ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מדוע אגריפס לא היה ראוי למלכות? רש"י (ד"ה אגרופה) ביאר שאף שמבחינה פורמלית אגריפס היה ראוי למלכות משום שאמו היתה יהודיה, והוא היה נחשב ליהודי, אבל כיון שהוא בא מעבד, היה במינוי זה משום זילות למעמד המלך, לכן נענשו. תוספות (ד"ה אותו) תמה על דברי רש"י שאם הוא אכן היה ראוי למלכות, אלא שהיה זילותא ממעמדו, לא היו מתחייבים ישראל כלייה על כך. לכן הוא מבאר שבשונה ממשרה ציבורית רגילה, עם ישראל אינו רשאי להעמיד מלך ממשפחת עבדים, אף שאמו ישראלית, זאת משום שבפרשת המלך התורה חזרה מספר פעמים על הציווי 'מקרב אחיך'. למרות שבלתי ניתן היה להסיר את אגריפס מלהיות מלך, בכל זאת לא היה להם לנחם אותו ולומר לו 'אחינו אתה'.
כנסת הגדולה (חושן משפט סימן ז אות א) התקשה כיצד שמעיה ואבטליון שהיו בני גרים מונו כראש הסנהדרין וכנשיא, ואם כן חל איסור על מינוים? הוא תרץ שבמקרה שהמינוי מתקבל על ידי כל ישראל זה מועיל מדין 'קיבלו עליהו', ואכן גם אגריפס אם כל ישראל היו מקבלים בהתחלה את מלכותו, היה יכול להיות מלך כדין, אך לא היה הדבר כן.
תומים (ז, א) הקשה על דבריו שקבלת הציבור מועילה בדיני ממונות שהם בידם של הציבור, אך לא בדבר שהוא דיני נפשות, ולכן אם ראש הסנהדרין אינו יכול להתמנות מהדין לכך, איך מינו אותו על ידי קבלת הציבור? ולכן הוא מבאר שבאותו זמן שבו חיו שמעיה ואבטליון מלכו מלכים כשרים מבית חשמונאי כדין, וכיון שלמלך יש כח גם להרוג אנשים בדין המלך, יש לו גם כח למנות ראש סנהדרין ונשיא, שיהיה להם כח לכך. אמנם ברכי יוסף (ז, דין א אות ו) הביא רשב"ץ שתירץ שבמקרה שאין בישראל אנשים כאלו הראוים לכך מותר למנות גרים לתפקידים ציבוריים.
הציץ אליעזר (הלכות מדינה שער ד פרק ה) והרב ישראלי (תורה שבעל פה טז ועמוד הימיני סימן יב פרק ה) הביאו את דברי מאזנים למשפט שתירץ שאמנם לציבור יש כח כמו מלך, והוא יכול להחליט להרוג באופן חד פעמי אדם מסוים, וכמו כן לכן הוא יכול למנות אדם להיות ראש הסנהדרין, ולתת לו כח לדון דיני נפשות, אמנם כל מה שמועילה קבלת הציבור זה לעניין שררות אחרות, אבל התורה הקפידה שהמלך יהיה דווקא מישראל, וחזרה על כך פעמיים, וכוונתה לשלול אפשרות שעם ישראל יקבל על עצמו אדם שאינו ישראלי משני צדדיו. מה שלא שללה בשאר השררות על ישראל.
ציץ אליעזר (שם) מכריע למעשה כי אמנם נראה מכמה מהפוסקים שניתן למנות גם אדם שאינו יהודי לשררה, על ידי קבלת הציבור מכל מקום נראה מהתומים ועוד שלא ניתן ולכן יש להסתפק בזה מאוד.
אמנם, הרב ישראלי מבחין בין תפקידים שחלה עלינו מצוה למנותם כמו מלך, או ראש הסנהדרין, ועליהם צוותה התורה שיש לבחור כאלו הראויים להם לפי ההלכה כיון שהם נחשבים לשררה, ושררה נחשבת רק כזאת שהמינוי הוא משפחתי לדורות, כלומר, שהחליטו שמשפחה זו היא ראויה, והיא נחשבת יותר לעניין זה. לעומתם ישנם תפקידים כאלו שנחשבים לשליחות הציבור, כלומר, שהציבור החליט שצריך שמישהו יעבוד עבורם בעניין מסוים, והוא אכן עושה זאת, הם יכולים לסלקו בכל זמן בתנאים מסוימים, ומראש הוא נבחר לזמן קצוב, ובלי אפשרות כמובן להעביר את המשרה לזרעו, זה לא נחשב שררה, וממילא לא חלים על משרה זו דיני ואיסורי התורה שחלים על שררה. (ולגבי נושא זה ודברי הרב ישראלי עיינו עוד במאמרו של הרב יהודה זולדן בתחומין כג עמודים 348 - 357)
כעין ראיה ניתן להביא לדבריו מדברי נודע ביהודה (קמא חושן משפט א) שכתב שגם אם רחבעם הוא בן של גיורת, הרי שכיון שהוא לא מתמנה כמלך, אלא ממשיך שושלת של מלוכה שכבר התמנתה, ממילא אין איסור למנות גם אדם שהוא בן גרים, כי האיסור הוא על מינוי השררה בלבד.
לסיום נציין את דברי הרב בנדיקט (תורה שבעל פה יז) שכתב שהסיבה שנתחייבו כלייה על עבירה שנראית בעיננו קלה, היא משום שהבעייה המוצגת כאן היא חלק מבעייה כוללת שבה ההלכה כופפת את ראשה בפני הנהגת מדינה שאינה ראויה, כלומר, בזמן אגריפס חכמי ישראל, ועם ישראל לא רק שלא התנגדו למלכותו שלא הייתה על פי ההלכה, אלא קיבלו אותה כמובנת מאליה (וכפי שכתבו בתוספות) וזהו הדבר שגרם לעונש חמור כל כך לעם ישראל.
סיכום: בעניין אגריפס נחלקו הדעות האם מינויו היה מינוי שאינו ראוי, או מינוי שאינו תקף כלל על פי ההלכה, ומכל מקום באחרונים ביארו שבמקרים מסוימים, ניתן לקבל גם בן גרים לשררה על הציבור, אך נראה מכולם שלמלך לא ניתן לקבל גם בן גרים , אם כי לדעת הנודע ביהודה, גם למלכות ניתן לקבל בן גרים, וזאת בתנאי שהוא אינו הדור הראשון למלכות.
לעניין מינוי לתפקיד ציבורי מי שאינו יהודי הציץ אליעזר הסתפק בכך, אך הרב ישראלי צידד להתיר וזאת משום שהתפקידים הציבוריים בימינו אינם תחת ההגדרה של' שררה', ולכן האיסור למנות להם איש נוכרי לא חל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
