ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
נכדו של הרב פרנק התיר לחיילים הנמצאים באוהלים להדליק נרות חנוכה, אך אסר על החיילים הנמצאים בשטח ללא אוהל להדליק נרות (ולמעשה פסק שידליקו בלא ברכה[1]). מדוע? אמנם לפעמים יש בעיה טכנית להדליק נרות במקומות כאלו, אך לעתים קרובות ניתן לפתור את הבעיה ולהדליק בתוך קופסאות שימורים וכדומה. אם כן, מדוע אין להדליק נרות?
עיקרון זה עולה מדבריהם של בעלי התוספות. בנר חנוכה יש דין מיוחד של רואה נרות חנוכה. אדם הרואה נרות חנוכה (ואיננו מדליק בעצמו) מברך "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" (שבת כג.). מדוע דווקא במצווה זו נתקנה ברכת הרואה? מדוע מי שרואה אדם הנוטל לולב איננו מברך ברכת הרואה? מדוע מי שרואה אדם המקיים מצוות אחרות איננו מברך ברכת הרואה?
התוספות נותנים שני נימוקים מדוע תיקנו ברכת הרואה: א. יש חביבות מיוחדת בנס חנוכה, ולכן תיקנו דווקא כאן את ברכת הרואה. ב. יש אנשים שאין להם בתים, ואינם יכולים לקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה.
היסוד לדברי הרב פרנק נמצא בדברי התוספות הללו: בלא בית אי אפשר לקיים מצוות נר חנוכה. ברכת הרואה נתקנה לאנשים שאין להם בית כדי שגם להם תהיה השתתפות מסוימת בנר חנוכה, כשרואים אותו דולק בבית של מישהו אחר.
מדוע קיום המצווה בחנוכה שונה מאשר בפורים?
אנו מקיימים את מצוות חנוכה ופורים בצורות שונות. בפורים כולם מתכנסים בבית הכנסת וקוראים את המגילה ברוב עם. לעומת זאת, בחנוכה כל אחד מדליק את החנוכייה בביתו (ונוהגים להדליק נרות גם בבית הכנסת, אך אין זה עיקר החיוב אלא רק מנהג). מדוע כל אחד מדליק בביתו? מה מיוחד ב'בית' לעניין נרות חנוכה?
החנוכייה ובית המקדש
הרב חרל"פ, תלמידו של הרב קוק, ביאר מדוע יש צורך בבית [מקור ג']. לדעתו, הדלקת נרות חנוכה דומה להדלקת הנרות במקדש. אולם, בניגוד למקדש שבו הכהנים דואגים להדלקה, הרי שבחנוכה כולנו כהנים! בחנוכה לכולנו יש זכות מיוחדת להאיר את האור המיוחד, להאיר את אור ה'. ההדלקה נעשית בתוך הבית, בדומה להדלקת המנורה בבית המקדש, אלא שהיא נעשית בכל בית ובית בפני עצמו, ומאפשרת לכולנו להיות שותפים בה.
בשעת הסכנה
בדרך כלל יש להדליק נרות בפתח הבית. כך קובעת הגמרא במסכת שבת (כא ע"ב). אולם, הגמרא מוסיפה שבשעת הסכנה מדליקים את הנר על השולחן בבית.
מדוע בשעת הסכנה מדליקים נרות חנוכה בתוך הבית ולא כלפי חוץ? ההסבר פשוט: פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה, ולכן במצב זה אי אפשר לקיים את מצוות נר חנוכה כהידורה. כך עולה מדברי רש"י (שם) והטור (תרע"א). והריטב"א (שם) כתב שאפילו אם אין סכנת נפשות, אך יש סכנת צער או איבה – ניתן להדליק בתוך הבית.
מרן הרב קוק זצ"ל נתן גם הסבר פנימי ומחשבתי לדבר זה. הרב מסביר שהנחת הנר מבחוץ אמורה להפיץ לכל באי העולם את האור המיוחד שאנו מאירים – אור התורה והמצוות, אור הקדושה המיוחדת והמסרים המיוחדים שאנחנו מנסים להפיץ בעולם. אולם, לעתים העולם איננו מוכן לקלוט את האור שאנחנו מנסים לשדר. במקרה זה, בשעת סכנה שבה נושבות רוחות רעות בעולם, אנחנו מחזקים את האור הפנימי שלנו ומנסים להאיר את האור בתוך הבית שלנו, בתוך אורח החיים שלנו.
השפת אמת מוסיף נקודה אחת. אנחנו רוצים להפיץ אור גדול, ולהעביר את המסרים שלנו לכולם. אולם, לפני שמשפיעים בחוץ יש לבנות את הבית מבפנים! יש לאסוף את כל הכוחות הפנימיים שלנו, לבררם ולחזקם, ורק מתוך כך ניתן לצאת החוצה בצורה רצינית ומקיפה.
ננסה להמשיך בבירור העולם הפנימי והרוחני שלנו, להתחזק בתוכנו בשמירה מתמדת על אור התורה, בשמירת תורה ומצוות לפרטיהם, ובהקפדה על ערכי מוסר ויושר. ננסה כולנו בחנוכה להידמות לכהנים – להדליק את אור החנוכייה ולהיזכר באור המנורה במקדש. מתוך כך ננסה להתרומם, לעזור ולסייע כלפי חוץ, להיות אור רציני ומשמעותי ההולך למרחקים, מסייע לכלל, מבחין בקשייו של כל פרט, ומנסה להאיר בעזרה גשמית ורוחנית את סביבתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










