימוד 'חושן משפט'
הִשְׁתַּדְּלוּת רֹב חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְעָסְקָם בַּתַּלְמוּד וּבְדִינֵי הַשְּׁאֵלוֹת הַתַּלְמוּדִיּוֹת, דָּבָר בִּלְתִּי־מוֹעִיל לְהַקְנָאַת הַשְּׁלֵמוּת. בפסקה זו רבי יוסף אלבו מעורר שאלה גדולה הדורשת בירור: כיצד הלימוד והעיסוק בדיני התורה בדיני בין אדם לחברו מקנים שלמות נפשית לאדם הלומד? האמנם לימוד דינים כדיני שור שנגח את הפרה מוסיף בנו מעלה רוחנית? שאלה זו עולה בעיקר מפני שחלק ניכר מלימודינו היום יומי קשור לחלק 'חושן משפט' בשולחן ערוך העוסק בדינים אלו. הרב קוק נגע גם הוא בסוגיה זו: "דרך התשובה היותר מקורית וטובה הנובעת מאור התורה בעולם" (החזרה בתשובה האיכותית ביותר) "היא השִנון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלמוד 'חושן משפט' בכל הבקיאות הגירסאית (לימוד ללא עיון ופלפול) היותר בהירה, וכל החריפות הישרה והרחבה היותר אפשרית. היא (התשובה הנ"ל) מתקנת את כל מכשולי הלב (בלבולים וסיבוכים) שבחיים, ומעמידה את הצדק האלהי על בסיסו הנאמן ונוטלת את מחץ הספק והנבוכה מתוך הנשמה", (הלימוד בדיני חושן משפט מרגיל את האדם המסופק לחתוך ולהכריע דברים), "על ידי מה שמאירה היא באורהּ הבהיר את דרך החיים המעשיים" (בפסיקת דין אין אפשרות לדיין לעגל פינות ולהישאר רק בסיסמאות כמו "ואהבת לרעך כמוך", על הדיין לברר את הדין לאשורו ולהכריע בצורה החלטית) [אורות התשובה יג, ה].
לרפואת חיים בן זוהרה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
