ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סח החכם לנביא – יודע אתה, בחנוכה הייתי מדליק נרות בהתלהבות גדולה, ומודה לה' על נס פך השמן.
חנוכה, התפלא הנביא, מה זה חנוכה? ספר לי על מועד זה. הרי אני מתקופת טרום חנוכה, ולא זכינו לאור גדול ומיוחד זה.
וודאי וודאי, התלהב החכם, בימינו אירעה תשועה גדולה זו לישראל. בימי החשמונאים, עת זכינו לשוב ולטהר את המקדש, דלקה המנורה שמונה ימים רצופים מכוחו של פך שמן קטן. מדהים!
מה? נדהם הנביא! זה הכול? בימינו, היה זה נס של קבע במקדש. מידי יום, היה הכהן ממלא בכל הנרות כמות שמן המספיקה ללילה אחד בלבד. ואכן, כל הנרות היו כבים אט אט במהלך הבוקר. אולם, נר אחד היה ממשיך לדלוק בדרך נס כל היום. היה זה הנר המערבי. לעת ערב, כשהיה הכהן בא להיטיב את הנרות ולהדליק מחדש את המנורה, היה מוצא את הנר דולק. הכהן היה מדליק את הנרות הכבויים, ורק אחר כך מיטיב את הנר המערבי, וכך הייתה אש תמיד במנורה. מעולם, לא חשבנו לקבוע על כך חג מיוחד.
אכן, דו שיח (דמיוני) זה שופך אור על נרות החנוכה. בחנוכה, קוראים אנו בפרשיות הנשיאים החונכים את המזבח. ביום השמיני, זאת חנוכה, חותמים אנו קריאה זו בציווי על אהרון להדליק את המנורה. ציווי זה, המופיע בתחילת פרשת בהעלותך, תמוה מאד – הרי הדלקת המנורה נזכרת כבר בפרשת תצווה ובפרשת אמור, ולמה נזכרת כאן שוב?
התשובה נעוצה בפרט נוסף במצוות ההדלקה שהתחדש כאן. נצטווינו – "אל מול פני המנורה, יאירו שבעת הנרות". כל הפתילות בששת קני המנורה היו מוטות לכיוון הנר האמצעי המצוי בגוף (פני) המנורה. והנר האמצעי (לפי חלק מהשיטות) היה מוטה לכיוון קודש הקודשים. קודש הקודשים שכן ממערב למנורה, לכן נקרא הנר – 'הנר המערבי'. בעת שישראל היו במצב רוחני גבוה, היה מתרחש בנר זה נס קבוע והוא היה ממשיך לדלוק.
כעת, נעמיק יותר. פרשיות הנשיאים מסתיימות בפסוק – "ובבוא משה אל אוהל מועד... וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות, מבין שני הכרובים", ומיד מתחילה פרשת בהעלותך. בפשטות, הקול הזה שיצא מקודש הקודשים הוא שציווה את הציווי על הנר המערבי.
הקול הזה, הוא הקול המצווה את התורה שבכתב. הקול הזה, הוא גם הקול שממשיך ומדבר אל הנביאים, כפי שלמדנו שהקול הנבואי מגיע ממקום קודש הקודשים. והנה, הקול הזה הופך לאור, האור של הנר המערבי.
בתחילת ימי בית שני, פסקו הנביאים, והסתתר מאיתנו הקול הנבואי. בבית שני גם לא היו ארון וכרובים, וכביכול – קודש הקודשים 'התרוקן' מתוכנו המקודש. עם ישראל, יכול היה לחשוש שהשכינה הסתלקה מאיתנו. במצב זה, שב עם ישראל והתבונן בלבוש של הקול הנבואי – באור של הנר המערבי.
הנר המערבי נמצא מחוץ לקודש הקודשים, מעבר לפרוכת. אולם, המתבונן במנורה מבחין שרק הנר המוטה כלפי פנים הוא הנר הניסי, וכך כולם ידעו שבקודש הקודשים ממשיכה לשרות השכינה. כך, גם בחוץ יודעים, שהשכינה אמנם התחבאה מאיתנו אך לא הסתלקה.
הנר המערבי המשיך לדלוק גם אחרי שהסתתרה הנבואה, כל ימי שמעון הצדיק. שמעון הצדיק חי בתחילת ימי היוונים בארץ. והנה, במות שמעון הצדיק גם הנר המערבי כבה. האם השכינה נעלמה?
בחנוכה, עת התרחש נס פך השמן, למדנו כולנו שהשכינה רק הסתתרה ולא נעלמה. במנורה, היה הנר המערבי יונק את אורו מקודש הקודשים, ומעבירו הלאה לששת הקנים הפונים אליו, ומשם הייתה יוצאת האורה מהמקדש לעולם כולו.
ואף אנו, בחנוכה, מדליקים את האור בפתחי בתינו, ומפרסמים לעולם כולו – השכינה שרויה בישראל! כולנו מלאים אור ומפיצים אור! חנוכה שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











