ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חשיבות לימוד האמונה
אמונה חלק ב'
למדנו אתמול שהמשמעות הפשוטה ביותר של מושג האמונה בתורה היא ביטחון . חשוב לשים לב שמשמעות זו איננה רק ביחס למציאות האלוקית. גם כאשר אדם מאמין בחברו שיקיים את הבטחתו ויעזור לו ללמוד למבחן, למשל, פירושו של דבר שהוא בוטח בו וסומך עליו. שלמה המלך בספר משלי קרא לאדם שאפשר לסמוך עליו: "ציר נאמן לשֹלחיו". כלומר, אדם ששולח שליח לעשות לו מלאכה מסוימת ודאי סומך עליו ובוטח בו, וכתוצאה מכך הוא ממנה אותו לשלוחו.
גם על שמואל הנביא נכתב: "כי נאמן שמואל לנביא לה'". שמואל היה נביא שה' האמין בו וסמך עליו בנבואתו. גם משה רבנו זכה לתואר זה, ואף יותר משאר הנביאים: "בכל ביתי נאמן הוא, פה אל פה אדבר בו... ותמונת ה' יביט". כלומר, ה' כל כך האמין במשה וסמך עליו, עד שכביכול נתגלה אליו בצורה ישירה וברורה. גם התורה נקראת "עדות ה' נאמנה מחכימת פתי" כי היא אמתית ואפשר לסמוך עליה ולבטוח בה ובמצוותיה – "עדותיך נאמנו מאד".
ראינו אפוא מקורות שונים שמדגישים את האמונה כמקור לעצמה ולביטחון. לאור הבנה פשוטה זו, נוכל להבין טוב יותר בהמשך מהי משמעותה הפנימית והעמוקה של האמונה בה'.
הלכה- ההכנות לשבת
במסכת ביצה מסופר על שמאי הזקן, שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת; היה מוצא בהמה נאה, אומר: "זו לשבת". מצא אחרת נאה הימנה, אכל הראשונה ושייר השנייה המשובחת לשבת. כלומר, בכל ימות החול תמיד היה אוכל את המאכל הפחות טוב, משום שאת הטוב יותר היה שומר לשבת. נמצא אפוא, שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת.
אבל הלל הזקן כל מעשיו לשם שמים, ואף את ימות החול היה מכבד ומקדש, שנאמר: " ברוך ה' יום יום ". וכשהיה מזדמן לפניו מאכל טוב בימות השבוע היה אוכלו, משום שהיה בוטח בה' שיזמן לפניו מאכל משובח יותר לכבוד שבת קודש. וכך היה נותן לכל יום את הכבוד והערך הראוי לו.
למעשה בימינו מצויים בחנויות וברשתות השיווק שפע עצום של מוצרים במשך כל ימות השבוע, ואין סיבה לחשוש שאם נאכל מאכל טוב מסוים בימות החול לא נוכל למוצאו בחנויות לקראת השבת. לכן העיקר כיום הוא לתכנן את הקניות באופן כזה שמאכלי השבת יהיו המשובחים ביותר.
דברים שבלב- רבה אמונתך
עין אחת עוד עצומה. אני מפהק, מתמתח במיטה ומציץ בשעון; עוד לא שבע. ברוך ה'. במין אוטומטיות אני מתחיל: "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך ". ולפעמים קורה שמשהו בתפילה מעורר אצלך איזו שאלה. פתאום ממש לא הבנתי למה אני אומר בכל בוקר 'רבה אמונתך'. הרי זה אני שמאמין בה'. השאלה נגנזה אצלי בלב והעליתי אותה לפני הרב אבי בשיעור אמונה.
"אז מי באמת מאמין", פתח הרב, "אנחנו בה' או הוא בנו?". ולפני שהוויכוח בכיתה הספיק לרתוח, הוא ענה: "קודם כל, שתי התשובות נכונות, אבל ה' מאמין בנו קודם".
"מה הכוונה?" שאלתי.
"המילה אמונה ", המשיך הרב אבי, "בין המשמעויות השונות שלה, מגיעה מהמילה אומן, שפירושה חוזק . כשאנו מאמינים במישהו, הקשר שנרקם בינינו הוא חזק. ולהפך, כאשר מאבדים חלילה אמון במישהו, הקשר אתו נחלש ומתפורר. הקשר שלנו לה' קיים בכל נשימה ונשימה שאנחנו נושמים, בכל תנועה. החיים שלנו נובעים ישירות מן הקשר הזה, ובלעדיו – לא היינו חיים.
זאת המשמעות של המילים 'רבה אמונתך'. בראש ובראשונה ה' מאמין בנו, רוצה בנו, ולכן הוא מעניק לנו בטובו את חיינו בכל יום מחדש. אמונת ה' בנו היא בעצם החיים שלנו , אפשרות הקיום שלנו. לאחר שהקשר הזה, שהתחיל מה' אלינו, קיים כבר – גם אנחנו יכולים לפנות אליו, למשל בתפילה שהיא ביטוי של אמונה.
זאת הסיבה לכך שאנחנו מדגישים שהאמונה היא לא שכל וגם לא רגש. ממש כמו שאדם בריא אינו צריך הוכחות שכליות על קיומו וגם לא שכנוע רגשי, כך גם אדם שקשור בכל נשימה לה' אינו צריך שכנועים והסברים לכך שה' קיים. אדם כזה יגיד לך: 'אתה מנסה לשכנע אותי על קיומו של ה'?! ומאיפה לדעתך הקיום שלי מגיע??'. כלומר, לאדם בריא, וכולנו כאלה בשורשנו, הקשר לה' ודאי כמו עצם החיים שלו".
"בקיצור", סיכמתי כדי לראות אם הבנתי נכון, "רק מהקשר של ה' אלינו התאפשר לנו להיות קשורים אליו?"
"בדיוק!
רבה אמונתך, ה', בנו, ולכן – אמונתנו בך".
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
