ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר יהושע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם" (יהושע ז' ה).
תגובתו של יהושע מפתיעה בחריפותה:
"וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְקֹוָק עַד הָעֶרֶב הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ ה' אלוקים לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: בִּי ה' מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו: וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל" (שם, שם ו-ט).
וכי מה העלה יהושע בדעתו שכיבוש הארץ יהיה ללא נפגעים. ומדוע נפילת שלשים וששה חיילים בקרב לכיבוש עיר שלמה היא אירוע טראומטי כל כך? לפי דעה אחת בחז"ל נפל בקרב זה איש אחד בלבד והוא יאיר בן מנשה השקול כנגד רובה של סנהדרין ולכן נאמר "כִּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ" (סנהדרין מד ע"א).
"והרי חץ האויב אינו מבחין בין גדול וקטן? אלא על כורחך אתה אומר שמלחמות ישראל כולן מבוססות על נס (לכן הפליאה , ההשתוממות והטענה כל כך חזקות)" (עמוד הימיני סימן יד סע' ב).
על פי זה ברורה עמדת בעל "ספר החינוך". מצוות מלחמה איננה דוחה נפשות והיא מחייבת רק כאשר המצב הרוחני מבטיח כי אכן לא יהיו נפגעים. לכן לשיטתו כאשר יש חשש למחיר בנפשות אין חיוב לקיים את המצווה. לפי זה גם ברור מדוע מבקשים מחברי הסנהדרין להתפלל עליהם קודם היציאה למלחמת הרשות, כי במלחמה המבוססת על גדרי נס בוודאי שתפילה היא חלק גורם מכריע כמו במלחמת ישראל לאחר היציאה ממצרים כנגד עמלק כשיהושע הנהיג את הלוחמים ומשה עלה אל ראש הגבעה כדי להתפלל , כמו שהסביר רש"י שם וז"ל:
"ויהי ידיו אמונה - ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים בתפלה נאמנה ונכונה" (שמות י"ז יב).
בשיעור הבא נסביר מה קשה על דעה זו.
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
4 - סכנה במלחמת שבעת העממים (חלק ד')
5 - מלחמות ישראל מבוססות על נס (חלק ה')
6 - למי מותר ולמי אסור לצאת למלחמה (חלק ו')
טען עוד

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע









