ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מעלת ישראל שעמדו תחת ההר
ואני אומר, אמת שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית, אבל נשים לב איך הם הגיבו? אדם נורמלי היה בורח הצידה, אבל על בני ישראל נאמר 'ויתייצבו בתחתית ההר' 2 , וכפי שמעיד אחר כך משה רבינו 'ותקרבון ותעמדון תחת ההר' 3 . מסתבר שזוהי הסיבה לכך שבשמחת תורה כולם נדחפים תחת הטלית, כך עמדנו גם במתן תורה. אולי יש בכך ביטוי למשהו פנימי, כשיהודי רואה מעליו טלית הוא רוצה לעמוד מתחתיה. תיאור זה שישראל עמדו תחת ההר הוא לשבחם של בני ישראל, ומעשה זה השלים את הקדמת נעשה לנשמע - למרות שה' כפה עליהם הר כגיגית, ישראל התקרבו ולא ניסו לתפוס מחסה.
אולם עדיין יש להבין, מדוע כפה ה' עליהם הר כגיגית, אם בלאו הכי הקדימו ישראל נעשה לנשמע?
קבלת התורה – גם כשלא מרגישים את הרצון
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע כי הדור היה דור דעה, אבל הקב"ה הבוחן כליות ולב וצופה הדורות מראש
ידע שיבואו זמנים אחרים, יבואו דורות אחרים שלא יעמדו באותה מעלה עליונה של 'הקדימו נעשה לנשמע'. הקב"ה גזר מראש 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא' 4 ואחרי כל כך הרבה דורות של הסתר פנים יתכן מצב שלא יאמרו נעשה ונשמע. לכן אמר הקב"ה – אל תחשבו שקבלת התורה תלויה רק ברצון שלכם. גם אם לא הייתם מקדימים נעשה לנשמע הייתי כופה עליכם את התורה, אתם נבחרתם לכך. אשריכם שהקדמתם נעשה לנשמע, אבל התורה היא חיובית, לא מדובר בהתנדבות בלבד. "אם אין אתם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם" – למה לא נאמר 'כאן'? רמז יש כאן לדורות אחרים, ולהם אומר הקב"ה – אם לא תקבלו את התורה, שם תיקברו.
ר' אייזיק שר היה מגדולי בעלי המוסר, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והוא היה אומר: בואו ונחזיק טובה ל"מצוות אנשים מלומדה". אנחנו מציינים בדרך כלל עניין זה לגנאי, וכפי שמוכיח הנביא את ישראל "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" 5 , אבל מצד שני ננסה לחשוב איך היינו נראים בלעדי זאת? אם יהודי לא היה הולך לבית הכנסת אלא כאשר הוא באמת היה מרגיש צורך לכך, כאשר הוא חש דחף והשתוקקות להתפלל – כמה פעמים הוא היה מגיע? אבל בזכות ה'מלומדה' היהודי מגיע תמיד לבית הכנסת, כי כך חונכנו וכך עשו אבותינו. אע"פ שה'מלומדה' אינה משאת נפש, בהחלט אין היא מטרה שאנו שואפים אליה, טוב שהיא קיימת. וזהו ההר כגיגית שכפוי על ראשם של ישראל, הלואי שתמיד נקדים נעשה לנשמע, אבל לא תמיד זה המצב. גם בליל שבועות אנחנו צריכים לדמיין לא רק את הטלית היפה אלא גם את ההר, ולדעת שתמיד אנחנו מחוייבים בתורה - לימודה ובקיום במצוותה.
התורה – הכרח
נציע הסבר נוסף בעניין כפיית הקב"ה הר כגיגית.
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ולכאורה מה חידוש יש בדבר? הרי הם ראו גילוי שכינה בעשרת המכות, ב"ידו הגדולה וזרועו הנטויה", השיא היה בקריעת ים סוף שעליה נאמר "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" 6 , אחר כך הם קיבלו מן ושליו – כל בוקר ארוחה מהשמים וכל ערב ארוחה בשרית ומים מבארה של מרים, הכל היה ממוזג שהרי ענני הכבוד הקיפום מכל עבר, וכן נאמר 'שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה' 7 , ואחרי כל זה אומר להם הקב"ה – יש לי עוד משהו להציע לכם! אז מה הזכות הגדולה בכך שישראל קיבלו את התורה?
בכפיית הר כגיגית אמר הקב"ה לעם ישראל – ילדים יקרים, הפעם לא מדובר בעוד פרווילגיה, בעוד צ'ופר נוסף. לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! 8 בתורה יש תרי"ג מצוות, עד היום הייתם מחוייבים רק בשבע מצוות בני נח. מצוות אלו מקיפות אתכם, 24 שעות ביממה ו365 ימים בשנה. כבר מיום עומדו של האדם על דעתו, עוד לפני שהוא 'בר מצוה' הוא חייב במצוות מדין חינוך, ואפילו זקן וחולה חייב בלימוד תורה, כדברי הרמב"ם.
לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! מהו הסמל של עבדות? במסכת יבמות 9 דנה הגמרא בסוגיית קניין עבדים, ושם למדנו שכאשר מטבילים עבד לעבדות אז מיד לאחר שהוא מוציא את ראשו מן המים שמים כלי על ראשו, וכלי זה מסמל עבדות – הוא הופך את הטבילה לטבילת עבדות. כך גם התורה היא עבדות קשה!
הקב"ה כפה כלי על ראשם של ישראל, ואף על פי כן הם הקדימו נעשה לנשמע. הרי דרכו של עבד לשאוף לצאת לחירות, כדברי הגמרא 'זכות הוא לעבד שהוא יוצא מתחת רבו לחירות' 10 , ואף על פי כן קיבלו ישראל בשמחה וברצון את עול עבדותו של הקב"ה. כך אנו צריכים להרגיש בכל שנה ושנה, אלו התחושות שצריכות למלא את חדרי לבבינו – באהבה וברצון לקבל עול מלכות שמים, אנו עבדים של מקום, יש מליארדי אנשים בכל העולם ו"חביב אדם שנברא בצלם", אבל "חיבה יתירה נודעת לישראל שנקראו בנים למקום" 11 , ויהודי צריך להיות מאושר ושמח בכך. עבדי המקום אנחנו, אנחנו קיבלנו עול מלכותו בשמחה וברצון כאשר הקדמנו נעשה לנשמע.
ויהי רצון שהקב"ה ירחם עלינו בזכות התורה שאנו מקבלים בימים אלו, כלל ישראל צריך ורחמים רבים וישועות רבות, הימים הם ימי מבחן לא מהיום ולא מאתמול ולא משלשום ובפרט בארץ קדשינו, ומי כמוכם יודע את יסורי הארץ ויושביה בשנים האחרונות, ואף על פי כן אנו דבקים בקב"ה, דבקים בתורתו ודבקים בארץ ישראל. והקב"ה ירחם עלינו, ובזכות קבלת התורה ובזכות קבלת עול מלכות שמים לא ישמע עוד שוד ושבר, ונזכה תמיד לבשר בשורות טובות.
ויהי רצון שנזכה לישועת ה' כהרף עין ו"עין בעין יראו בשוב ה' ציון" 12 "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר" 13 בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
