- שבת ומועדים
- מעמד הר סיני ומתן תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מעלת ישראל שעמדו תחת ההר
ואני אומר, אמת שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית, אבל נשים לב איך הם הגיבו? אדם נורמלי היה בורח הצידה, אבל על בני ישראל נאמר 'ויתייצבו בתחתית ההר' 2 , וכפי שמעיד אחר כך משה רבינו 'ותקרבון ותעמדון תחת ההר' 3 . מסתבר שזוהי הסיבה לכך שבשמחת תורה כולם נדחפים תחת הטלית, כך עמדנו גם במתן תורה. אולי יש בכך ביטוי למשהו פנימי, כשיהודי רואה מעליו טלית הוא רוצה לעמוד מתחתיה. תיאור זה שישראל עמדו תחת ההר הוא לשבחם של בני ישראל, ומעשה זה השלים את הקדמת נעשה לנשמע - למרות שה' כפה עליהם הר כגיגית, ישראל התקרבו ולא ניסו לתפוס מחסה.
אולם עדיין יש להבין, מדוע כפה ה' עליהם הר כגיגית, אם בלאו הכי הקדימו ישראל נעשה לנשמע?
קבלת התורה – גם כשלא מרגישים את הרצון
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע כי הדור היה דור דעה, אבל הקב"ה הבוחן כליות ולב וצופה הדורות מראש
ידע שיבואו זמנים אחרים, יבואו דורות אחרים שלא יעמדו באותה מעלה עליונה של 'הקדימו נעשה לנשמע'. הקב"ה גזר מראש 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא' 4 ואחרי כל כך הרבה דורות של הסתר פנים יתכן מצב שלא יאמרו נעשה ונשמע. לכן אמר הקב"ה – אל תחשבו שקבלת התורה תלויה רק ברצון שלכם. גם אם לא הייתם מקדימים נעשה לנשמע הייתי כופה עליכם את התורה, אתם נבחרתם לכך. אשריכם שהקדמתם נעשה לנשמע, אבל התורה היא חיובית, לא מדובר בהתנדבות בלבד. "אם אין אתם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם" – למה לא נאמר 'כאן'? רמז יש כאן לדורות אחרים, ולהם אומר הקב"ה – אם לא תקבלו את התורה, שם תיקברו.
ר' אייזיק שר היה מגדולי בעלי המוסר, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והוא היה אומר: בואו ונחזיק טובה ל"מצוות אנשים מלומדה". אנחנו מציינים בדרך כלל עניין זה לגנאי, וכפי שמוכיח הנביא את ישראל "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" 5 , אבל מצד שני ננסה לחשוב איך היינו נראים בלעדי זאת? אם יהודי לא היה הולך לבית הכנסת אלא כאשר הוא באמת היה מרגיש צורך לכך, כאשר הוא חש דחף והשתוקקות להתפלל – כמה פעמים הוא היה מגיע? אבל בזכות ה'מלומדה' היהודי מגיע תמיד לבית הכנסת, כי כך חונכנו וכך עשו אבותינו. אע"פ שה'מלומדה' אינה משאת נפש, בהחלט אין היא מטרה שאנו שואפים אליה, טוב שהיא קיימת. וזהו ההר כגיגית שכפוי על ראשם של ישראל, הלואי שתמיד נקדים נעשה לנשמע, אבל לא תמיד זה המצב. גם בליל שבועות אנחנו צריכים לדמיין לא רק את הטלית היפה אלא גם את ההר, ולדעת שתמיד אנחנו מחוייבים בתורה - לימודה ובקיום במצוותה.
התורה – הכרח
נציע הסבר נוסף בעניין כפיית הקב"ה הר כגיגית.
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ולכאורה מה חידוש יש בדבר? הרי הם ראו גילוי שכינה בעשרת המכות, ב"ידו הגדולה וזרועו הנטויה", השיא היה בקריעת ים סוף שעליה נאמר "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" 6 , אחר כך הם קיבלו מן ושליו – כל בוקר ארוחה מהשמים וכל ערב ארוחה בשרית ומים מבארה של מרים, הכל היה ממוזג שהרי ענני הכבוד הקיפום מכל עבר, וכן נאמר 'שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה' 7 , ואחרי כל זה אומר להם הקב"ה – יש לי עוד משהו להציע לכם! אז מה הזכות הגדולה בכך שישראל קיבלו את התורה?
