ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הראשונים נחלקו בשאלה כיצד להתייחס לסוגיא זו. לשיטה הקיצונית מצד אחד, כל מלאך הנזכר הוא אכן יצור לא גשמי, יצור המגדיר עצמו "פלאי" כדברי המלאך שנגלה למנוח, אבי שמשון: "וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי" (שופטים י"ג יח). יצור זה איננו כפוף לחוקי הטבע, לכן הוא יכול להעביר בדרך נס, צאן מעדרו של לבן לעדרו של יעקב, כפי שמסביר רש"י בפרשתנו:
"והנה העתודים - אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב" (בראשית ל"א י).
לשיטה זו גם במקום שלא נזכר במפורש שמדובר במלאך, כך ניתן להסביר, כמו בפגישתו של יוסף עם ה"איש", כשתעה בשדה באזור שכם, וז"ל רש"י שם "וימצאהו איש - זה גבריאל" (שם ל"ז טו). לעומתה השיטה ההפוכה טוענת כי מלאכים אינם מסתובבים על פני האדמה וניתן לראותם אך ורק בחזון או בחלום, עיין כדוגמא במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בתחילת פרשת וירא. מכאן נובע כי אינם פועלים מחוץ או כנגד לחוקי הטבע, (עיין במאמרו של פרופ' פליקס בעניין חוקי הגנטיקה וניצולם בידי יעקב במאבקו נגד נסיונו של לבן לנשלו מרכושו). בכל מקום שרק אפשר גם אם הכתוב נוקט בלשון "מלאך" המשמעות תהיה שליח של הקב"ה כמו שמסביר "אבן עזרא":
"ואל תחשוב שהמלאכים הם מאש ורוח, בעבור שנמצא עושה מלאכיו רוחות (תה' קד, ד), כי אין ככה דרך פשוטו. רק דבר דוד בתחלה על מעשה בראשית. ...ואמר כי הרוח שלוחו של השם ללכת אל מקום שישלחנו, וכן האש ממשרתיו" (בראשית א' א).
אם מי מהמלאכים מופיע על פני האדמה הכוונה היא לאנשים בשר ודם, כמו שמסביר "אבן עזרא" על פסוק הפתיחה של הפרשה הבאה: "ואלה המלאכים הם מעבדיו" (שם ל"ב ד ולעומתו ברש"י שם). בהפטרה לפרשתנו (למנהג לפתוח ב"וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי") נקרא את הפסוקים הבאים:
"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אלוקים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנו"ּ (הושע י"ב ד-ה).
על פי פרשנותו של הנביא הושע; יעקב ש"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" הפך לישראל, כאשר נאבק עם מלאך אלקי "וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אלוקים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ". כל זה בהקשר של "בכי" ו"בית אל" - " בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּו". רמזים אלה מביאים אותנו להבנת מקור נוסף, בתחילת ספר שופטים מצאנו "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" (ב' א). יש לשאול: 1. מי הוא המלאך 2. באיזה הקשר התרחש מאורע זה?
אם הושע מגלה לנו כי "בכי" ו"בית אל" הולכים יד ביד, זה מחבר אותנו לפרק הקודם בשופטים שם אנו מוצאים "וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַיקֹוָק עִמָּם" (א' כב). המרכז הרוחני של העם באותה עת היה בבית אל ויתכן שגם הארון היה שם באותה תקופה. לכן לא פלא הוא, שהמלאך מתגלה במקום בו יש נוכחות שכינה. קשר זה נכון לפי שתי השיטות. חז"ל מזהים את המלאך עם פנחס בן אלעזר הכהן וז"ל המדרש:
"ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים וכי מלאך היה והלא פנחס היה ולמה קורא אותו מלאך אלא א"ר סימון פנחס בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים" (ויקרא רבה פרשה א ד"ה א ויקרא אל).
פנחס לפי דעה אחרת בחז"ל הוא אליהו "מלאך הברית" וז"ל המדרש: "דאמר רבי אלעזר אליהו דא פנחס" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף מב עמוד א). השאלה אם להגדיר את אליהו כאדם שסופו למות או כמלאך שאינו חוזר לעפר גם היא שנויה במחלוקת וחזרנו חלילה למחלוקת העקרונית הראשונה.
הבה נתפלל כי נזכה כולנו שוב לחזות בשוב ד' ציון, ובגאולת העם והארץ על ידי מלאכיו=שלוחיו הנאמנים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














