ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּמִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁתֵּדָעֵהוּ, כִּי בִּתְחִלַּת מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל עָמַד אִישׁ בְּעֵבֶר הַנָּהָר, וְאָמַר שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, וְיָצָא בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיָה מוֹפְתוֹ שֶׁלָּן מְצֹרָע וְהִשְׁכִּים בָּרִיא. וְלֹא נִשְׁלַם דְּבָרוֹ, וְשָׁבוּ, וְנִשְׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו בְּאֶרֶץ אִסְפָּהָאן בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, וְאֵרְעוּ לָהֶם בַּעֲבוּרוֹ רָעוֹת. וְכֵן עָמַד אִישׁ בַּמַּעֲרָב, בְּפָאס, הַיּוֹם מ"ד שָׁנָה, וְאָמַר שֶׁהוּא מְבַשֵּׂר שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא בַּשָּׁנָה הַהִיא. וְלֹא נֶאֱמַן דְּבָרוֹ, וְעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוּרוֹ רָעוֹת. סִפֵּר לִי אִישׁ שֶׁרָאָן כֻּלָּן. וְקֹדֶם זֶה כְּעֶשֶׂר שָׁנִים עָמַד אֶחָד בְּאַנְדָּלוּס, בִּמְדִינַת קָרְטֹבָּה, וְהִתְפָּאֵר לֵאמֹר שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, וְכִמְעַט הָיְתָה כְּלָיָה עַל שׁוֹנְאֵיהֶם* שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוּרוֹ. וּלְפָנָיו בִּכְמוֹ שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה עָמַד אֶחָד בְּאֶרֶץ צָרְפַת, וְהִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, וְעָשָׂה אוֹתוֹת לְפִי מַה שֶּׁאָמַר, וַהֲרָגוּהוּ הַצָּרְפַתִּים, וְהָרְגוּ עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל.
כשמתקרב המשיח מתרבים המתנשאים
וְאֵלּוּ הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כְּבָר קָדַם יִעוּד הַנְּבִיאִים בָּהֶם, וְהוֹדִיעוּנוּ בְּמַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם, אֲשֶׁר בִּקְרֹב בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הָאֲמִתִּי יִרְבּוּ הַמִּתְנַשְּׂאִים וְהַמַּכְנִיסִים סָפֵק בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְלֹא תִּתְאַמֵּת טַעֲנָתָם, וְיֹאבְדוּ הֵם וְיֹאבְדוּ עִמָּהֶם רַבִּים. וְכַאֲשֶׁר הוֹדִיעַ שְׁלֹמֹה ע"ה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁזֹּאת הָאֻמָּה בְּהִשָּׁקְעָהּ בַּגָּלוּת תִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְעוֹרֵר בְּזוּלַת עִתָּהּ* הָרְאוּיָה לָהּ, וְיָמוּתוּ בַּעֲבוּר זֶה, וְיַשִּׂיגוּם צָרוֹת - הִזְהִיר מִמֶּנּוּ, וְהִשְׁבִּיעַ עָלָיו עַל צַד הַמָּשָׁל, וְאָמַר: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם" וְגוֹ' (שיר השירים ב, ז). וְאַתֶּם, אַחֵינוּ וַאֲהוּבֵינוּ, שִׁמְרוּ הַשְׁבָּעָתוֹ, וְלֹא תָּעִירוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶחְפַּץ.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
38 - איגרת תימן חלק כ"ו
39 - איגרת תימן חלק כ"ז
40 - איגרת תימן חלק כ"ח
טען עוד
ביאורים