בכפיית הר כגיגית אמר הקב"ה לעם ישראל – ילדים יקרים, הפעם לא מדובר בעוד פרווילגיה, בעוד צ'ופר נוסף. לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! 8 בתורה יש תרי"ג מצוות, עד היום הייתם מחוייבים רק בשבע מצוות בני נח. מצוות אלו מקיפות אתכם, 24 שעות ביממה ו365 ימים בשנה. כבר מיום עומדו של האדם על דעתו, עוד לפני שהוא 'בר מצוה' הוא חייב במצוות מדין חינוך, ואפילו זקן וחולה חייב בלימוד תורה, כדברי הרמב"ם.
לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! מהו הסמל של עבדות? במסכת יבמות 9 דנה הגמרא בסוגיית קניין עבדים, ושם למדנו שכאשר מטבילים עבד לעבדות אז מיד לאחר שהוא מוציא את ראשו מן המים שמים כלי על ראשו, וכלי זה מסמל עבדות – הוא הופך את הטבילה לטבילת עבדות. כך גם התורה היא עבדות קשה!
הקב"ה כפה כלי על ראשם של ישראל, ואף על פי כן הם הקדימו נעשה לנשמע. הרי דרכו של עבד לשאוף לצאת לחירות, כדברי הגמרא 'זכות הוא לעבד שהוא יוצא מתחת רבו לחירות' 10 , ואף על פי כן קיבלו ישראל בשמחה וברצון את עול עבדותו של הקב"ה. כך אנו צריכים להרגיש בכל שנה ושנה, אלו התחושות שצריכות למלא את חדרי לבבינו – באהבה וברצון לקבל עול מלכות שמים, אנו עבדים של מקום, יש מליארדי אנשים בכל העולם ו"חביב אדם שנברא בצלם", אבל "חיבה יתירה נודעת לישראל שנקראו בנים למקום" 11 , ויהודי צריך להיות מאושר ושמח בכך. עבדי המקום אנחנו, אנחנו קיבלנו עול מלכותו בשמחה וברצון כאשר הקדמנו נעשה לנשמע.
ויהי רצון שהקב"ה ירחם עלינו בזכות התורה שאנו מקבלים בימים אלו, כלל ישראל צריך ורחמים רבים וישועות רבות, הימים הם ימי מבחן לא מהיום ולא מאתמול ולא משלשום ובפרט בארץ קדשינו, ומי כמוכם יודע את יסורי הארץ ויושביה בשנים האחרונות, ואף על פי כן אנו דבקים בקב"ה, דבקים בתורתו ודבקים בארץ ישראל. והקב"ה ירחם עלינו, ובזכות קבלת התורה ובזכות קבלת עול מלכות שמים לא ישמע עוד שוד ושבר, ונזכה תמיד לבשר בשורות טובות.
ויהי רצון שנזכה לישועת ה' כהרף עין ו"עין בעין יראו בשוב ה' ציון" 12 "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר" 13 בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
קבלת התורה - הקדמת נעשה לנשמע
הרב חיים כץ | כ"ט אייר התשס"ה
וקידש את ראשו
שעור לשבועות התשס"ב
הרב מאיר גולדויכט | סיוון, התשס"ב
שבועות - זמן מתן תורתנו?
הרב מרדכי הוכמן | איר תשס"ט
אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה - דיינו
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | סיוון תשס"ז
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מתנות בחינם
לו הייתי רוטשילד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך עושים קידוש?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
מה המשמעות הנחת תפילין?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך ללמוד אמונה?
פרשת כי תבוא- האם אפשר לתת הלוואה להקב"ה?(חלק ב')
הרב יוסף כרמל | אלול תשפ"ד
עלון א-ת פ-ש כי תבוא תשפ"ד
רבנים שונים | אלול תשפ"ד
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
רגע בפרשה | פרשת כי תבוא
הרב אריאל כהן סקלי | ט"ז אלול תשפ"ד
