ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְהָאַהֲבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הִיא מִצַּד-הָאָהוּב, לֹא תִהְיֶה אֶלָּא בְּבַעֲלֵי שֵׂכֶל וּבִינָה. כִּי הָאַהֲבָה שֶׁיֹּאהַב הָאָדָם אֶת חֲבֵרוֹ מִצַּד-עַצְמוֹ*, אֵינָהּ אֶלָּא מִצַּד-הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר בּוֹ; וְלָזֶה*, אִם יִשְׁתַּטֶּה הָאָהוּב אוֹ יָמוּת, תִּפָּסֵק הָאַהֲבָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּבְרַח מִן הַגּוּף הַמֵּת, לְפִי שֶׁאֵין-שָׁם הַדָּבָר הָאָהוּב. וְלִהְיוֹת זֹאת-הָאַהֲבָה הַמְשֻׁבַּחַת שֶׁבְּמִינֵי הָאֲהָבוֹת וְלֹא תִמָּצֵא אֶלָּא בְּבַעֲלֵי שֵׂכֶל וּבִינָה, יְשֻׁבַּח הָאָדָם אוֹ יְגֻנֶּה עָלֶיהָ; וְעַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִתְעָרֶב בָּהּ שׁוּם-צַד-הֶכְרֵחַ כְּלָל, כִּי לֹא יְשֻׁבַּח הָאָדָם אוֹ יְגֻנֶּה עַל הַדָּבָר הַמֻּכְרָח*, אֲבָל עַל הַדָּבָר שֶׁהוּא בְחִירִי עָלָיו מִכֹּל-וָכֹל. וְלָזֶה נִשְׁתַּבַּח אַבְרָהָם-אָבִינוּ בְּזֶה-הַמִּין מִן הָאַהֲבָה, מִזּוּלָתוֹ, עַד שֶׁקְּרָאוֹ הַכָּתוּב [ישעיהו מא, ח] "אַבְרָהָם אֹהֲבִי", לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְלִבּוֹ תַּכְלִית אַחֶרֶת, רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הש"י הָאָהוּב, וְלֹא הָיְתָה-שָׁם סִבָּה אַחֶרֶת תַּכְרִיחַ אוֹתוֹ עַל-כָּךְ; שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְעָרֵב בְּפֹעַל הָעֲקֵדָה שׁוּם-צַד-הֶכְרֵחַ כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ מִצְוַת הש"י לֹא הָיְתָה מַכְרַחַת אוֹתוֹ. וְזֶה דָבָר בֵּאֲרוּהוּ רז"ל [ב"ר נו, י; ויק"ר כט, ט] עַל פָּסוּק "יְיָ יִרְאֶה" וגו' [בראשית כב, יד]: אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הקב"ה: רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וגו' וְהַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה" [שם, ב], הָיִיתִי יָכוֹל לוֹמַר: וַהֲלֹא כְבָר אָמַרְתָּ לִי: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" [שם כא, יב]; וְלֹא אָמַרְתִּי כֵן, אֲבָל כָּבַשְׁתִּי רַחֲמַי וְלֹא הִרְהַרְתִּי אַחַר מִדּוֹתֶיךָ — שֶׁיֵּרָאֶה מִזֶּה מְפֹרָשׁ שֶׁאֲפִלּוּ מִצַּד מִצְוַת-הש"י לֹא הָיָה אַבְרָהָם מֻכְרָח, אַחַר שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל עַל-זֶה מִמֶּנּוּ בְּטַעֲנָה אֲמִתִּית, אִם רָצָה; וְלֹא עָשָׂה כֵן, אֲבָל כָּבַשׁ רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן לְאַהֲבַת ה'.
פועל העקֵדה נתייחס לאברהם
וְלָזֶה הוּא שֶׁנִּתְיַחֵס פֹּעַל הָעֲקֵדָה אֶל אַבְרָהָם, וְלֹא אֶל יִצְחָק, עִם-הֱיוֹתוֹ בֶּן שְׁלֹשִׁים-וָשֶׁבַע שָׁנָה בִּשְׁעַת הָעֲקֵדָה, כְּפִי-דַעַת רז"ל [סדר עולם, פ"א]; לְפִי שֶׁאַבְרָהָם הָיָה יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל* עַל-זֶה שֶׁלֹּא לַעֲקֹד אֶת בְּנוֹ, וְיִצְחָק לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל שֶׁלֹּא לִמְסֹר עַצְמוֹ אִם נִצְטַוָּה עַל-כָּךְ. וּמִזֶּה-הַטַּעַם הוּא שֶׁאָנוּ מַזְכִּירִים בִּתְפִלּוֹתֵינוּ תָּמִיד עֲקֵדַת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק, יוֹתֵר מֵעֲקֵדַת כָּל הַחֲסִידִים וְהַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הש"י, כְּגוֹן רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו וְכָל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּכָל דּוֹר-וָדוֹר; לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם אָמְנָם מָסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הש"י לְקַיֵּם מִצְוַת "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [ויקרא כב, לב]. אֲבָל אַבְרָהָם, אֲפִלּוּ מִצְוַת הש"י לֹא הָיְתָה מַכְרִיחָתוֹ עַל-כָּךְ. וְיָדַע וְהִבְחִין מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, כִּי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים הָיָה מִשָּׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: "קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ" עַד שְׁעַת הָעֲקֵדָה, שֶׁהֲרֵי כָתוּב [בראשית כב, ד]: "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם מֵרָחֹק".
