ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
המאירי מביא שני פירושים
א. זהו המשקל הקטן ביותר של המשקולות, וכוונת המאמר לומר שהגאווה צריכה להיות במידה מועטה מאוד.
ב. זה מסמל חלק מדוד, והכוונה שצריך שיעור מסוים (והוא עושה חשבון בהקשר של ערבוב יין ומים).
המקנה (הקדמה למסכת קידושין) כתב שהפירוש הוא שצריך להיות באדם כמו אחד משמונת הפסוקים שמשה כתבם בסוף התורה, והכוונה שלמרות שכתב משה שבחים על עצמו, והעיד על עצמו כל מיני דברים, בכל זאת מכיוון שהכול לצורך עבודת ה' ויראתו, היה יכול להתפאר בכך, כמו שנאמר: 'כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי', כלומר, שגאוות התלמיד חכם חייבת להיות רק לשם שמיים.
הנתיבות בספרו נחלת יעקב (בראשית ג) כתב שלכל מידה יש מקום בעולם, וגם למידת הגאווה, על כן תלמיד חכם צריך לדעת להשתמש בגאווה בצורה נכונה, וכך הוא לוקח את המידה שלא נמצאת באדם סתם, ומתקן אותה על צדה הטוב, אלא שצריך שדבר זה יהיה במידה שקולה ומדודה.
צריך להדגיש, שאמנם זו דעתו הידועה של רב, אך מדעת הרמב"ם (דעות ב, ג) נראה באופן פשוט שהוא פוסק כרב נחמן בר יצחק החולק עליו (הגהות מימוני שם), וסובר ש'לא מיניה ולא מקצתיה'. והבין הרמב"ם שלדעת רב נחמן בר יצחק לא משמתים את מי שאין בו גסות הרוח כלל, אלא רק את מי שיש בו גסות הרוח.
סיכום: רב שאומר שלתלמיד חכם צריך שיהיה שמינית שבשמינית גאווה. כוונתו שהגאווה תהיה מוגבלת בצורה כלשהי, ובאופן ברור. אך נראה מהרמב"ם שכלל לא פסק את מימרא זו, ופסק שלתלמיד חכם אסור שיהיה אפילו שמץ גאווה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
