ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מעלת ישראל שעמדו תחת ההר
ואני אומר, אמת שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית, אבל נשים לב איך הם הגיבו? אדם נורמלי היה בורח הצידה, אבל על בני ישראל נאמר 'ויתייצבו בתחתית ההר' 2 , וכפי שמעיד אחר כך משה רבינו 'ותקרבון ותעמדון תחת ההר' 3 . מסתבר שזוהי הסיבה לכך שבשמחת תורה כולם נדחפים תחת הטלית, כך עמדנו גם במתן תורה. אולי יש בכך ביטוי למשהו פנימי, כשיהודי רואה מעליו טלית הוא רוצה לעמוד מתחתיה. תיאור זה שישראל עמדו תחת ההר הוא לשבחם של בני ישראל, ומעשה זה השלים את הקדמת נעשה לנשמע - למרות שה' כפה עליהם הר כגיגית, ישראל התקרבו ולא ניסו לתפוס מחסה.
אולם עדיין יש להבין, מדוע כפה ה' עליהם הר כגיגית, אם בלאו הכי הקדימו ישראל נעשה לנשמע?
קבלת התורה – גם כשלא מרגישים את הרצון
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע כי הדור היה דור דעה, אבל הקב"ה הבוחן כליות ולב וצופה הדורות מראש
ידע שיבואו זמנים אחרים, יבואו דורות אחרים שלא יעמדו באותה מעלה עליונה של 'הקדימו נעשה לנשמע'. הקב"ה גזר מראש 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא' 4 ואחרי כל כך הרבה דורות של הסתר פנים יתכן מצב שלא יאמרו נעשה ונשמע. לכן אמר הקב"ה – אל תחשבו שקבלת התורה תלויה רק ברצון שלכם. גם אם לא הייתם מקדימים נעשה לנשמע הייתי כופה עליכם את התורה, אתם נבחרתם לכך. אשריכם שהקדמתם נעשה לנשמע, אבל התורה היא חיובית, לא מדובר בהתנדבות בלבד. "אם אין אתם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם" – למה לא נאמר 'כאן'? רמז יש כאן לדורות אחרים, ולהם אומר הקב"ה – אם לא תקבלו את התורה, שם תיקברו.
ר' אייזיק שר היה מגדולי בעלי המוסר, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והוא היה אומר: בואו ונחזיק טובה ל"מצוות אנשים מלומדה". אנחנו מציינים בדרך כלל עניין זה לגנאי, וכפי שמוכיח הנביא את ישראל "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" 5 , אבל מצד שני ננסה לחשוב איך היינו נראים בלעדי זאת? אם יהודי לא היה הולך לבית הכנסת אלא כאשר הוא באמת היה מרגיש צורך לכך, כאשר הוא חש דחף והשתוקקות להתפלל – כמה פעמים הוא היה מגיע? אבל בזכות ה'מלומדה' היהודי מגיע תמיד לבית הכנסת, כי כך חונכנו וכך עשו אבותינו. אע"פ שה'מלומדה' אינה משאת נפש, בהחלט אין היא מטרה שאנו שואפים אליה, טוב שהיא קיימת. וזהו ההר כגיגית שכפוי על ראשם של ישראל, הלואי שתמיד נקדים נעשה לנשמע, אבל לא תמיד זה המצב. גם בליל שבועות אנחנו צריכים לדמיין לא רק את הטלית היפה אלא גם את ההר, ולדעת שתמיד אנחנו מחוייבים בתורה - לימודה ובקיום במצוותה.
התורה – הכרח
נציע הסבר נוסף בעניין כפיית הקב"ה הר כגיגית.
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ולכאורה מה חידוש יש בדבר? הרי הם ראו גילוי שכינה בעשרת המכות, ב"ידו הגדולה וזרועו הנטויה", השיא היה בקריעת ים סוף שעליה נאמר "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" 6 , אחר כך הם קיבלו מן ושליו – כל בוקר ארוחה מהשמים וכל ערב ארוחה בשרית ומים מבארה של מרים, הכל היה ממוזג שהרי ענני הכבוד הקיפום מכל עבר, וכן נאמר 'שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה' 7 , ואחרי כל זה אומר להם הקב"ה – יש לי עוד משהו להציע לכם! אז מה הזכות הגדולה בכך שישראל קיבלו את התורה?
בכפיית הר כגיגית אמר הקב"ה לעם ישראל – ילדים יקרים, הפעם לא מדובר בעוד פרווילגיה, בעוד צ'ופר נוסף. לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! 8 בתורה יש תרי"ג מצוות, עד היום הייתם מחוייבים רק בשבע מצוות בני נח. מצוות אלו מקיפות אתכם, 24 שעות ביממה ו365 ימים בשנה. כבר מיום עומדו של האדם על דעתו, עוד לפני שהוא 'בר מצוה' הוא חייב במצוות מדין חינוך, ואפילו זקן וחולה חייב בלימוד תורה, כדברי הרמב"ם.
לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! מהו הסמל של עבדות? במסכת יבמות 9 דנה הגמרא בסוגיית קניין עבדים, ושם למדנו שכאשר מטבילים עבד לעבדות אז מיד לאחר שהוא מוציא את ראשו מן המים שמים כלי על ראשו, וכלי זה מסמל עבדות – הוא הופך את הטבילה לטבילת עבדות. כך גם התורה היא עבדות קשה!
הקב"ה כפה כלי על ראשם של ישראל, ואף על פי כן הם הקדימו נעשה לנשמע. הרי דרכו של עבד לשאוף לצאת לחירות, כדברי הגמרא 'זכות הוא לעבד שהוא יוצא מתחת רבו לחירות' 10 , ואף על פי כן קיבלו ישראל בשמחה וברצון את עול עבדותו של הקב"ה. כך אנו צריכים להרגיש בכל שנה ושנה, אלו התחושות שצריכות למלא את חדרי לבבינו – באהבה וברצון לקבל עול מלכות שמים, אנו עבדים של מקום, יש מליארדי אנשים בכל העולם ו"חביב אדם שנברא בצלם", אבל "חיבה יתירה נודעת לישראל שנקראו בנים למקום" 11 , ויהודי צריך להיות מאושר ושמח בכך. עבדי המקום אנחנו, אנחנו קיבלנו עול מלכותו בשמחה וברצון כאשר הקדמנו נעשה לנשמע.
ויהי רצון שהקב"ה ירחם עלינו בזכות התורה שאנו מקבלים בימים אלו, כלל ישראל צריך ורחמים רבים וישועות רבות, הימים הם ימי מבחן לא מהיום ולא מאתמול ולא משלשום ובפרט בארץ קדשינו, ומי כמוכם יודע את יסורי הארץ ויושביה בשנים האחרונות, ואף על פי כן אנו דבקים בקב"ה, דבקים בתורתו ודבקים בארץ ישראל. והקב"ה ירחם עלינו, ובזכות קבלת התורה ובזכות קבלת עול מלכות שמים לא ישמע עוד שוד ושבר, ונזכה תמיד לבשר בשורות טובות.
ויהי רצון שנזכה לישועת ה' כהרף עין ו"עין בעין יראו בשוב ה' ציון" 12 "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר" 13 בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