לאחר שהבהיר הרמב"ם את עמדתו הנחרצת ביחס למתחזה ואת הסכנה הטמונה בו לכלל יהודי תימן, הוא מסביר כי מקרה זה אינו חריג, אלא הוא חלק מתופעה נרחבת . האמונה במשיח טבועה בצורה חזקה מאוד בכל הקהילות של עם ישראל, וככל שמתרבות הצרות כך גדלה הציפיה והאנשים עשויים לתלות תקוות רבות בכל פתח קלוש של אפשרות לגאולה. מציאות זו מהווה קרקע פוריה לצמיחת עשבים שוטים – מתחזים שקריים רבים. מנסיוננו, מסביר הרמב"ם, אנו רואים כי זו תופעה שחוזרת על עצמה. אנשים טוענים שוב ושוב להיותם הגואל המובטח, והתופעה גורמת נזק רב לקהילות השונות. רק בסמיכות לתקופתו של הרמב"ם אירעו ארבעה מקרים כאלו, שאותם הוא מונה בפניהם. ולא זו בלבד שהתופעה נרחבת, היא גם נכתבה מראש על ידי נביאינו, והוזהרנו עליה. מכאן ההכרח הגדול לחשוד בכל הטוען להיות המשיח, לבדוק אותו היטב, ולא להיות מופתעים אם נאלצים להכריע עליו כדובר שקר, שאז, לטובתו ולטובת הקהילה, יש לנהוג כנגדו בנחישות. יחד עם ציפייתנו להיגאל, ואמונתנו כי בכל יום אפשרי בהחלט שהמשיח יבוא, עלינו גם לקבל בהכנעה את גזרות ה', וכל עוד הגאולה מתמהמהת – נסבול את צרות הגלות באמונה ובענווה. כפי הנמשל של דברי שלמה: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם... אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" [שיר השירים ב, ז], שאין לנו להתקומם נגד גזרת הגלות, ולדחוק את הקץ לפני זמנו ולפני שמהשמים יאפשרו לנו להיגאל, כי בכך רק נפגע בעצמנו. נצדיק עלינו את הדין, ונדע כי כל קושי שעובר עלינו מכין אותנו ומרומם אותנו יותר ויותר לקראת הגאולה העתידה.
הרחבות
עליה לארץ ישראל בזמן הגלות
וְאַתֶּם, אַחֵינוּ וַאֲהוּבֵינוּ, שִׁמְרוּ הַשְׁבָּעָתוֹ, וְלֹא תָּעִירוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶחְפַּץ. הרמב"ם מזהיר לא לעורר את הגאולה עד שתוכל להיות ממשית, ולא לנסות להביאה בדרכים חסרות סיכוי (על פי הערת הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם עמ' קסז).
רבי יואל טייטלבום, האדמו"ר מסאטמר, למד מדברי הרמב"ם שאין לעלות לארץ בזמן הגלות. דבריו מתבססים על דברי ר' זירא בגמרא [כתובות קיא.]. ר' זירא סובר שישנן שלוש שבועות, וביניהן "שלא יעלו ישראל בחומה" [ויואל משה, מאמר שלושת שבועות, א, ל].
אמנם רוב חכמי ישראל חלקו על הבנה זו. הרב שלמה אבינר הביא שלוש עשרה סיבות מדוע לא קיבלו את דברי ר' יואל טייטלבום [קונטרס שלא יעלו בחומה]. הסבר אחד כתב רבי אברהם בורנשטיין : "ניחא שהרמב"ם וכל הפוסקים לא הביאו דין החמש שבועות (– לפי צורת מניין מסויימת ישנן חמש שבועות לא לעלות לארץ) שנשבעו ישראל דזה אין עסק בהלכה " [שו"ת אבני נזר, יורה דעה תנד, נ]. דהיינו, האיסור שרבי זירא דיבר עליו הוא דברי אגדה, ולא פסיקה הלכתית שיש לנהוג לפיה. כך מדויק גם בדברי הרמב"ם כאן, שכתב " השביע האומה על דרך משל ".
כמו כן, מדברי הרמב"ם מבואר שהמשיח יגיע אחרי שעם ישראל יהיו כבר בארץ. כך עולה ממה שהרמב"ם כותב בדבריו לעיל (ראה יום כב טבת) שהמשיח יתגלה קודם כל בארץ ישראל. וכך עולה מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים שהופעת המשיח היא תהליך הדרגתי המופיע לאחר שעם ישראל כבר בארצו [הלכות מלכים ומלחמותיהם יא, ד].
להצלחת משפחת שמאי הי"ו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מי יושב במקום שלי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
