ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כך מבאר בעל השפת אמת: "על ידי הארת נרות חנוכה מאיר הארת המנורה גם היום בזמן הזה. ורמזו הפוסקים: 'אסור להשתמש לאורה', שהוא זכר למנורה והיינו שיש בנרות קצת הארת המנורה, ושעל ידי הנרות נזכרין בנרות המנורה ומשתוקקים בני ישראל לנרות המנורה, ועל ידי התשוקה מתעורר אותה הארה של המנורה" (חנוכה, סוף תר"ם).
דהיינו: בנרות החנוכה קיימת התנוצצות מאור מנורת המקדש, וכשם שמנורת המקדש האירה אור רוחני לעולם, כך במהלך שמונת ימי החנוכה מבזיק ניצוץ של אור נשגב את חשכת עולמנו האפל. במקום נוסף מבאר השפת אמת: "כי בבל ומדי היו בעת שחרב בית המקדש ואז העולם תוהו ובוהו. אבל בימי יוון היה בית המקדש קיים, רק אותן הרשעים החשיכו עיניהם שלא יוכלו לקבל אור בית המקדש. לכן כאשר נקם השי"ת נקמתינו נתן לנו הארה מבית המקדש גם לימי החושך, עתה שחרב בית המקדש אף על פי כן מאיר אור מן המנורה וזהו מידה במידה" (תר"נ). אור רוחני זה הוא שריד מהארת בית מקדשנו, ומתוך ההבזק הזה שומה עלינו להתעורר ולחוש עד כמה אנו כמהים לאור המופלא הזה.
הדלקת נרות החנוכה היא המצווה האחרונה מבין שבע המצוות שתיקנו חכמים. מצווה זו חותמת את כת"ר המצוות: תרי"ג מצוות מהתורה ועוד שבע מדרבנן. יש בכך מעין רמז לכך שנעוץ סופן בתחילתן: מעגל המצוות נגמר בחנוכה ובכך הוא משלים את מעגל הבריאה הפותח בגילוי האור שנברא ביום הראשון לבריאה.
לדברי חז"ל אור מופלא זה נגנז, והוא הנקרא בשם האור הגנוז. האור לא נעלם, והוא מסתתר ומתגלה לעולם בממדים שונים: ביום השבת, בתורה ואף בימי החנוכה. רמז לכך נמצא בספר הרוקח, המבאר כי ל"ו הנרות הדולקים בימי החנוכה הם כנגד ל"ו השעות שבהן שימש האור הגנוז בראשית הבריאה. הדבר מובא אף בשפת אמת: "ל"ו נרות דחנוכה כנגד ל"ו שעות ששימש אור הגנוז בששת ימי בראשית. אם כן נראה שנר חנוכה הוא מאור הגנוז, והוא מאיר בתוך החושך הגדול" (חנוכה, תרס"א). עניין זה מבוסס על דברי הירושלמי (ברכות פרק ח' הלכה ה') המבאר כי אדם הראשון סולק מגן עדן רק במוצאי שבת בחצות, לאחר ששהה בגן עדן שלושים ושש שעות.
מוסיף ומבאר בעל ספר הזכות: "ולעניות דעתי נר מערבי דולק לעולם... והמשכן נגנז... וממילא נגנזה המנורה בעוד נר מערבי דולק, ועדיין דולק במקום שנגנז". הנר המערבי הוא הנר שממנו הדליקו את יתר נרות המנורה, ועליו אומרים חז"ל "עדות היא ששכינה שרויה בישראל". נר זה ממשיך כביכול להאיר בפנימיות ההוויה, ללמדנו שהאור הפנימי של מנורת המקדש חוזר ומתגלה בימי החנוכה ומאיר לעולם. אור זה מצית בתוכנו את שלהבת הכמיהה למקדש. ומבואר בספר בני יששכר כי השם חנוכה אינו רק על העבר אלא הוא רומז גם לעתיד.
רמז לאור מופלא זה שמתגלה בימי החנוכה אפשר למצוא בנוסח שאנו אומרים לאחר ההדלקה: "הנרות הללו קודש הם" – יש בהם הארה גדולה ומופלאה ששורשה באור של ראשית הבריאה! מכיוון שהאור המפציע מן הנרות כה נשגב וגדול, אסרו חז"ל ליהנות ממנו.
בין חנוכה לשבת
לדברי הגמרא (שבת כא, ב) הזהיר בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים. מבאר שם רש"י כי הכוונה בנר היא הן לנר שבת והן לנר חנוכה. יש לבאר כי הן נר שבת והן נר חנוכה יניקתם מנרות המנורה. נר השבת מאיר בתוך הבית, ועניינו שלום בית. זו הארת המנורה המאירה אל פנים ההיכל, הארה הפונה לעבר השולחן שמהותו היא תיקון גשמיות העולם. אולם נר החנוכה מאיר דווקא לכיוון רשות הרבים, דבר המורה על סילוק החושך החיצוני של טומאת העולם.
משום כך לפי ההלכה מצווה להניח לכתחילה את מנורת החנוכה בגובה שבין שלושה לעשרה טפחים, שזו רשות הרבים, כדי להאיר את חשכת העולם. זו בחינתה השנייה של המנורה – אורה מאיר את עולמנו החשוך. לגבי מבנה בית ראשון, מבואר בספר מלכים כי חלונות המקדש היו "שקופים אטומים". לפי חלק מהפרשנים הכוונה היא שהם היו צרים בחוץ ורחבים בפנים, ללמדנו שעניינה של המנורה הוא להאיר את העולם. אור זעיר שהופך ללהבה גדולה ומאיר בפארותיו את אורות הנשמה.
בפן נוסף חנוכה הוא המשך לחג הסוכות. על סוכות אומרים חז"ל שלא הייתה חצר בירושלים שלא האירה מאור שמחת בית השואבה. הארה זו מאירה שבעים יום, עד חנוכה. את הביכורים הביאו למקדש משבועות עד סוכות, ימים שנקראים ימי שמחה, שכן הם ימי האסיף. אולם ניתן להמשיך ולהביא את הביכורים עד חנוכה (בלי אמירת מקרא הביכורים). ברוחניות הדבר רומז להארות שמלקט האדם במהלך השנה, והן האירו במקדש עד החנוכה.
אנו תפילה שנזכה במהרה לאור המנורה ומכוחו להארת הנשמה.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