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
153 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ב'
154 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ג'
155 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ד'
טען עוד
ביאורים
גם לבעלי חיים יש רצונות, אולם רק לנו יש אהבה 'שאינה תלויה בדבר', או כפי שמכנים אותה 'אהבה אמיתית'. נוכל להסיק אם-כן שמקורה בצד הרוחני שבנו, שהיא באה אלינו מנשמתנו, והיא חלק מצלם האלוהים שבנו. לכן לא נמצא אותה בבעלי חיים. אינסטינקט אוטומטי מכריח כלבה, למשל, לטפל בגוריה, אולם אם הם ייפרדו ממנה לא נראה שום קשר 'נפשי' שנותר לה כלפיהם. לכן השאלה כמה אנו נותנים ביטוי לצלם האלוהים שבנו בחיים תלויה רבות באהבה הרוחנית. האהבה הרוחנית היא חלק מרכזי במימוש האנושיות שלנו. ולכן במקרים רבים נעריך את הסובבים אותנו ואת עצמנו בהתאם לפיתוחה, לעוצמתה, ל'אמיתיותה', לעומקה ולהתפשטותה במכלול מערכות החיים. הערכה זו מוצדקת במיוחד עבור אהבה שהאדם פיתח מתוך בחירתו והיא יצירתו האישית. אינו דומה האוהב את ילדיו ואת קרוביו למי שהפך את עצמו ל'איש אהבה', ומפיץ אהבה לכל עבר. אהבת אם לילדיה צריכה להיות הרבה מעבר לממוצע כדי שתהיה מרשימה. זאת הייתה מידתו המיוחדת של אברהם אבינו. צדיקים רבים מסרו את נפשם בצורה מרשימה, אולם דבקותם בקב"ה קיבלה גם חיזוק ותחושת הכרח מתוך הבנתם את החשיבות להישאר נאמנים לא-ל האמיתי. יצחק קיבל ציווי מוחלט מאביו, בשם האלוהים, ועם אהבתו לה' התחזקה רוחו גם ביראת המְּצַוֶּה, ומי יעז להתעמת חזיתית עם בורא העולם? מיוחד אברהם, שלולא שכח לחלוטין את עצמו מפני אהבתו האינסופית לקב"ה הוא לא היה עומד בניסיון. הוא הרי ניגש לעשות מעשה נורא ללא כל הבנה, ומספיק היה שלרגע ייזכר באינטרס האישי שלו כדי שיצופו בראשו אינספור הסברים מדוע הנכון והראוי ביותר הוא שיימנע ממעשיו. לא היה נדרש עימות חזיתי עם ה', לעבור על דבריו במצח נחושה, אלא היו לו הסברים רבים מדוע 'לשם שמים' עדיף שיצחק יחיה, כפי שה' בעצמו הבטיחו, והכול עבור הברית העולמית שבין ה' לאברהם – להצמיח מזרעו עם סגולה שיגאל את העולם. בשם תיקון האנושות ומילוי רצון ה' 'האמיתי' אברהם היה משכנע את עצמו ועובר על ציווי ה' – אילו שכח לרגע את אהבתו לה' והיה חושב על עצמו.
הרחבות
• איך מגיעים לאהבת ה'
לֹא יְשֻׁבַּח הָאָדָם אוֹ יְגֻנֶּה עַל הַדָּבָר הַמֻּכְרָח, אֲבָל עַל הַדָּבָר שֶׁהוּא בְחִירִי עָלָיו מִכֹּל־וָכֹל. רבי יוסף אלבו מדגיש שיש בידינו יכולת גמורה לבחור לאהוב את ה'. כיצד מגיעים לאהבת ה'? כותב הרב אלעזר סגל לנדא : "לא יצויר בשוכן בית חומר (באדם הנמצא בגוף החומרי) אהבת השם בלתי (ללא) הילוך בדרכיו ושמירת מצותיו וחוקיו... מחמת שהאדם מדבק את עצמו במידותיו הנעימים ובדרכיו הישרים מדמין בזה הצורה ליוצרה (על ידי הליכה בדרך ה' האדם נהיה דומה במידותיו ליוצרו)... ועל ידי הדמיון במדות הללו משיגים כח לאהבה את ה'. ואמרה תורתינו הקדושה "לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו" [דברים יא, כב]. ודרשו חז"ל "וכי אפשר להדבק בה'? אלא הדבק עצמך במדותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום" [שבת קלג:]. ואומר (ראיה נוספת) "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם" [דברים יא, יג]. דהכוונה הוא גם כן, דעל ידי השמיעה אל מצותיו ותורותיו יהיו מגיעים לאהבה את ה' ולעבדו עבודה תמה בכל לב ונפש. והרואה בעיניים פקוחות יראה, כי בכל התורה כולה בכל מקום אשר נאמר אזהרה על אהבת השם ברוך הוא סמיך ליה (סמוך לו) דביקות בה' והליכה בדרכיו ושמירת חוקיו ומצותיו" [יד המלך, הלכות יסודי התורה ב, ב]. אם-כן, אהבת ה' היא תולדה של קיום המצוות ותיקון המדות.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה המשמעות הנחת תפילין?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
