ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה יצחק בן איריס
מֵעַתָּה, מַה שֶּׁאָמְרוּ רז"ל בְּסוֹף מַכּוֹת [כג:]: דָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְלַאי: תַּרְיַ"ג מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינָי. בָּא דָוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת-עֶשְׂרֵה, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים טו, א-ב]: "יְיָ, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וכו' הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק". בָּא יְשַׁעְיָהוּ [לג, טו] וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים" וגו'. בָּא מִיכָה [ו, ח] וְהֶעֱמִידָן עַל שָׁלֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָה-יְיָ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ". בָּא חֲבַקּוּק [ב, ד] וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" וכו' — אֵין הַכַּוָּנָה לוֹמַר כִּי בַעֲשִׂיַּת אַחַת-עֶשְׂרֵה מִצְווֹת אוֹ שֵׁשׁ אוֹ שָׁלֹשׁ יִקְנֶה מִן הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי הַמַּדְרֵגָה שֶׁתֻּשַּׂג מִצַּד כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אוֹ שֶׁבָּהֶן יִקְנֶה מַדְרֵגָה-מָה מֵהַשְּׁלֵמוּת וְלֹא בְּפָחוֹת; אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד מִן הַנְּבִיאִים הָיָה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּלָלִים — כּוֹלְלִים מִצְווֹת רַבּוֹת מֵהַתּוֹרָה וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי-אָדָם עוֹשִׂים — כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵיהֶם יַשִּׂיג הָאָדָם מַדְרֵגָה גְדוֹלָה מֵהַשְּׁלֵמוּת. כִּי לְמַה* שֶּׁיִּקְשֶׁה עַל כָּל אָדָם לְהַעֲמִיס עַל-עַצְמוֹ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וְגַם יִקְשֶׁה עָלָיו לַעֲשׂוֹת מִצְוָה כְתִקְנָהּ מִכָּל הַצְּדָדִים, עַל-הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה בְּזֶה-הַמַּאֲמָר [פרקים כח-כט], הָיְתָה כַוָּנַת כָּל הַנְּבִיאִים לַעֲשׂוֹת כְּלָלִים, שֶׁעַל-יְדֵיהֶם תֻּשַּׂג מַדְרֵגָה גְדוֹלָה מֵהַשְּׁלֵמוּת, קְרוֹבָה לַמַּדְרֵגָה הַמֻּשֶּׂגֶת עַל כְּלָל-הַמִּצְווֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲלֶה לְמַדְרֵגָה כָמוֹהָ.
____________________________________
לְמַה – מפני.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
103 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ב'
104 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ג'
105 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ד'
טען עוד
למדנו שהאדם קונה על ידי חלק מהמצוות מדרגה בעולם הבא, אם גבוהה אם פחות, ועל התנאים לקניית אותה המדרגה. על פי זה נוכל לבאר את דברי הגמרא במסכת מכות, שהנביאים צמצמו כביכול את מספר המצוות.
מעיון ראשוני היה נראה כביכול שדוד, ישעיהו ושאר הנביאים מוצאים אלטרנטיבה לתרי"ג המצוות: שלוש עשרה מצוות, שש, שלוש ואחת. אולם, כעת, בהסתמך על מה שלמדנו, מתברר שנביאים אלה ניסו לעזור לעם להשיג מדרגה גבוהה ככל הניתן בפחות מאמץ.
קשה לקיים את כל המצוות, לכוון את כל הכוונות ולהקפיד לחזור ולקיים שוב ושוב מצוות שכבר קוימו. אשר על כן רצו הנביאים למקד את עם ישראל, כך שיוכלו להשיג בקיום מספר מצוות מועט וממוקד, מדרגה גבוהה וכוללת ככל שניתן. מתוך ההבנה שרק על ידי כל תרי"ג המצוות תושג המדרגה הגבוהה ביותר, ניסו הנביאים לכלול את התרי"ג בכללים הכוללים כמה שיותר מצוות, ולהדריך את העם להתמקד ולאחוז באלו הכללים. מטרת כללים אלו, אינה להפחית את כמות המצוות, אלא לכוון את העם לכל התרי"ג דרך מספר מועט וממוקד של מצוות. כאשר אנו אומרים לאדם שעליו להתמקד במספר עניינים מרכזיים ולהתקדם בהם, כגון: חסד, משפט ומצוות שבין אדם למקום כדברי מיכה, אזי יוצרים אנו מצב בו נפשו של האדם תפוסה סביב עבודת ה'.
הרחבות
בא דוד והעמידן על אחת עשרה
קְרוֹבָה לַמַּדְרֵגָה הַמֻּשֶּׂגֶת עַל כְּלָל־הַמִּצְווֹת. רבנו מאיר הלוי מפרש את דברי רבי שמלאי בדרך זו: מי שמקיים את כל התורה זוכה לסייעתא דשמיא מיוחדת להתגבר על היצר הרע ולהישמר מהרהורים רעים, ובזכות כך מגיע לעולם הבא בלי חטאים. אך מי שאינו מקיים את כל התורה אינו זוכה לשמירה זו אפילו אם יש לו רוב זכויות. כשראה דוד המלך שהדורות מתמעטים מבחינה רוחנית, קבע מציאות חדשה בכוח תפילתו שבה גם מי שמקיים את אחד עשר המצוות שמנה– זוכה לשמירה זו. בדומה לכך קבע ישעיהו שש מצוות וכו'. וברור שאין הכוונה לפטור מוחלט משאר מצוות התורה. (מובא בעין יעקב, מכות, הכותב כא). רבי יוסף אלבו לא הזכיר את השמירה האלוהית עליה דיבר רבנו מאיר, אך גם לא פירט את משמעות המדרגה הגדולה שניתן להשיג על ידי כלל המצוות שמנו דוד וישעיהו והבאים אחריהם. הסייעתא דשמיא והשמירה האלוהית מביאים את האדם למדריגה גדולה מן השלמות. אם-כן ניתן לראות את פירושי הראשונים כמשלימים זה את זה.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מגדירים כללי מלחמה?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
