ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הראשונים נחלקו בשאלה כיצד להתייחס לסוגיא זו. לשיטה הקיצונית מצד אחד, כל מלאך הנזכר הוא אכן יצור לא גשמי, יצור המגדיר עצמו "פלאי" כדברי המלאך שנגלה למנוח, אבי שמשון: "וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי" (שופטים י"ג יח). יצור זה איננו כפוף לחוקי הטבע, לכן הוא יכול להעביר בדרך נס, צאן מעדרו של לבן לעדרו של יעקב, כפי שמסביר רש"י בפרשתנו:
"והנה העתודים - אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב" (בראשית ל"א י).
לשיטה זו גם במקום שלא נזכר במפורש שמדובר במלאך, כך ניתן להסביר, כמו בפגישתו של יוסף עם ה"איש", כשתעה בשדה באזור שכם, וז"ל רש"י שם "וימצאהו איש - זה גבריאל" (שם ל"ז טו). לעומתה השיטה ההפוכה טוענת כי מלאכים אינם מסתובבים על פני האדמה וניתן לראותם אך ורק בחזון או בחלום, עיין כדוגמא במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בתחילת פרשת וירא. מכאן נובע כי אינם פועלים מחוץ או כנגד לחוקי הטבע, (עיין במאמרו של פרופ' פליקס בעניין חוקי הגנטיקה וניצולם בידי יעקב במאבקו נגד נסיונו של לבן לנשלו מרכושו). בכל מקום שרק אפשר גם אם הכתוב נוקט בלשון "מלאך" המשמעות תהיה שליח של הקב"ה כמו שמסביר "אבן עזרא":
"ואל תחשוב שהמלאכים הם מאש ורוח, בעבור שנמצא עושה מלאכיו רוחות (תה' קד, ד), כי אין ככה דרך פשוטו. רק דבר דוד בתחלה על מעשה בראשית. ...ואמר כי הרוח שלוחו של השם ללכת אל מקום שישלחנו, וכן האש ממשרתיו" (בראשית א' א).
אם מי מהמלאכים מופיע על פני האדמה הכוונה היא לאנשים בשר ודם, כמו שמסביר "אבן עזרא" על פסוק הפתיחה של הפרשה הבאה: "ואלה המלאכים הם מעבדיו" (שם ל"ב ד ולעומתו ברש"י שם). בהפטרה לפרשתנו (למנהג לפתוח ב"וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי") נקרא את הפסוקים הבאים:
"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אלוקים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנו"ּ (הושע י"ב ד-ה).
על פי פרשנותו של הנביא הושע; יעקב ש"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" הפך לישראל, כאשר נאבק עם מלאך אלקי "וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אלוקים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ". כל זה בהקשר של "בכי" ו"בית אל" - " בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּו". רמזים אלה מביאים אותנו להבנת מקור נוסף, בתחילת ספר שופטים מצאנו "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" (ב' א). יש לשאול: 1. מי הוא המלאך 2. באיזה הקשר התרחש מאורע זה?
אם הושע מגלה לנו כי "בכי" ו"בית אל" הולכים יד ביד, זה מחבר אותנו לפרק הקודם בשופטים שם אנו מוצאים "וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַיקֹוָק עִמָּם" (א' כב). המרכז הרוחני של העם באותה עת היה בבית אל ויתכן שגם הארון היה שם באותה תקופה. לכן לא פלא הוא, שהמלאך מתגלה במקום בו יש נוכחות שכינה. קשר זה נכון לפי שתי השיטות. חז"ל מזהים את המלאך עם פנחס בן אלעזר הכהן וז"ל המדרש:
"ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים וכי מלאך היה והלא פנחס היה ולמה קורא אותו מלאך אלא א"ר סימון פנחס בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים" (ויקרא רבה פרשה א ד"ה א ויקרא אל).
פנחס לפי דעה אחרת בחז"ל הוא אליהו "מלאך הברית" וז"ל המדרש: "דאמר רבי אלעזר אליהו דא פנחס" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף מב עמוד א). השאלה אם להגדיר את אליהו כאדם שסופו למות או כמלאך שאינו חוזר לעפר גם היא שנויה במחלוקת וחזרנו חלילה למחלוקת העקרונית הראשונה.
הבה נתפלל כי נזכה כולנו שוב לחזות בשוב ד' ציון, ובגאולת העם והארץ על ידי מלאכיו=שלוחיו הנאמנים.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
דיני פלסטר בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מסירות או התמסרות?
אנחנו קודש למענך
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
